באמצע שנות ה-90 לוהק אמן הקומיקס אוון סקולניק להוביל את סדרת "הלוחמים החדשים" (New Warriors) של מארוול. כיוצר צעיר בתחילת דרכו, הוא שאף לשלב גיבורי על בדיוניים בתוך המציאות הפוליטית של אותם הימים, ואחרי שהגה עלילת אקשן שנשזרה במלחמה ברואנדה, הוא הגיש את הצעתו לסיפור מקורי חדש שמתחולל על רקע תהליך השלום במזרח התיכון בהשתתפותה של רות בן שרף, הלוא היא סברה, גיבורת-העל הישראלית. ואכן, הדמות שנודעה כבוגרת מוסד וחיילת משודרגת זכתה לתחייה במהדורה מספר 58 של הסדרה, שבה היא מתייצבת כמאבטחת האישית של יצחק רבין ומסכלת ניסיון התנקשות נועז של קבוצת טרוריסטים המסתערים לעברו בעת ביקור בבניין האו"ם בניו יורק, וחוטפים מנחת זרועה של חיילת העל הציונית שמכריעה אותם.
"קפטן אמריקה: עולם חדש מופלא" - טריילר
(באדיבות פורום פילם)
זוהי נקודת הפתיחה של הסיפור שנקרא "שלום שלום", הולך ומסתבך דרך פקעת של תככים ומזימות, והמשיך למהדורה עוקבת - 59 במספר. העלילה הייתה אמור להימתח למהדורה נוספת שבה הייתה התרה של הסיפור, אלא שאז המציאות הדביקה את הרעיונות המדומיינים של סקולניק עם רצח רבין, חודשים ספורים לאחר מכן. "לצערי, ההתרחשויות בסיפור והרעיונות שבו הפכו לנבואיים באופן טרגי פחות משנה לאחר מכן עם רצח רבין בידי כוחות שדומים לאלו שאיימו עליו בסיפור. אחרי שזה קרה, לא רציתי לגעת בסיפור יותר. התרחקתי ממנו. זה היה קרוב מדי למציאות", הוא אומר סקולניק בריאיון ל-ynet, "זה הרגיש נורא. אתה לעולם לא רוצה לכתוב סיפור כזה. בגרסה שלנו ניסיון ההתנקשות סוכל. במציאות לא היו גיבורי על שיצילו אותו".
סקולניק בן ה-59 מתגורר בסן פרנסיסקו, ובשנים האחרונות מתמחה בפיתוח עלילות למשחקי וידאו עם קרדיטים נאים על הכותרים "מאפיה 3" ו"מלחמת הכוכבים: באטלפרונט". במקביל הוא מלמד סטודנטים את רזי המקצוע. אולם את ההתנסות הראשונות שלו בתרבות הפופ התחיל לפני יותר מ-30 שנה כמאייר חובב וכחובב נלהב של "מבוכים ודרקונים". במהלך שנות לימודיו באוניברסיטת קונטיקט התחיל להתמקצע כיוצר קומיקס, מה שהביא אותו בסופו של דבר למארוול ב-1988 כעוזרו של פביאן ליסיזה, שאותו החליף בסופו של דבר כיוצר מוביל במהדורת "הלוחמים החדשים" של החברה ששאפה לשלב גיבורים רעננים עם תכנים ממהדורות החדשות. "הקו העיקרי היה שכל הגיבורים רוצים לשנות את העולם. הם אידיאליסטים, אבל בהמשך איבדו חלק מהטבע האידיאולוגי שלהם והתבגרו קצת. הם התעייפו קצת וקרו להם דברים שהפכו אותם לפחות אופטימיים. הנאיביות שלהם מכשילה אותם", הוא אומר.
