60 שנה חלפו מאז שהצלם דאגלס קירקלנד הנציח בעדשתו את מרילין מונרו מתפנקת עירומה בין סדינים לבנים, והצילומים המיתולוגים האלה עדיין מעוררי עניין, דיון וריגושים. "ב-1961, אנשי המגזין Look רצו לעשות מוסף בהשתתפות כוכבות קולנוע, לציון 25 שנה למגזין. הקונספט היה: 'איך היית רוצה להיזכר בעוד 25 שנה?'", משחזר קירקלנד בריאיון חוצה אוקיינוס לרגל עליית סרט הדוקו "הקליק הזה" (המשודר ב-yes דוקו ו-yes VOD), המגולל את סיפור חייו המרתק והקריירה המפוארת. "נשלחתי לצלם את מרילין, ולפגוש מישהי כמוה היה דבר מלהיב מאוד עבור ילד מעיירה קטנה בקנדה. בפגישתנו, מרילין צחקה והציעה את מה שאני לא העזתי: 'אני יודעת מה אנחנו צריכים. מיטה, מצעי משי לבנים, שמפניית דום פריניון ותקליטים של פרנק סינטרה'. ואז היא הוסיפה: 'אני לא אלבש דבר מתחת לסדינים, אבל הם חייבים להיות ממשי'".
מונרו הייתה ידועה אז כבעייתית וכמי שנהגה לאחר. איך הייתה ההתנהלות שלה מולך על הסט?
"ביום הצילומים מרילין הגיעה באיחור של שעתיים, וכשהיא כבר הגיעה היא ריחפה כענן בכל הדרה ונכנסה לחדר. בשלב מסוים, מרילין ביקשה מכולם שייצאו מהחדר והכריזה: 'אני רוצה שדאגלס ואני נהיה לבד, בדרך כלל זה עובד טוב יותר'. מרילין שכבה על המיטה והתחלתי לצלם. בשלב מסוים היא אמרה: 'תתקרב אליי'.
"זאת הייתה הצעה שנעשה אהבה אבל אני המשכתי לצלם, בגלל שזה מה שהרגשתי בליבי, ואני שמח עד היום שכך נהגתי. תוך כדי הצילומים, מרילין פיתתה את המצלמה וחיבקה את הכרית בחוזקה. הכרית מייצגת את מה שהיא רצתה לעשות לגבר. אני הייתי יכול להיות במקום הכרית, אבל העדפתי להמשיך לצלם, בגלל שזה דאגלס קירקלנד האמיתי". למחרת, קירקלנד הראה למונרו את התמונות. "היא הייתה במצב רוח רע ובסופו של דבר התרצתה ואהבה כמה מהן, בעודה מתייחסת לעצמה בגוף שלישי: 'איזה גבר לא ירצה לחלוק מיטה עם הבחורה הזו?!'".
6 צפייה בגלריה
"היא אמרה: 'איזה גבר לא ירצה לחלוק מיטה עם הבחורה הזו?!'". מרילין מונרו בתמונה שצילם קירקלנד, המוצגת במוזיאון במוסקבה
(צילום: Vyacheslav Prokofyev\TASS via GettyImagesIL)
הסשן עם מונרו והאופן המכבד שבו קירקלנד צילם את סמל הסקס של שנות ה-50, ראשית ה-60, גורמים לכוכבות בנות ימינו - מניקול קידמן ("אני אוהבת לראות את התמונות שלא מנצלות את מרילין, אלא אוהבות אותה ומגוננות עליה", אמרה עליו בדוקו) ועד פריס הילטון - לרצות להתמסר למצלמה של קירקלנד, שחגג זה עתה 87 ועודנו פעיל ונמרץ. "לאנג'לינה ג'ולי אף הייתה באוסף שלה אחת מהתמונות של מרילין שצילמתי, והיא רצתה שאצלם את הפרשנות שלה לסט הצילומים ההוא. אנג'לינה הייתה מקסימה ושיתפה פעולה, למרות שהיה לנו מעט מאוד זמן יחד בגלל לוח הזמנים הצפוף שלה".
