אלברט איינשטיין לצד סטיב ג׳ובס, וויטני יוסטון וקובי בראיינט: ממשל טראמפ פרסם קול קורא לאמנים אמריקאים להציע פסלים עבור "גן גיבורי אמריקה" - יוזמה שאפתנית שהנשיא טיפח עוד מימי כהונתו הראשונה, וכעת מקבלת תנופה חדשה, ככל שמתקרב תאריך ה-250 לעצמאות ארצות הברית.
האמנים שייבחרו יזכו למימון נדיב של עד 200 אלף דולר עבור כל פסל, כאשר המקור התקציבי מגיע בחלקו מביטול מענקים שהיו מיועדים למוזיאונים, אתרים היסטוריים ופרויקטים קהילתיים ברחבי ארצות הברית. למעשה, טראמפ הורה להקצות לפחות עשירית מתקציבי הקרן הלאומית לאומנויות (NEA) והקרן הלאומית למדעי הרוח (NEH) - ליצירת הפסלים והצבתם.
רשימת 250 האישים המנוחים שהוחלט להנציח בגן מציגה תמהיל מעניין של דמויות היסטוריות, גיבורים צבאיים, מדענים, ספורטאים, אנשי רוח - וגם כמה שמות מפתיעים. בין השמות הבולטים בהקשר היהודי אפשר למצוא את אלברט איינשטיין, הוגת הדעות חנה ארנדט, מלחין ההמנון אירווינג ברלין היהודי-אמריקאי, שופטת בית המשפט העליון רות ביידר גינסבורג, הרב אלכסנדר גוד - אחד מארבעת הרבנים שהקריבו את חייהם באירוע טביעת ספינת החיילים דורצ'סטר במלחמת העולם השנייה - והממציא פורץ הדרך ג'ון פון נוימן, מגדולי מפתחי מדעי המחשב.
לצידם מופיעים גם שמות פופולריים מאוד בתרבות האמריקנית והעולמית כמו וולט דיסני, אלביס פרסלי, פרנק סינטרה, ג׳וני קאש, וויטני יוסטון, מוחמד עלי, קובי בראיינט, אלפרד היצ׳קוק, סטיב ג'ובס ואינגריד ברגמן - גם אם האחרונה, שחקנית קולנוע שבדית, אינה אמריקנית במקור. על פי הכללים שנקבעו, המונח "'אמריקאי בעל משמעות היסטורית', פירושו אדם שתרם תרומה מהותית לחיים הציבוריים של אמריקה או השפיע באופן מהותי על ההיסטוריה של אמריקה״. כל הפסלים יחויבו להיות בסגנון ריאליסטי בלבד - ללא שימוש בגישות מודרניסטיות או מופשטות - בהתאם להעדפה ארוכת השנים של טראמפ לאסתטיקה קלאסית ומובנת.
מאחורי היוזמה עומדת ההבטחה של טראמפ ״להחזיר את אמריקה לגדולתה״ ולשדר מסר של "פטריוטיזם מתמשך”. הצו הנשיאותי מגדיר את גן גיבורי אמריקה כתגובה ישירה ל"גל של קיצוניות אנטי-אמריקנית" שהתבטא, לדבריו, בניסיונות למחוק את דמותם של מייסדי האומה ולהשחיר את ההיסטוריה האמריקנית. הגן אמור להוות, כלשונו, "תשובה פטריוטית מתמשכת של בנייה, שיקום והרמת המורשת האמריקנית". ובאמת, גן הפסלים תוכנן מלכתחילה כתגובה ישירה למחאות של תנועת Black Lives Matter ולהסרה המתגברת של פסלי אישים שנחשבים היום שנויים במחלוקת ברחבי אמריקה. במקום להתרכז בחטאי העבר - עבדות, גזענות, חוקים מפלים - טראמפ ביקש להדגיש את מה שהוא רואה כהישגיה הבלתי-ניתנים לערעור של אמריקה.
עם זאת, מבט מדוקדק ברשימת הדמויות חושף תערובת סגנונית ולעיתים גם אידיאולוגית מורכבת. לצד גיבורים מסורתיים כמו ג'ורג' וושינגטון ומרטין לותר קינג, מופיעות גם דמויות פחות צפויות כמו שחקנית הקולנוע לורן בקול, מייסד רשת וולמארט סם וולטון, וגם אישים שפחות מזוהים עם האג'נדה של טראמפ עצמו - למשל, ביידר גינסבורג, שנחשבת לאחת מהשופטות הליברליות הבולטות בהיסטוריה האמריקנית.
גם העובדה שחנה ארנדט, מהחוקרות המרכזיות של טוטליטריזם ותעמולה פוליטית, כלולה ברשימה, מפתיעה במידה מסוימת. ארנדט תיארה את הסכנה הטמונה בשלילת היכולת להבחין בין אמת לשקר - תהליך שלטעמה עמד בבסיס כל משטר טוטליטרי. הבחירה בה להיכלל בין "גיבורי אמריקה" ביוזמה בעלת סממנים מובהקים של פטריוטיזם קשיחים עוררה גיחוך מסוים בקרב חוקרי תרבות ומדיניות.
בחלק מהביקורות הדגישו כי הרשימה המקורית ב-2020 כמעט שלא כללה מיעוטים - יהודים, לטינים, אסייתים או ילידים אמריקנים - אך הגרסה המעודכנת, שנחשפה כעת, מנסה לתקן מעט את הרושם כאשר כמה דמויות בולטות מקהילות מיעוטים נוספו, לצד מגוון גיבורים מהמאבק לזכויות האזרח.
אף שמיקום הגן טרם נקבע, ההצהרות הרשמיות מדגישות שמדובר יהיה באתר ציבורי פתוח, כזה שיאפשר לאמריקאים "להתאסף, ללמוד, ולהוקיר תודה לדמויות המרכזיות בעיצוב ההיסטוריה והתרבות של האומה". היו שמועות על דרום דקוטה (אזור הר ראשמור), על מקום חדש לגמרי, או אפילו על אתר סמוך לאנדרטאות קיימות - אבל בפועל לא הוכרז מקום רשמי. במקביל, הסוכנות שמנהלת את הפרויקט - הקרן הלאומית למדעי הרוח, הציגה מדיניות תקציבית חדשה, לפיה כל מענק עתידי יינתן רק לפרויקטים "שאינם מקדמים אידיאולוגיות קיצוניות המבוססות על גזע או מגדר", ושיעמדו בסטנדרטים של "הבנת עקרונות היסוד של אמריקה".
מאחורי המהלך כולו מרחפת תחושת סיפוק אישית מובהקת מצד טראמפ: כעת, אחרי קיצוצים מסיביים במוסדות התרבות וההשכלה הציבורית, כספים רבים מוזרמים ליוזמת הדגל שלו, והחלום על גן הפסלים מתקרב למימוש. גם אם לעיתים, כמו במקרה של חנה ארנדט, היא מלווה בנימה בלתי נמנעת של אירוניה.
