הממשלה אישרה הבוקר (שני) פה אחד את הצעתו של שר הביטחון, ישראל כ"ץ, לסגור את תחנת הרדיו הצבאית גלי צה"ל עד ל-1 במרץ 2026.
בדבריו, הסביר שר הביטחון כי הפעלת התחנה היא "אנומליה שלא קיימת במדינות דמוקרטיות", המעניקה במה לדעות שרבות מהן "תוקפות את צה"ל ואת חיילי צה"ל עצמם". לדבריו, עיסוק התחנה בפוליטיקה פוגע באחדות הצבא ומסריו מפורשים על ידי האויב ככאלו שמועברים על ידי צה"ל. ראש הממשלה בנימין נתניהו תמך במהלך, וציין כי קיומה של תחנה צבאית המשדרת ברשות הצבא הוא מצב ה"קיים אולי בצפון קוריאה", אך אינו מתאים לישראל.
אישור הממשלה את סגירת תחנת גלי צה"ל
(קרדיט: באדיבות לשכת שר הביטחון)
השר זאב אלקין והשר דודי אמסלם הזכירו כי התשתית החוקית של התחנה רעועה, שכן האישור מ-1950 ניתן כ"הוראת שעה לשנת ניסיון אחת בלבד", ומאז לא התקבלה החלטה מסודרת להפעלתה. השר כ"ץ ביסס את החלטתו גם על עמדותיהם של בכירי הצבא בעבר ובהווה - הרמטכ"לים לשעבר אביב כוכבי, גדי איזנקוט והרצי הלוי - כפי שאלה הובאו בפני ועדת זמיר.
גנץ על החלטת הממשלה לסגירת גל"צ
(צילום: ערוץ הכנסת )
בני גנץ התייחס להחלטה ואמר כי "ההקשר שבו גל"צ נסגרת הוא הקשר לא טוב כי זו שנת בחירות ואולי הסגירה היא חלק ממערכה נגד גופי התקשורת שהשר קרעי מוביל. לגופו של עניין אני לא פוסל את סגירת גלי צה"ל, שחיילים לא יגעו בציר המדיני והפוליטי בכלל".
במקביל להחלטה, הורה שר הביטחון לצה"ל על הפסקה מיידית של כלל המיונים ליחידה - ועל עצירת שיבוץ חיילים חדשים - הן בשירות סדיר והן בשירות מילואים. לפי הנחיית השר, יחל מהלך הדרגתי של שיבוץ מחדש של החיילים המשרתים כיום בתחנה ביחידות צה"ל השונות, תוך מתן עדיפות להעברתם לתפקידי לוחמה ותפקידי תומכי לחימה. עוד ציין כי לעומתה, גלגלצ היא תחנה אהודה שאינה עוסקת באקטואליה, ולכן צוות יישום יבחן את המשך פעילותה תוך שמירה על צביונה.
בנוסף, הנחה השר לסיים את כלל ההתקשרויות של התחנה עם יועצים ועיתונאים חיצוניים, ולפעול לסיום העסקתם של האזרחים עובדי צה"ל בהסדרים ראויים. כלל הצעדים הללו אמורים להיכנס לתוקף עד ל-15 בפברואר 2026, במטרה להביא להפסקת פעילותה המוחלטת של התחנה שבועיים לאחר מכן.
בין הטיעונים: חילול שבת, פרוטקיוניזם ונטייה לשמאל
במהלך הישיבה עלו טיעונים חריפים נוספים, כשהשרה אורית סטרוק העלתה את סוגיית חילול השבת: "גל"צ היא היחידה הצה"לית היחידה שבה מתבצע חילול שבת ומועדי ישראל בפקודה, ללא שום קשר לבטחון", אמרה. סטרוק קראה לסגור גם את גלגלצ - או להעבירה למשרד התחבורה, בטענה שהיא "אינה משנה את פס השידורים שלה בהתאם לתאונות הדרכים" ולא מתפקדת במאבק בתאונות.