5 צפייה בגלריה
גיבור אמיתי שהעז להתייצב מול כוחות לאומניים קיצוניים משני הצדדים. יצחק רבין, מתוך הקומיקס של מארוול
במקרה של הקומיקס שהוקדש לתהליך השלום במזרח התיכון, סברה כאמור, מתלווה לרבין כשומרת ראשו בעודו נפגש עם נציגי ממשלת סוריה כחלק מתהליך השלום בניו יורק. משימת האבטחה של המשלחת הישראלית הוטלה על קפטן אמריקה, אך מאחר שהוא לא היה זמין, לתפקיד הוזעק צוות הלוחמים החדשים בהובלת ואנס אסטריק, המכונה ג'אסטיס, גיבור על אמריקאי ממוצא יהודי, וחברתו פיירסטאר. הם אומנם נכשלו במניעת מתקפת הטרור על ראש ממשלת ישראל, אבל בדיעבד מצאו עצמם מתמודדים עם אתגר קשה הרבה יותר במרחב הבטוח לכאורה של האו"ם בחברת סברה, שלפתע יצאה מדעתה והחלה להתפרע במתחם תוך שהיא זורעת הרס ואף הורגת את חייל העל הסורי בטאל (דמות שהגה סקולניק לטובת הסיפור). בקטע פלאשבק מסתבר שהושתל בראשה מנגנון כלשהו שמאפשר שליטה מרחוק במוחה, כנשק אנושי מסוכן.
לא ברור מה טיבו של הצוות הרפואי המסתורי, שנחשד כגורם עוין שהשתלט על סברה. התעלומה הזו הייתה אמורה להיפתר בהפתעה גמורה במהדורה השלישית שלא יצאה, ובצדק, מבחינת היוצר. "בדיעבד אפשר לספר היום את מה שנועד להיחשף לאחר מכן - המנתחים היו למעשה ישראלים שהתנגדו לתהליך השלום וביקשו לסכלו. זו הייתה הכוונה הראשונית שלי בגיבוש העלילה שמדובר במזימה של בני עמו של רבין, אבל החלק הזה של הסיפור לא נחשף לבסוף כי הוא היה קרוב מדי למציאות הטרגית של הרצח. לא יכולתי ללכת לשם אחרי שזה קרה", מגלה סקולניק, שמודה על הערכתו לראש הממשלה ורואה גיבור אמיתי שהעז להתייצב מול כוחות לאומניים קיצוניים משני הצדדים - הערבי והיהודי - ולבסוף שילם על כך בחייו.
"ההשראה לסיפור של ההתנקשות ברבין נבעה מהידיעות שהוא מאויים על ידי אנשיו שלו. היו הפגנות גדולות משני הצדדים ואיומים שונים צצו וטופלו על ידי האבטחה שלו. אבל זה לא שהיו לי כוחות נבואיים. זה פשוט נראה שהוא לקח סיכונים בעמידה נגד הכוחות הזועמים ורבי העוצמה שיצאו נגדו משני הצדדים וזה גם הגרעין של הסיפור כולו. אם מחפשים גיבור פה, אז זה הוא. הוא שם את חייו בסיכון, אפילו בסיפור העלילתי הזה", אומר היוצר, ומדגיש כי גם בעולם הקומיקס שברא, סברה מבטאת את עמדתו הניצית של הימין הישראלי שמעדיף כוח על פשרה והידברות, ורבין פועל כדי לרסנה. "הוא דורש מסברה לקחת צעד אחורה ולתת לו לעשות את עבודתו בחתירה לשלום. היה לי חשוב להיות נאמן לדמות שלו מכיוון שהוא היה הגיבור של העולם האמיתי בסיטואציה הזאת. אחרי שהוא מת, חודשים ספורים אחרי החוברת, התברר שמי שרצח אותו היו בני עמו מהימין הקיצוני".
5 צפייה בגלריה
גיבור אמיתי שהעז להתייצב מול כוחות לאומניים קיצוניים משני הצדדים. יצחק רבין ז"ל
(צילום: שאול גולן)
סברה עוטה חליפה כחול-לבן עם מגן דוד עליה, אבל מעבר לסמליות, איזה ישראליות היא מייצגת?
