דיבורים על סקס, תשוקה, מיניות ומגדר ניצבים במרכז הסרטים של הבמאי-תסריטאי-סופר הנורבגי דאג יוהאן האוגרוד, אחד היוצרים הבולטים כעת בסצנת הקולנוע והפסטיבלים הבינלאומית. יחד עם זאת, האוגרוד, הומו מוצהר, נמנע מתיאורים גראפיים וסצנות הסקס בסרטיו מרומזות ומעודנות. כך גם בסרטו "חלומות", שזיכה אותו בפרס דוב הזהב בפסטיבל ברלין האחרון ועוסק בקשר שנרקם בין תלמידה לבין מורה שמבוגרת ממנה.
"חלומות" - טריילר
(באדיבות קולנוע חדש)
כשנפגשתי עם האוגרוד במהלך הפסטיבל בבירה הגרמנית, תהיתי למה הוא מעדיף דיבורים על סקס ולא להראות אותו בצורה גראפית ואולי אפילו נועזת. "ב'חלומות' לא רציתי שיהיו סצנות פרובוקטיביות, כי אני חושב שמאד קשה לעשות ולהראות את הסצנות האלה", הוא השיב. "זה כל כך קל להגיע לתמונות של סקס והרבה פחות לשיחות על מין. ועבורי הרבה יותר מעניין להראות את השיחות האלה.
"בנוסף לכך, אני חושב שלצלם סקס זה די מורכב. קשה לצלם סקס בצורה אמינה, כי הדרך שבה אתה מתייחס ונוהג בסקס בחייך הפרטיים, היא אינדיווידואלית. בחיים האמיתיים, סקס הוא לא תמיד כל כך טוב, ולכן אני חושב שסצנות סקס בסרטים הן לא אמינות. אנחנו חושבים על חיי האהבה ועל חיי הסקס פעמים רבות, אבל זה אף פעם לא נראה כמו בסרטים, בטח לא אלה מהוליווד".
"חלומות", שמגיע עכשיו לישראל, הוא חלק מטרילוגיה בשם "סקס, חלומות, אהבה" שעניינה תשוקה, זהות, והרצון לחופש, שעליה עמל האוגרוד בשנים האחרונות. "בהתחלה החלטתי לעשות טרילוגיה, שכל אחד מהסרטים יימשך שעה בערך. אני מאד אוהב את הפורמט הזה. עשיתי כבר כמה כאלה. בסוף החלטתי לעשות את הסרטים באורך רגיל. הטרילוגיה נתנה לי הזדמנות לצלול לדברים ולהיבטים אחרים, עם יותר שחקנים. מאחר והתפקידים נכתבו במיוחד לשחקנים ספציפיים, לא הייתי צריך לעשות אודישנים".
האוגרוד חשף תחילה את הסרט "סקס" (הוצג בישראל תחת השם "מין אנושי") בפסטיבל ברלין 2024, שם הוא התחרה ב"פנורמה", המסגרת השנייה בחשיבותה, וזכה בפרסים אחדים. "רציתי ליצור סרט מהנה, משעשע ומעורר-מחשבה על שני מנקי ארובות שחווים אתגרים בלתי-צפויים הקשורים למין ומגדר. בחרתי להציג שני גברים הטרוסקסואליים שיש להם חברות אישית מאד קרובה, המאפשרת להם לדון בחוויות אינטימיות ולמצוא תמיכה האחד אצל השני. חברות גברית כזו היא לא כל כך שכיחה, כמו שהיה רצוי שיהיה.
"בסקנדינביה בכלל ובנורבגיה בפרט, יש ראש פתוח גם לגבי זהויות מיניות", הוא מסביר, "והגברים בסרט 'סקס' מנסים למצוא תשובה לשאלות כמו מה זו בעצם זהות מגדרית".
במרכז העלילה של "חלומות" ניצבת יוהאנה בת ה-17, שחווה אהבה ראשונה – היא מתאהבת במורה שלה לצרפתית, שמבוגרת ממנה בלא-מעט שנים. יוהאנה מתחילה לתעד את החוויות שלה בכתיבה וחולקת את כתיבתה עם אמה החד-הורית וסבתה המשוררת. האם והסבתא בהתחלה המומות מהתוכן האינטימי שיוהאנה חושפת, אבל מהר מאוד הן מזהות את הערך הספרותי של יצירתה.