גם השר עמיחי שיקלי תקף את המנהל התקין: "גלי צה״ל שימשה כקרש קפיצה לקריירה תקשורתית, וככזו הייתה נגועה עד צוואר בפרוטקציוניזם – חבר מביא חבר". עוד הוא הוסיף כי התחנה נטתה לעמדות שמאל שהגיעו לשיאן ב"עידוד תנועת הסרבנות הפוליטית בימים שקדמו למלחמה".
במקביל, השר שלמה קרעי תקף את היועצת המשפטית לממשלה בטענה לניגוד עניינים: "גלי בהרב מיארה זוכה לפרסומת בשווי מליונים במימון גלי צה״ל... לכן צריך לזרוק לפח את חוות הדעת שלהם".
העתירות לבג"ץ
מוקדם יותר הבוקר, המשנים ליועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה פרסמו חוות דעת נגד ההחלטה לסגירת גל"צ. בחוות הדעת נכתב כי "הצעת המחליטים אינה יכולה לעמוד מבחינה משפטית". במסמך שחיברו המשנים גיל לימון ואביטל סומפולינסקי, נקבע בין השאר כי "ההחלטה היא חלק ממהלך כולל לפגיעה בשידור הציבורי בישראל ולהגבלת חופש הביטוי, היא לא נתמכת בתשתית עובדתית ומקצועית כנדרש", וכי "מתעורר חשש כי היא לוקה בשיקולים זרים, וקידומה מנוגד לדין". לעמדת המשנים, הממשלה לא יכולה להחליט בעצמה על סגירת גל"צ - ונדרשת לכך לכל הפחות חקיקה בכנסת, שתהיה מבוססת על תשתית מקצועית ומשפטית.
מיד לאחר החלטת הממשלה, הוגשו עתירות לבג"ץ על ידי התנועה לאיכות השלטון, עמותת "האקדמיה למען ישראל דמוקרטית", וקבוצה נרחבת של שישה מפקדי תחנה לשעבר - בהם רון בן ישי, נחמן שי ואבי בניהו - לצד אנשי תקשורת מובילים כגון אהוד בנאי, קובי מידן והילה קורח.
העתירות טוענות כי מדובר במהלך שמתבצע בחריגה מסמכות, שכן מאחר שהכנסת הכירה בקיומה של גלי צה"ל ועיגנה אותה בחקיקה, סגירתה מחייבת חקיקה ראשית ואינה יכולה להיעשות כהחלטת ממשלה מנהלית בלבד. לטענת העותרים, ההחלטה נגועה ב"שיקולים זרים" ונועדה להחליש את התקשורת החופשית, להשתיק ביקורת ולהעניק הטבות כלכליות לגופי תקשורת המקורבים לממשלה.
עוד נטען כי הוועדה המייעצת שגיבשה את ההמלצות פעלה בניגוד עניינים, בחיפזון ותוך "מחיקת המלצות" קודמות, מה שהופך את ההחלטה ללוקה בחוסר סבירות קיצוני. העותרים מדגישים כי התחנה היא "נכס צאן ברזל" שאין להעלימו בהחלטה שרירותית, וכי המהלך מהווה פגיעה אנושה בחופש הביטוי וביסודות הדמוקרטיים של המדינה.
ועד עובדי גלי צה"ל תקף בחריפות את החלטת הממשלה, והגדיר אותה כהחלטה מצערת, כואבת ולא עניינית, אשר עומדת בסתירה לחשיבותה ההיסטורית של התחנה מזה 75 שנה ולתפקידה המרכזי במלחמה. לטענת הוועד, מדובר במהלך הלוקה בפגמים מהותיים ונגוע בשיקולים זרים ופסולים, שהתקבל בשנת בחירות ותוך התעלמות מחוות הדעת של היועצת המשפטית לממשלה.