"אני לא יכול להתיימר לייצג את האומה כולה דרך הדמות, אבל ברמה הבסיסית היא משקפת את היעדר המודעות העצמית שנמצאת בלב העמדה הניצית של הציבור הישראלי. אני לא רוצה להכליל, כי ברור שיש כל מני תפיסות עולם, אבל אני מזהה שישראל של היום היא מאוד כזו, ויש פה ערבוב בין להיות יהודי ללהיות ישראלי. יש קשר בין השניים אבל אלו שתי זהויות שונות. כרגע באמריקה כל עמדה אנטי-ישראלית בנוגע למדיניות שנתפסת על ידי רבים כמזוויעה בימים אלה, מסומנת איכשהו כאנטישמית. מה שלא נכון. אז באותה תקופה, מתוך הבנת הרקע שלה והרצון לעסוק בנושא עצמו, היא סימנה את תפיסת העולם הקיצונית מצד אחד, כשבטאל ניצב מצד שני. רבין הוא זה שנמצא במרכז ומנסה למנוע מהכוחות הללו להתנגש ולמנוע ממנו לחתור קדימה בתהליך השלום. הכוונה שלי הייתה שגיבורי העל הצבעוניים ייצגו את שני האגפים הפוליטיים הנוקשים משני הצדדים והסיכונים שהם מביאים להשלמה".
איך סברה של היום הייתה שונה מזו של לפני 30 שנה?
"אני מתאר לעצמי שסברה הייתה מאוד שבעת רצון עם ההנהגה הנוכחית. היא מייצגת את אותה גישה. אז השאלה היא האם בגרסה היפותטית חדשה שהייתי כותב, היא הייתה מסוגלת להתעלות מעל לגישה הנוקשה שלה, או האם היא תיסחף עוד יותר ככוח מוביל של מה שקורה היום? או אולי היא הייתה מתפכחת ונוהגת כמו קפטן אמריקה? אני לא מאמין שהוא היה מיישר קו עם מה שקורה עכשיו בהנהגת ארצות הברית. הוא אמר בעבר שהוא לא עומד מאחורי הממשלה האמריקנית אלא מאחורי החלום האמריקני, וערכי החופש שלו. האם סברה הייתה נוהגת באותו אופן ומתייצבת מול הממשלה הישראלית והמדיניות שלה? אני לא בטוח איך הייתי מעצב את הסיפור אבל זה בהחלט חומר למחשבה לו הייתי כותב גרסת המשך כיום. אני מודה שלא התעדכנתי במה שקרה עם הסיפור שלה מאז בעולם של מארוול, אבל כחנון, הייתי חוזר למקור ובונה את הסיפור משם".
סיפור המקור של סברה גובש עוד בשנות ה-80 על ידי ביל מנטלו, כיום חולה סיעודי בעקבות תאונת דרכים קשה שעבר. על פי הביוגרפיה המדומיינת של הדמות, רות בן שרף הוכשרה על ידי המוסד כחיילת על רבת עוצמה, עד כדי כך שהיא הצליחה להתמודד פנים מול פנים מול הענק הירוק. אולם בעוד החוסן הפיזי שלה אדיר ועל אנושי, יש בה שבריריות מנטלית שנובעת מאובדן בנה בפיגוע טרור, עניין שמניע את תשוקת הנקם שלה ותפיסתה הלאומית הקיצונית הנוגעת בגזענות מנקודת מבטו של סקולניק. "היא מלאת ניגודים מלכתחילה, אז אימצתי את התכונות שתאמו את הסיפור שלי, בתקווה שזה לא יהיה מנוגד בשום דבר ביחס לסיפור המקור ומצד שני שאצליח לחדש", הוא אומר.
"העדפתי להתרכז ברגשות הטינה שלה נגד כל הערבים. בכך היא מבטאת הלך רוח כללי בישראל, שבמידה רבה רבין ניסה לעמוד מולו: אנשים שאומרים שהם שוחרי שלום אבל לא באמת מעוניינים בו כי אין להם רצון לשאת ולתת ולהציע משהו כדי להשיג אותו. הם מעדיפים פשוט להכריע את היריב, וזה מצער ודומה שבימים אלה זאת הגישה השלטת. לקחתי את האלמנטים המתאימים ביותר מסיפור הרקע שלה - של הרג הילד שלה - כדי להסביר את השנאה האדירה שלה כלפי מי שהיא רואה כמחבלים ערבים. אלה אלמנטים שנובעים מתוך תפיסתה המכלילה, וברור שהיא לא טורחת לתהות מדוע הם הפכו לטרוריסטים. הנרטיב הזה לא מגיע בלי סיבה. על מה הם נלחמים ולמה הם עושים את זה? זה ביטוי של חוסר מודעות עצמית, ומה שניסיתי לעשות הוא לשלב באישיותה חלק מהדברים שראיתי כשקראתי על המצב וצפיתי בחדשות".