השתיים מתחבטות איך להגיב למערכת יחסים המורכבת בין יוהאנה לבין המורה שלה ומתלבטות אם צריך וראוי לפרסם את יצירתה. לאורך הסרט, נשות המשפחה, שלושה דורות מהן, בוחנות את מקומם של אהבה, חלומות ותשוקה בחייהן.
מאיפה בא הרעיון ל"חלומות"?
"חשבתי על הפעם הראשונה שהתאהבתי. אני חושב שהייתי אז מעט יותר מבוגר מהגיבורה של 'חלומות'. ההתאהבות הזאת הייתה כל כך עוצמתית והרגשתי שאני חייב לפעול. אלה זיכרונות שנצרתי כל חיי ומעניין לבחון אותם 40 שנה אחרי. לעיתים אני חושב על ההתאהבות הזאת ונזכר כמה עוצמתית היא הייתה, ומאד רציתי לחוות אותה שוב. ולכן עשיתי את 'חלומות'".
גם אתה התאהבת במורה וחווית חוויה דומה?
"לא. לא היה לי רומן עם מורה. כשכתבתי את התסריט, חשבתי שאם אעסוק ברומן של מורה, זה יעשה את הסיפור מעט יותר מורכב, בגלל שאם יוהאנה הייתה מתאהבת בנערה בגילה, זה היה פחות מורכב. אבל כשתלמידה מתאהבת במורה, זה יהיה יותר קשה עבור החברים והמשפחה שלה. אגב, לפעמים כשאתה לומד להכיר את האדם שבו התאהבת, אתה מגלה שהוא לא כל כזה פנטסטי כמו שדמיינת לעצמך או שרצית שזה יהיה - ולכן חשבתי למשל להראות בסרט את הפגמים של המורה".
כתבת תסריט כל כך יפה על שלוש נשים. איך אתה מכיר כל כך טוב את העולם הנשי?
"אהההה. יש לי הרבה חברות וגם גדלתי עם אמא ושתי אחיות. אני גם מאזין להרבה שיחות בין נשים, שאני מכיר. אני לא חושב שגברים חושבים כל כך אחרת מנשים. כך לפחות נדמה לי. ואולי אני טועה".
גם ההורים שלך עודדו אותך כמו שהסבתא והאמא מעודדים את יוהאנה, למשל בנושא הכתיבה?
"לא, ההורים שלי לא ממש עודדו אותי - הם היו חקלאים ולא גילו עניין באמנות, אבל בבית שלנו היו הרבה ספרים. קראתי הרבה מאד וגם האחיות שלי. צריך להבין גם שהצעירים כיום יותר פתוחים ויכולים לחשוף את החלומות שלהם בפני המשפחה שלהם".
במרכז אחת הסצנות היפות בסרט, ניצב עיסוק בסיפור מספר בראשית- חלום יעקב. למה בחרת דווקא בסיפור הזה?
"אני חושב שהבחירה בסיפור סולם יעקב באה להצביע על האמונה של הסבתא של יוהאנה, כיון שהיא נוצרייה ויש לה יחס מיוחד לסיפורים מהתנ"ך. לדעתי הסיפור של סולם יעקב מאד יפה. אני זוכר שכשהייתי בבית הספר, היינו צריכים לציר תמונות מהתנ"ך וציירתי את הסולם הזה. בכלל, לסיפור סולם יעקב יש משמעות אישית עבורי, אבל גם לדמות בסרט. כשעבדתי על 'חלומות' חשבתי שסולם יעקב יכול להיות מטאפורה יפה של הליכה אל עבר האור - וגם דימוי מיני. ב'חלומות', הסיפור מסתיים בצורה שונה מאשר בתנ"ך".
בסצנה אחרת, מבריקה אף היא, האוגרוד עושה מחווה לסרט "פלאשדנס" מ-1983 – האמא והסבתא מטיילות בחורשה ומדברות על ההתאהבות של יוהאנה, ואז הן מעלות זיכרון מהעבר: האמא רצתה בנעוריה ללכת ל"פלאשדנס" והסבתא הפמיניסטית, שהייתה אז בתנועה לשחרור האישה, חשבה שזה סרט על רתכת, אישה עובדת, והתלהבה. אבל אז כשהיא ראתה את "פלאשדאנס" היא שנאה אותו, בעוד שהבת אהבה אותו.
