בעולם השפע הבלתי נתפס שאנחנו חיים בו, כשזה מגיע לטלוויזיה, היה נחמד אם כל סדרה מגיעה עם תעודת יוחסין ברורה ומפורטת שמבהירה בדיוק למי היא מיועדת ומי עשוי ליהנות ממנה - ולמי כדאי לוותר. למרבה הצער אנחנו נאלצים להשחית לא מעט זמן על ניסיונות סרק לבדוק סדרות שנראות לנו מוצלחות, רק על סמך פרטים מעורפלים כמו שחקנים, תיאור עלילה או טריילרים מתעתעים. אבל "הג'נטלמנים", שהבמאי הבריטי, גאי ריצ'י יצר עבור נטפליקס ושעלתה אתמול (ה'), לא תבזבז את זמנכם היקר.
אם אתם אוהבים את ריצ'י, את העבריינים המוזרים, את האלימות העולצת, את הטירוף, הגיחוך ואת הדיאלוגים השנונים, "הג'נטלמנים", שבנויה משמונה פרקים שהם מעין המשכון לסרט של ריצ'י בעל אותו השם (משנת 2019) - ושבעצם ממש לא מחייבים היכרות עם המקור, תענג אתכם בקלות. לא מבינים מה אנשים אחרים מוצאים במהומת המבטאים הגזענית לפרקים, שנעה בין הילוך מהיר לאיטי או סתם חוגגת על כל הזדמנות לפרק למישהו את המוח עם רובה ציד? עדיף שתשמרו מרחק.
אדי (תיאו ג'יימס, "הלוטוס הלבן") הוא קצין בצבא האו"ם, נצר למשפחת אצולה בריטית, שחוזר הביתה כדי להביא את האבא הזקן שלו למנוחה נכונה. הוא ואחותו, צ'ארלי, מגיעים לפגישת גילוי הצוואה עם עורך הדין המשפחתי עם מעט מאוד ציפיות – הם יודעים שפרדי (דניאל אינגס, בתפקיד בלתי נסבל אבל מבריק), אחיהם הגדול, עומד לרשת את התואר ואת הרכוש, כך לפי החוק והמסורת האנגליים, וכפי שניסחה זאת צ'ארלי - הוא עומד להסניף את הכול תוך פחות משנה. אלא שבפגישה מתברר שאב המשפחה ידע עם מי יש לו עסק, והוריש את הכול לאדי, הבן השקול האחראי והמחושב.
אבל עם הכוח מגיעה גם האחריות - אם זה לא מספיק שפרדי גורר אחריו חובות עצומים לגורמים מפוקפקים, מתברר שממש מתחת לאף של משפחת הורנימן, באחוזת הלסטד, פועל סניף של משפחת פשע שמתמקדת בגידול קנאביס בחוות תת-קרקעיות הממוקמות באחוזות ישנות, ומפרישה אחוזים נאים לבעלים כדמי שתיקה. אדי פוגש את סוזי גלאס (קאיה סקודלריו) שממש כמוהו נחשבת לבת השקולה והפרקטית במשפחה שלה, ולכן לקחה על עצמה את ניהול העסק בשעה שאבא שלה, בובי, מרצה עונש מאסר פריווילגי להפליא. על פניו עושה רושם שאדי עושה הכול כדי להוציא את עסקי המריחואנה של משפחת גלאס מהאחוזה שלו, אבל בפועל מה שקורה זה שהוא הולך ושוקע פנימה, ולא נעים להגיד, גם קצת נהנה מזה, כי מתברר שאדי ממש מוכשר לעסקי הפשיעה והעבריינות.
לזכותה של "הג'נטלמנים" יאמר שהיוצר שלה מבין שחייב להיות הבדל בין סרט לסדרה, תובנה שמשום מה חומקת מתודעתם של יוצרים אחרים מסוגו, והוא אומנם נצמד לסיפור המסגרת, שהוא בעצם האופן בו אדי וסוזי הופכים לצוות מנצח כשהם מקדמים מטרה משותפת, אבל גם העניק לכל פרק מעין סיפור פנימי קטן עם התחלה וסוף, שנותן תחושה של מערכת יחסים, שנבנית חוליה מעל חוליה. אם ישנו מתח מיני בין אדי וסוזי הוא אינו מורגש, אבל יש ביניהם כימיה מקצועית והם משלימים האחד את השני, כך שהצופה מעוניין בהחלט לראות אותם עושים חיל. חוץ מהם תוכלו לפגוש ברקע גם את סטנלי ג'ונסטון (שמגלם ג'יאנקרלו אספוזיטו, "שובר שורות"), טייקון כלשהו שמשתוקק לרכוש את האחוזה המתפוררת של אדי, ויני ג'ונס כג'ף שומר האחוזה ודמויות צבעוניות רבות אחרות.
ברגעיה הטובים, שהם לא מעטים, "הג'נטלמנים" היא זיקוק של טביעת האצבע הייחודית של ריצ'י, שגם כתב וביים את שני הפרקים הראשונים. היא כוללת את הדמויות המגוחכות והאלימות להדהים בו זמנית, הגופות הנערמות ככל שהעלילה מתקדמת, הסטריאוטיפים האתניים, ההקצנות והאיפיונים המוזרים – בשלב מסוים מופיעים האשך הימני של היטלר, מריחואנת קראק, יוני דואר ושאר פוטיפורים טלוויזיונים שריצ'י בטח נהנה לשתול בתסריט – ותמיד תמיד בשירות הקומדיה, אבל בסופו של דבר זה מסתכם בשאלה מי יותר מפחיד ולמי יש יותר רובים או אגרופים.
בסופו של יום מדובר בסרט ארוך מאוד של ריצ'י שמתפרש על פני שמונה פרקים בני 45 דקות כל אחד, כזה שהאוהדים שלו יהנו ממנו אם כי אולי יתקשו לצרוך אותו בלגימות גדולות מדי. לא בטוח שבינג' הוא האופציה האופטימלית במקרה הזה, אבל צריכה מבוקרת של פרקים קצובים בהחלט עשויה לספק את מי שאוהב את הנדוניה של ריצ'י, ואפילו ירוויח קלוז'ר מספק למדיי בסוף ופוטנציאל לעונה שנייה.