חוסר מודעות עצמית הוא תכונה שאפשר לייחס גם לראשי אולפני מארוול שהחליטו לשלב את סברה, בגילומה של שירה האס הישראלית, בסרט גיבורי העל האחרון שהפיקו "קפטן אמריקה: עולם חדש מופלא" של הבמאי ג'וליוס אונה. ההחלטה הראשונית התקבלה בביקורת ציבורית מצד רבים בארצות הברית, וזו גברה משמעותית אחרי 7 באוקטובר. על הרקע הזה, עומעם סיפור הרקע של הדמות. למעט עובדת היותה ילידת הארץ, הקשר הישראלי שלה הושמט מקורות חייה. היא אינה עוטה את חליפת הכחול-לבן שלה, ובמקום שירותה במוסד, נאמר כי היא הוכשרה כמתנקשת בתוכנית האלמנות השחורות הסובייטית. היא אמנם מתפקדת כאחראית אבטחה, אבל של נשיא ארצות הברית בכבודו ובעצמו (בגילומו של הריסון פורד) ונחושה במשימתה לטהר את הבית הלבן מהגורמים העוינים שחדרו אליו.
"אני לא חושב שזה מהווה סיכון עבורם. אם הם היו מעבדים את הסיפור שלי למסך זה היה סיכון גדול, כי זה סיפור פוליטי, שנוגע לפוליטיקה מאוד מציאותית. אבל אין סיכוי שהם יעשו משהו כזה, ובצדק. זה לא המקום לזה. זו לא משהו שיגרום לקהל לראות את הסרט", אומר סקולניק, "אני מתאר לעצמי שהם לא חזו את הבעייתיות שעלולה להתעורר בעקבות השילוב של סברה בסרט. לאורך שנים רבות, כאן בארצות הברית, להיות ישראלי נחשב דבר טוב. זה השתנה עבור אנשים רבים ב-7 באוקטובר ומה שקרה מאז. זה לא משהו שהם יכלו לצפות או והם הבינו שהם לא יכולים למתוח את הגבול כמה שהם רצו. אבל אני לא באמת חושב שהם סובלים מכך יותר מדי. אין דבר כזה פרסום רע. וגם אם אנשים כועסים, אני לא חושב שהם ספגו מכה בגלל זה, אולי רק חטפו קצת ביקורת בגלל זה. אני חושב שזה לא בראש סדר העדיפויות של המפגינים נגד המצב".
כמה אירוני שבעוד שסברה קיבלה אור ירוק מדיסני בדרך למסך הגדול, בתקופה מתוחה על רקע המשבר הקשה בעזה וההתנגדות של ציבור גדול בארצות הברית ובעולם למדיניות ישראל, בעוד שאי אז ב-1995 הבוסים במארוול כמעט וגנזו את מהדורת הקומיקס של "שלום שלום" כפי שסקולניק גילה החודש בבלוג של עורך הסדרה טום ברוורט. "למדתי משהו חדש שקרה מאחורי הקלעים ולא הייתי מודע אליו מכיוון שהוא מידר אותי ממנו. מסתבר שהעורך הראשי (בוב בודיאנסקי - א"ב) לא היה מעריץ גדול של הסיפור. הוא לא חשב שניתן לשווק אותו, ובמציאות שבה הקומיקס של מארוול דשדש כמו התעשייה כולה, הבוסים לא חשבו שזה סיפור שאפשר לשווק אותו כי הוא נוגע בתכנים פוליטיים על תהליך השלום בין ישראל וסוריה, לא תואם את תדמית האקשן של החוברות. אבל כל מה שאני רציתי מבחינתי זה לספר סיפורים טובים שיש להם משמעות".
