נהוג לומר שאדם צריך לחיות את חייו כאילו הוא עומד למות מחר, כי אין לנו מושג מתי נמות. העניין הוא שחלקנו דווקא יודעים פחות או יותר מתי זה יקרה. האם זה יתרון? חיסרון? אתי אנטה ורון עומר, שתיעדו את השנה האחרונה בחייה של קורין אלאל בסדרת הדוקו שעלתה ב-yes, ידעו שהם מתעדים אשה שזמנה קצוב. העובדה הזאת נוכחת לאורך כל שלושת הפרקים של "קורין אלאל – סיבוב פרידה", לא רק בתודעתו של הצופה אלא גם בזו של היוצרים, האנשים שהקיפו אותה ומן הסתם גם בתודעתה של אלאל עצמה. בין הטיפולים, להופעות, להקלטות והמאמצים להמשיך למרות הכל, מזדקרת העובדה הפשוטה, החותכת שעסקינן למעשה ברצף של פרידות.
"קורין אלאל: סיבוב פרידה" - טריילר
(באדיבות yes)
דבר אחד ברור מצפייה ב"סיבוב פרידה", והוא שאלאל הייתה ועודנה אדם אהוב מאוד על המעגלים הקרובים וגם הרחוקים בחייה. היא הותירה עליהם חותם. בהתאמה, הסדרה משובצת בשלל מרואיינים שלכולם השקה כלשהיא עם היוצרת, מוזיקאים, שחקנים, חברים וקרובי משפחה. החל מיהודית רביץ, דרך אורנה ואביתר בנאי, ערן צור, יעקב גלעד, ריקי גל, וכלה בבת זוגה מזה 25 שנים, רותי אלאל, ושני הבנים שלהן.
3 צפייה בגלריה
אהובה על המעגלים הקרובים והרחוקים. יהודית רביץ וקורין אלאל
(צילום: תום גת באדיבות yes דוקו)
"סיבוב פרידה" נעה על שני צירים – האחד הוא סיפור ילדותה של אלאל בתוניס, העלייה לארץ בעקבות חשיפת קריירת הריגול של אבא שלה, סוכן המוסד, ההיקלטות הקשה בארץ והקריירה המוזיקלית שלה דרך העליות והמורדות. הציר השני הוא זמן הווה - ההתמודדות של אלאל עם המחלה, סרטן הלבלב, שנות הקורונה שבהן נחלשה מאוד אבל דווקא אז חוותה פריחה מקצועית – הופיעה מול קהלים קטנים בהופעות פרטיות ולבסוף בהופעה האחרונה, בבארבי בתל אביב. בין לבין משובצים ראיונות, לעתים אלאל עצמה נוכחת בהם, בהם חברים מספרים על התקופה שהעבירו יחד. התפירה בין שעון החול של המחלה ודברי ימי-הקריירה של אלאל נעשית ברגישות ובאופן שגורם להם להתמזג זה בזה באופן טבעי ולא מאולץ.
3 צפייה בגלריה
כמהה לאהבת הקהל ולהכרה. מתוך "קורין אלאל: סיבוב פרידה"
(צילום: סשה גבריקוב באדיבות yes דוקו)
"סיבוב פרידה" מצטיינת בתיאור הסביבה שהקיפה את אלאל במהלך עשורי חייה, אבל לא תמיד מצליחה להעמיק אל עולמה הפנימי, שנשאר אניגמטי, כמעט שטוח. התמונה המצטיירת היא של מוזיקאית שתהפוכות וטרגדיות שחוותה בגיל צעיר (ההגירה הפתאומית כמו גם אונס שחוותה, וריקי גל מספרת עליו בשמה) סגרו אותה עד שהמוזיקה הצילה אותה. הקול שמצאה היה בועט ופצוע, אבל דווקא המקום האותנטי הזה לא התקבל היטב אצל הקהל הרחב. אלאל התרככה, בהמלצת חברתה הטובה, יהודית רביץ, ואז זכתה להצלחה. אחרי פסגת ההצלחה של האלבום "אנטארקטיקה" היא שוב נסוגה אל אחורי הבמה, ונותרה כמהה לאהבת הקהל ולהכרה.
3 צפייה בגלריה
לא ברור מה מסתתר מאחורי החיוך. מתוך "קורין אלאל: סיבוב פרידה"
(צילום: סשה גבריקוב באדיבות yes דוקו)
האהבה אל אלאל ניכרת לאורך כל הפרקים. לצד ההכרה בחלוציות שהפגינה בחייה האישיים כמו גם המקצועיים – היא הייתה אחת הזמרות הראשונות בארץ שיצאו מהארון – היא מתוארת כאדם נדיב מאוד, אותנטי, נטול מניירות, תיאור של אדם כמעט מושלם, אלאל מרבה לחייך חיוך רחב, אבל לא תמיד ברור מה עומד מאחורי החיוך הזה. נקודות שבר בחייה מתוארות ללא פאתוס בעוד שמנגד המצלמה מתעכבת לא פעם על ביטויי הכאבים שמסב לה הגידול.
"אני סוף סוף מרגישה כמו קורין אלאל", היא אומרת אחרי סיבוב הופעות הסלון בתקופת הקורונה, והחיבוקים שקיבלה מכל כיוון. החוזקה המרשימה ביותר של "סיבוב פרידה" היא ההתגייסות הרחבה של המרואיינים והסיפור השלם של אלאל, שסופו בידיעה שהיא הצליחה, בסופו של דבר, להגיע אל הקהל שלה ולקבל את אהבתו לפני שהלכה לדרכה, ושלצד הסבל שהסבה לה המחלה הגיעה גם ההכרה המיוחלת, ואולי, יחד איתה, הגיעה איזו נחמה.
