מדי שבוע, במשך 60 שנה, פרסם המאייר יהושע "ג'קי" ג'קסון את "המדור השבועי לילד" ב"ידיעות אחרונות", עד שהלך לעולמו ביולי האחרון. דורות על גבי דורות גדלו תוך חיפוש של הילד, של החתול, או של מה שזה לא יהיה שג'קי בחר להחביא בכישרונו המיוחד. ודורות על גבי דורות של מאיירים וקריקטוריסטים קיבלו ממנו השראה, הן מהאופן הייחודי שבו אייר, ולא פחות חשוב מכך - מהאופן שבו הצליח במשיכת מכחול לשמח ובו בזמן להגיד משהו על החיים בישראל. כעת, אותם קריקטוריסטים שגדלו על ציוריו משתתפים במחווה ליצירתו, שעלתה במסגרת "השנה שהייתה 2023", תערוכה חדשה במוזיאון לקריקטורה ולקומיקס שבחולון.
התערוכה, שעולה בשיתוף פעולה עם אק"י (איגוד הקריקטוריסטים הישראלי) ופתוחה עד ה-31 באוגוסט, כוללת עבודותיהם של 32 קריקטוריסטיות וקריקטוריסטים, שמסכמים את השנה שעברה, ושבהרבה מובנים עדיין מסרבת להרפות מאיתנו. במסגרת התערוכה יוקדש קיר מחווה שלם לזכרו של ג'קי, עם קריקטורות שאוירו בהשארתו – כאיש וכאומן.
ג'קי, שהחל את דרכו כעורך גרפי של העיתון "במחנה נח"ל", הצטרף עם שחרורו בשנת 1953 למערכת "ידיעות אחרונות", ובהמשך התברג להיות המאייר והעורך הגרפי של המוספים "7 ימים", "7 לילות" ו"24 שעות". בשנת 1963 הוא העלה את מדורו "הציור השבועי לילד", שהיה אמור להיות זמני בלבד, אבל כאמור המשיך לערוך ולאייר אותו עד למותו, בגיל 86.
ביוני 2022, במסגרת תערוכה בפסטיבל אנימיקס לכבוד 60 שנים לחידה המאוירת של ג'קי, הוא זכה באות מפעל חיים "מאייר הזהב". "זו הייתה מחווה בזמן, אני שמח שהוא הספיק לקבל את ההוקרה הזו", מספר ניסים חזקיהו (נוסקו), חבר וקולגה ומי שהקים את אק"י. "חבל לי שהוא לא הספיק, למרות שניסיתי ללחוץ עליו, להוציא אלבום עם מיטב הציורים לילד, כי ג'קי הוא באמת מותג. כולם מכירים את האיורים שלו, והם כבר הרבה מעבר לסתם חידה מצוירת לילדים. החידה השבועית מופיעה במערכונים, בתוכניות טלוויזיה, ביצירות. זה הישג יוצא דופן שמדור יופיע 60 שנה רצוף ויהיה רלוונטי לסבא, לאבא ולנכד. זה מאוד נדיר גם ברמה העולמית, וזה הישג ששייך לג'קי".
שמש נצחית / אורי פינק
"ג'קי היה מהאחרונים שבחיים מבין אלו שהיו בפגישת הייסוד של ארגון הקריקטוריסטים", מספר אורי פינק, שהיום משמש כיו"ר הארגון. "הוא היה אחד הטיפוסים הכי חיוביים בחבר'ה שלנו. כולם נחמדים, אבל הוא תמיד היה חביב, מפרגן, עם חיוך - ממש כמו הציורים שלו, עם השמש שתמיד זורחת.
8 צפייה בגלריה
''חלק מאוצר המילים הוויזואלי הישראלי''
(ציור: אורי פינק, באדיבות המוזיאון הישראלי לקריקטורה ולקומיקס)
"הציור השבועי שהוא עשה היה כל כך קבוע, אז אין מישהו שלא קיבל ממנו השראה. כמעט כל אחד בישראל נחשף למדור, וזה חלק מהתרבות שלנו. זה היה חלק מאוצר המילים הוויזואלי הישראלי, ולכן יש לו הרבה התייחסויות גם ביצירות אחרות. גם בקריקטורות שלי, כשאני רוצה להראות חיפוש של משהו, אני הרבה פעמים עושה את זה בסגנון של ג'קי. למשל כששר אמר לאחרונה שאין משבר כלכלי, עשיתי ציור 'עזרו לשר למצוא את המשבר הכלכלי' בסגנון של ג'קי.