מאיפה צץ פתאום והגיע הדיון על "פלאשדאנס"?
"זה פשוט עלה בראשי. אני לא יכול לומר מאיפה זה הגיע", הוא מצחקק.
ומי לדעתך צודק בוויכוח בין האמא לבין הסבתא בסוגייה הזאת?
"אני לא חושב שאני צריך לומר מי צודקת ומי לא. הן מייצגות תפיסות שונות, ראיה פוליטית שונה וחשיבה אידיאולוגית שונה. אני לא חושב ש'חלומות' הוא סרט על משפחה, הוא יותר סרט על הבדלים בין-דוריים".
"יש הבדל בין ניסיון מיני וזהות מינית"
שבוע אחרי צאת הסרט "חלומות", יגיע למסכים בישראל נציג נוסף של הטרילוגיה - הסרט "אהבה" שהתחרה בפסטיבל ונציה 2024. סרט שגרם ל"ניו יורק טיימס" לכתוב: "הסרט כל כך יפה, שאתה פשוט רוצה להמשיך לחיות בעולם שהוא מציג". עלילת הסרט עוסקת ברופאה שעובדת בבית חולים באוסלו, שבאחד הימים, במעבורת, פוגשת אח ממקום העבודה שלה. האח נוהג לבלות את הלילות שלו במפגשים מזדמנים עם גברים. בין הרופאה לאח מתפתחת שיחה. הוא חולק את החוויות שלו מהסטוצים הליליים ומדבר על האינטימיות הספונטנית שנוצרת במפגשים האלה. הרופאה מסתקרנת ומתחילה לתהות אם פילוסופיות החיים שלו יכולות לעבוד גם בחייה שלה.
וגם במקרה של "אהבה", כמו ב"סקס", האוגרוד מעדיף לא ליפול במלכודת התוויות. "הניסיון המיני של בני האדם הוא רחב יותר ומגוון יותר ממה שאנחנו בדרך כלל חושבים. המיניות היא משהו הרבה יותר נזיל ממה שנוטים להציג אותה. יש גם הבדל בין ניסיון מיני וזהות מינית. ברור שזה לא רעיון חדש, אבל אני עדיין מוצא שזה מעניין לבחון את המשמעויות שלו".
במהלך הקריירה שלו, האוגרוד פרסם ספרים אחדים. בנאום התודה שלו בברלין, בעודו אוחז בפסלון דוב הזהב, הוא אמר: "'חלומות' הוא ספר על כתיבה וקריאה. אני ממליץ לעשות יותר את שתי הפעולות האלה, הן מרחיבות את הדעת, הן מאוד טובות בשבילנו".
כעת הוא כותב תסריט חדש. "אני תמיד כותב לבדי ואז אני שולח את זה לשחקנים. הם שולחים לי תגובות, ואז אני משכתב. אחרי זה אנחנו נפגשים מסביב לשולחן עגול ומדברים הרבה על הטקסט. הפעם זו לא תהיה טרילוגיה. אני מקווה שהסרט החדש שלי יהיה דבר אחר לגמרי".
מסתבר שהאוגרוד מושפע מוודי אלן ומאריק רוהמר, מאנשי "הגל החדש הצרפתי", שהיה ידוע בסרטיו האינטליגנטים והפטפטניים. "רוהמר הוא דמות חשובה בחיי כי גיליתי אותו מאד מוקדם. כשהייתי בן 16 כמה חברים ואני הברזנו בעיצומו של יום לימודים מבית הספר ולקחנו רכבת לאוסלו לראות סרט כלשהו, אבל הוא היה סולד-אאוט. אז הלכנו לראות את 'אשת הטייס' של רוהמר (סרט מ-1980, מתוך הסדרה "קומדיות ופתגמים" - א"ק). היינו אז צעירים ולא הבנו הכול, אבל צחקנו הרבה בגלל שדיברו בו המון. הסרט הזה נשאר תקוע במוחי ולא שכחתי אותו. אחר כך כתבתי תזה על הסרטים של רוהמר באוניברסיטה וראיתי את כולם".
הסרטים שלך משופעים כאמור בדיבורים. גם בחיים הפרטיים שלך אתה אוהב לדבר?
"כן אני מדבר הרבה", הוא אומר ופורץ בצחוק. "אני אוהב לדבר. בגלל שהשיחה מקדמת דברים במערכות יחסים, אז אני מדבר".