"אליזבת טיילור הרהרה בדבריי לרגע ואמרה: 'בוא מחר בשבע וחצי בערב'"
קירקלנד נולד בעיירה קטנה באונטריו שבקנדה. לאביו הייתה חנות לבגדי גברים בהזמנה וממנו ירש את הכישרון החזותי ואת הניסיון לגרום לקליינטים להיראות במיטבם. למרות התנגדות המשפחה שהזהירה אתו מפני ניו יורק המסוכנת, הוא החליט לעקור לתפוח הגדול ושם הפך לעוזרו של הצלם האגדי אירווינג פן. בגיל 24, מגזין Look כבר החל להעסיק אותו, וקירקלנד מודה כי לעולם לא ישכח את הפעם הראשונה בה הוא הנציח כוכבת על, בשלהי שנות ה-50: "הייתי באמצע צילום בגדי ים בחוף בקליפורניה ופתאום קראו לי לנסוע ללאס וגאס כדי לצלם את אליזבת טיילור, אחרי שג'ק המילטון יראיין אותה".
גם טיילור נחשבה לדיווה בעייתית.
"לאליזבת היה ניסיון רע מסבב צילומים קודם והיא במפורש הודיעה להמילטון שלא תהיה אפשרות לצלם אותה. ישבתי בשקט לאורך הריאיון ובסופו הצגתי את עצמי בשקט: 'אני חדש במגזין הזה ואת בטח יכולה לדמיין איזו הזדמנות זו תהיה בשבילי לצלם מישהי כמוך'. החזקתי לאליזבת את היד והסתכלתי לתוך עיניה הסגולות, מריח את ניחוח הבושם שלה, Jungle Gardenia. היא הרהרה בדבריי לרגע ואמרה: 'אוקיי, בוא מחר בשבע וחצי בערב', והוסיפה, 'אתה יודע שאני לא חייבת לעשות את זה'. וכך אליזבת הפכה לכוכבת הראשונה שצילמתי ולשער הראשון שלי. היא אחראית לזינוק המטאורי של הקריירה שלי. לעולם לא אשכח את זה".
6 צפייה בגלריה
"אחראית לזינוק המטאורי של הקריירה שלי". אליזבת טיילור מתוך "הקליק הזה"
(צילום: באדיבות yes)
מאז טיילור, רבים (בהם אפילו מייקל ג'קסון, בזמן העבודה על "מותחן") וטובות נעמדו מול המצלמה של קירקלנד, שעבד גם עבור המגזין הנחשב Life. הוא חתום על שלל צילומים אייקונים, למשל ג'ודי גרלנד הדומעת. "בראשית שנות ה-60, נסענו יחד לבכורת סרטה 'משפטי נירנברג' באירופה. ג'ודי מאוד הצליחה אז והתקליטים והכרטיסים שלה נמכרו בטירוף. דיברנו על התקופות הקשות בחייה ואמרתי לה, 'אף אחד לא יודע מי זו ג'ודי גרלנד באמת. תראי לי אותה ואת הזמנים הקשים'. ואז דמעה עלתה בעינה".
גם הצילומים של אודרי הפבורן בלתי נשכחים. "ב-1965 שלחו אותי לפריז כדי לצלם את אודרי הפבורן, שהייתה בעיצומם של צילומי הסרט 'איך לגנוב מיליון'. אודרי הייתה אייקון אופנה של ממש ולבשה בגדים של בכירי המעצבים, ובכל זאת הייתה עם הראש על הכתפיים. היא הייתה בחורה מקסימה, שובת לב ושובבה - ממש כמו הדמויות שהיא גילמה בסרטים שלה. באותה נסיעה לפריז גם פגשתי את אהבת חיי, פרנסואז, ומאז אנחנו ביחד". פרנסואז, רעייתו השנייה של קירקלנד, היא בפירוש אחת הסיבות להצלחתו ושותפה מלאה בעבודתו. עזר כנגדו: היא המנהלת שלו וגם המוזה.