"גם בקריקטורת המחווה שלי ניסיתי להראות שכולם עושים את ג'קי, כולם בסוף השבוע מחפשים את הציור השבועי, וזה מה שקרה גם כשהוא עלה לשמיים".
הילד שבפנים / שי צ'רקה
"הכרתי את ג'קי בצורה די שטחית, במפגשים ובפסטיבלים, אבל הוא היה בן אדם שמאוד כיף לפגוש, תמיד היה מאיר פנים. לצד הפן המקצועי, הערכתי את ההתמדה שהייתה לו לעשות כל כך הרבה שנים את אותו המדור. ההתמדה הזו היא ערך שקצת איבד מתהילתו. אנשים היום כל הזמן חושבים מה הלאה, איזו מקפצה זה משמש עבורם, ואצלו זה לא היה ככה. הוא היה קצת כמו איזה חכם זן - הוא הגיע למשהו שהוא אוהב והוא עשה אותו כמו שהוא אוהב, עם אותה מטרה ואותו סגנון.
8 צפייה בגלריה
''באמת כל הזמן חיפש איזשהו ילד''
(ציור: שי צ'רקה. באדיבות המוזיאון הישראלי לקריקטורה ולקומיקס)
"היה בג'קי משהו שבאמת כל הזמן חיפש איזשהו ילד, למרות שכשפגשו אותו, היה נורא ברור איפה הילד. הילד היה נורא נוכח בו כל הזמן. אז את המחווה שלי לקחתי לכיוון הזה - להראות שהוא באמת מחפש ילד כשכולם מסביב חושבים שזה רק סתם מדור חמוד".
למלא את החלל / נוסקו
"הכרתי את ג'קי היטב ומגיל מאוד צעיר, בערך מגיל שבע. כלומר אז עוד לא הכרתי אותו אישית, אלא את 'הציור לילד'. אפילו עשיתי מניפולציה על אבא שלי, שהיה מנוי לעיתון אחר, לעבור ל'ידיעות אחרונות' רק בגלל ג'קי. מאז הייתי גרופי שלו. גזרתי ציורים מהעיתון, הדבקתי ושמרתי אותם במעין ספרון קטן, וזה עד היום שמור אצלי, כבר 50 שנה. לימים, כשגדלתי והקמתי את איגוד הקריקטוריסטים הישראלים, פגשתי את ג'קי והראיתי לו את הספרון והוא היה בהלם. הוא כתב לי הקדשה אישית ומאז נשארנו בקשר טוב.
8 צפייה בגלריה
''השאיר אחריו מין ריק''
(ציור: ניסים חזקיהו (נוסקו). באדיבות המוזיאון הישראלי לקריקטורה ולקומיקס)
"אני חושב שג'קי היה בין אלו שנתנו לי את הכיוון ובזכותו ממש נדלקתי על העניין של לצייר דברים לעיתון, מאוד התחברתי לשפה של קריקטורות. דווקא המחווה שציירתי עבורו היא לא כל כך קריקטורה, אלא יותר הומאז'. בשבילי, אחרי 60 שנה רצופות שבהן הופיע הציור לילד, נשאר חלל בתוך הריבוע המאוד אופייני לג'קי. אז הפכתי את זה לריבוע של מודעת אבל, אבל בכל זאת השארתי בה את פרח התודה, כמו בחתימה שלו, כדי להנציח את החלל שנוצר. הוא השאיר אחריו מין ריק כזה, שהרגשתי שאני חייב לתת לו ביטוי".