במכתבם, העובדים הדגישו כי ההחלטה מתעלמת בהפגנתיות ממיליוני המאזינים, ובהם חיילים, אנשי מילואים ומשפחות שכולות, עבורם התחנה מהווה "בית ובמה". עוד חשף הוועד כי עמדת הצבא, כפי שהוצגה בחוות דעתה של היועמ"שית, הייתה תמיכה בהמשך פעילות התחנה במתכונתה הנוכחית, וטען כי הוועדה המייעצת הסתירה עמדה זו באופן שמעיד על חוסר ענייניות ועל המלצה שהגיעה מראש "מהבית". העובדים הצהירו כי התחנה אינה רכושו הפרטי של איש אלא מוסד השייך לכלל הציבור, והם מתחייבים להמשיך בעבודתם ולהיאבק בכל הכלים החוקיים כדי למנוע את מימוש "המהלך העצוב והמסוכן הזה".
כזכור, בחודש יוני, שר הביטחון ישראל כ"ץ הודיע על הקמת "ועדה מייעצת לבחינת פעילות תחנת גלי צה"ל", ובחודש אוקטובר הגישה לו הוועדה את המלצותיה. שתי ההמלצות שהעבירה היו: סגירת גלי צה"ל או הפסקת שידורי האקטואליה בתחנה.
"אלמד אותן בכובד ראש ואודיע על החלטתי בקרוב", אמר אז כ"ץ שלא התחייב לקבל אף אחת מהאפשרויות, והוסיף: "אני מודה לחברי הוועדה על עבודתם היסודית, הרצינית והמקצועית, ועל ההשקעה הרבה בבחינת מכלול ההיבטים הקשורים לפעילות גלי צה"ל. כפי שהבהרתי בעבר, אינני מוכן שהמצב הקיים יימשך".
על פי הודעת השר בחודש אוקטובר, במהלך עבודתה, הוועדה בחנה באופן מקצועי את פעילותה של גל"צ, קיימה 19 ימי דיונים בחודשים אוגוסט-אוקטובר 2025, הזמינה ושמעה עשרות גורמים ממערכת הביטחון, התקשורת, האקדמיה, התרבות, החברה האזרחית ונציגי המשפחות השכולות. בנוסף, קיימו חברי הוועדה סיור מקצועי בתחנות גלי צה"ל וגלגלצ, ונחשפו מקרוב לפעילותן. הוועדה הינה היחידה שפרסמה קול קורא פתוח לציבור, וקיבלה למעלה מ-5,000 תגובות.
לפי הדו"ח שהוגש, שכולל 47 עמודים, תקציב גלי צה"ל הוא 52 מיליון שקלים בשנה, כש-87 אחוזים מתוכו ממומנים מחסויות ומתשדירים. בדו"ח נכתב כי בחנו מספר חלופות, בהן הפרטת התחנה, העברתה לגוף ממשלתי אחר או סגירתה, הקמת מועצה מייעצת והגבלת שידורי האקטואליה. בדו"ח ציינו כי זוהי הוועדה ה-13 שמוקמת כדי לבחון את עתיד גלי צה"ל בקונסטלציה כזאת או אחרת - כששאלת סגירתה עלתה כבר ב-1953.
המהלך של כ"ץ הוביל לביקורת קשה מצד מתנגדי הממשלה, שטוענים שמדובר בהליך נוסף שנועד להצר את צעדיה של התקשורת החופשית בישראל ולהגביל את פעילותם של כלי תקשורת ביקורתיים לעומת הטבות לכלי תקשורת המזוהים בתמיכתם בממשלה.
סגירת גלי צה"ל מגיעה בנוסף ל"רפורמת התקשורת" של השר שלמה קרעי ויוזמות שונות לקיצוצים משמעותיים גם בתאגיד השידור הציבורי כאן, כולל רצון לסגירתו או סגירת שידורי החדשות.