6 צפייה בגלריה
"אמרתי לה, 'אף אחד לא יודע מי זו ג'ודי גרלנד באמת. תראי לי אותה'". גרלנד בתמונתו של קירקלנד, מתוך "הקליק הזה"
(צילום: באדיבות yes)
צילומיו של קירקלנד נוקבים ורכים כאחד, עתירי עוצמה, אלגנטיות, אנרגיה, חופש, זוהר, אנושיות (נאמר עליו שהוא מביט לתוך הנשמה של המצולמים שלו), תשוקה ולהט. לא מפתיע שהוא נוהג להתלהב, להאדים ולהיות קולני בזמן הצילום. הוא מביים בזמן שהוא מצלם, וזה אולי הסיבה ששחקנים ושחקניות אוהבים לעבוד איתו. הוא מתחבר אליהם, יוצר איתם קשר קרוב ואינטימי ומאפשר להם להיות אמיתיים וספונטניים.
לא מפתיע שנאמר על קירקלנד שהוא חקר יותר כוכבים מאסטרונומים ותיקים. הוא אפילו זכה לתעד את טקס החתונה של הנסיך צ'רלס והנסיכה דיאנה המנוחה בקתדרלת סנט פול שבלונדון, ב-29 ביולי 1981. "החתונה המלכותית הייתה קסומה בעיניי. קיבלתי אז מקום מיוחד, קרוב למקום שממנו השניים יצאו מהטקס, ואז תפסתי את צ'רלס מנשק את דיאנה וזה היה רגע של קסם. עד היום משתמשים בתמונות שצילמתי אותם מתנשקים".
קירקלנד עבד גם כצלם סטילס ב-150 סרטים - מ"זיכרונות מאפריקה" ו"טיטניק", דרך "צלילי המוזיקה" ו"גטסבי הגדול" ואף ב"כנר על הגג". "נהניתי לצלם את חיים טופול, כוכב הסרט", סיפר, "איזה טיפוס נמרץ ומקסים".
גם בגילו המתקדם והמתקרב ל-90, הצלם התמיר בעל הרעמה הכסופה מתעקש לעבוד כרגיל. בעוד רבים מעמיתיו נאלצו לפרוש ולא שרדו בג'ונגל המקצועי ואת שינויי הזמן והקדמה. הוא ידע להשתנות, לגוון (כולל צילומי מסעות, אופנה, דיוקנאות של אנשים לא מפורסמים), ולהסתגל להתפתחויות הטכנולוגיות, כשאימץ בשמחה את המצלמות הדיגיטליות והפוטושופ.
אתה יכול להשוות בין עולם הסלבס של היום להוליווד הישנה והטובה של פעם?
"יש זמן ומקום להכול. אני לא חי בעבר".
ובכל זאת, במבט לאחור יש משהו שאתה מתגעגע אליו?
"אני לא יכול לחשוב על משהו כזה, אני עדיין לומד ומתפתח".
איך אתה מגדיר יופי? ואיך היית אומר שמודל היופי התפתח והשתנה עם השנים?
"יופי הוא לא משהו שניתן להגדיר, הוא נובע מתוך המהות של האדם והוא משהו שאתה מרגיש כשהאדם נמצא מולך".
אתה יכול לנקוב בשם המצולם/ת האהוב/ה עליך במיוחד?
"זה כמו לשאול אותי מי הילד האהוב עליי!", הוא מתלוצץ, אך מודה שמבין הסטאריות המרהיבות שהנציח יש לו פינה חמה בלב לניקול קידמן. "פגשתי אותה לראשונה על הסט של 'מולאן רוז'' בסידני, וכעבור כמה שנים הוזמנתי לבלות איתה שבעה שבועות בערבות אוסטרליה, לכבוד צילומי הסרט 'אוסטרליה'. אני מת על ניקול. היא נתנה ריאיון נהדר ב'הקליק הזה' והתובנות שלה עליי והמחשבה שהיא השקיעה בזה הדהימו אותי".
יש מישהו או מישהי שאתה עוד חולם לצלם?
"הנשיא ברק אובמה ואשתו מישל, הנשיא ג'ו ביידן וסגנית הנשיא קמלה האריס".