כמו ערוץ 1 / איתמר דאובה
"את ג'קי יצא לי להכיר אישית מאירועים שקשורים לקריקטורות, אבל מבחינתי הכרתי אותו עוד כילד קטן. האיורים שלו, והאיש עצמו, היו בעלי משמעות עבורי ומאוד התרגשתי כשסוף סוף פגשתי אותו. אומנם הסגנונות שלנו שונים, אבל אני חושב שלקחתי ממנו דברים. בעל כורחו הוא חינך דורות שלמים, כי לא היו מלא עיתונים ולא היו מלא פינות לילדים, אז כולם הכירו אותו. הוא היה כמו ערוץ 1. ידעתי שלמחווה עבורו אני אעשה משהו שהוא כמו הפינה שלו, ולא רק אצייר אותו כדמות. בשביל המורשת הייתי חייב לעשות את הציור השבועי, רק בטאץ' הטכני שלי".
8 צפייה בגלריה
''בעל כורחו חינך דורות שלמים''
(ציור: איתמר דאובה. באדיבות המוזיאון הישראלי לקריקטורה ולקומיקס)
ולמה דווקא לחפש את המוזה?
"אני חושב שכל מאייר, ובעצם כל מי שצריך להביא רעיון קריאטיבי, תלוי במוזה. לפעמים היא פשוט לא מגיעה. ובתור מישהו שעושה איורים לעיתונות פעם בשבוע, אני בטוח שלאורך כל השנים הארוכות האלו שג'קי עשה את המדור, לא תמיד היה לו קל לפצח את זה, להביא איזשהו רעיון או סיפור מעניין שיהיה מתאים לפינה. אז מוזה זה משהו שצריך לחפש, ובעצם החיפוש הזה עצמו הוא המדור של ג'קי. ככה שיש פה גם איזושהי אמירה על המקצוע שלנו".
חם על הירח / מישל קישקה
"לא גדלתי בארץ, אז לא הייתי הילד שמחפש את הילד של ג'קי, אבל הכרתי אותו דרך איגוד הקריקטוריסטים והיינו בקשר טוב. הוא תמיד היה חביב, לא נראה כפי גילו, טיפוס מאוד חיובי, תמיד מלא בסיפורים וחוויות.
8 צפייה בגלריה
התעסקות מחויכת עם מוות
(ציור: מישל קישקה. באדיבות המוזיאון הישראלי לקריקטורה ולקומיקס)
"במחווה לזכרו רציתי משהו אחר מאשר לצייר פורטרט שלו. מכיוון שהיה לו שם מאוד לא ישראלי, ג'קי ג'קסון, זה ישר הדהד לי את מייקל ג'קסון. מייקל ג'קסון היה מזוהה עם הליכת הירח שהוא נהג לעשות וכנראה עדיין עושה שם למעלה, לכן החלטתי שג'קסון פגש למעלה את ג'קסון, וביחד הם רוקדים בהליכת ירח. הם עכשיו כמו האחים ג'קסון. אומנם יש פה התעסקות עם מוות, אבל זה לא חייב להיות עצוב, זה יכול להיות גם מחויך. להזכיר שהאדם הזה שהלך היה מלא חוש הומור ועם נפש צעירה, אפילו ילדית, ולכן במקרה שלו מחווה מחויכת וקלילה יותר טובה מהספד ומדמעות".
מפגש בין עולמות / גיא מורד
"פגשתי את ג'קי רק באירועים ובמפגשים של אק"י, אז לא יצא לי להכיר אותו לעומק, אבל אני יכול לספר שגדלתי עליו ועל האיורים שלו. כמו אומנים אחרים, גם אני מדי פעם התייחסתי בקריקטורות שלי למדור שלו, כי אפשר לעשות הרבה פרפרזות לקטע של הציור השבועי לילד, שמתייחסות לנושאים אקטואליים.
8 צפייה בגלריה
הבסיס להרבה פרפרזות אקטואליות
(ציור: גיא מורד. באדיבות המוזיאון הישראלי לקריקטורה ולקומיקס)
"גם במחווה עצמה שציירתי יש התייחסות למדור. יש שם מוטיבים מהאומנות שלו ברקע, ובמרכז יש את כן הציור שבתוכו הפורטרט של ג'קי, שאותו ציירתי בסגנון ריאליסטי, יותר קרוב לסגנון שלי. יש איזה ניגוד בין הסביבה החיצונית לפורטרט ולכובע שמונח עליו, שמייצג איזשהו שילוב בין שני הסגנונות, של ג'קי ושלי".
