האמן הוותיק משה סעידי, הידוע בעיקר הודות ליצירות הקרמיקה וקירות האמנות שלו, הלך לעולמו בגיל 89. סעידי נפטר בשיבה טובה, והותיר אחריו אישה, ארבעה ילדים, עשרה נכדים ושישה נינים.
משה סעידי
(צילום: באדיבות המשפחה)
משה סעידי נולד בשנת 1937 בעיר המדאן שבאיראן. בילדותו נחשף לעולמות האמנות דרך ציור, פיסול וקליגרפיה, לצד עבודות כפיים של אביו בבנייה ורקמה של אימו. כבר בגיל צעיר ניכר בו החיבור לחומר ולצורה. ב-1950 עלה לישראל לבדו בגיל 13 בלבד, תחילה לקיבוץ נען ולאחר מכן הצטרף לקיבוץ כפר מנחם - שם מצא את סביבתו החברתית והאמנותית, שבה חי ויצר מאז.
לאורך השנים העמיק בלימודי אמנות: במכון אבני, במדרשה למורים לציור בתל אביב, בלונדון ובאקדמיות נוספות. בשנות ה-60 החל להתמקד בקרמיקה אמנותית, ובמיוחד בשילוב של קרמיקה עם אדריכלות. תחום זה הפך לשדה הפעולה המרכזי בחייו. בעשורים הרבים של פעילותו יצר סעידי עבודות רבות, בהן קירות אמנות במבני ציבור, קיבוצים, בתי תרבות, מוסדות חינוך, בתי כנסת וחללים עירוניים, בין היתר שיתף פעולה עם אמנים נוספים, בהם שרגא ווייל, שמואל כץ ומשה קסטל.
בין יצירותיו הבולטות ניתן למנות את "מלחמה ושלום" (1969), קיר קרמיקה רחב ממדים שהוצב במטה התנועה הקיבוצית בתל אביב. דוגמה נוספת היא האנדרטה "קדיש ותפילה" באשדוד (2000), שנבנתה מפליז ובשילוב לוחות שיש, ומוקדשת לבני העיר שנפלו במערכות ישראל.
יצירתו של משה סעידי נעה תמיד בין אישי לציבורי: בין זיכרון פרטי לסיפור קולקטיבי, בין שפה מסורתית לחיפוש מתמיד אחר חידוש. החומר הקרמי, על קשיחותו ועמידותו, הופך בידיו לכלי ביטוי חי ודינמי - כזה שממשיך ללוות את המרחב הישראלי כבר עשורים רבים.
