השחקן והבמאי אהרון אלמוג הלך לעולמו אמש (שבת) בגיל 85. הוא הותיר אחריו את אשתו מרגלית, בנם מיכה ונכדתו תאיר. ההלוויה תיערך היום ב-17:00, בבית העלמין ירקון.
3 צפייה בגלריה
אהרון אלמוג
אהרון אלמוג
אהרון אלמוג
(צילום: ריאן פרויס)
אלמוג, שהחל את דרכו בתיאטרון הבימה, היה ממקימי תיאטרון החאן בירושלים, וניהל את קבוצת התיאטרון נווה צדק. במהלך הקריירה שלו גם נמנה עם משתתפי תוכנית הטלוויזיה המיתולוגית "ניקוי ראש".
לאחר שעלה לארץ בצעירותו מבולגריה, אלמוג החל את לימודיו בסטודיו הדרמטי של תיאטרון הבימה בתל אביב, בהדרכת צבי פרידלנד. לאחרי סיום לימודיו, בתחילת שנות ה-60, החל את דרכו כשחקן בתיאטרון בתפקידים בהצגות "בגדי המלך", "יוליוס קיסר" ו"אירמה לה דוס". במהלך השנים חזר לתיאטרון לסירוגין והשתתף בהפקות שונות - כך, למשל, בתחילת שנות ה-2000 שיחק ב"מבקר המדינה 2005", וב-2015 שיחק בהצגה "אדיפוס: תיאור מקרה" מאת סופוקלס, שביים חנן שניר.
3 צפייה בגלריה
אהרון אלמוג (בשורה האמצעית מצד ימין) ושחקני ההצגה "אדיפוס: תיאור מקרה"
אהרון אלמוג (בשורה האמצעית מצד ימין) ושחקני ההצגה "אדיפוס: תיאור מקרה"
אהרון אלמוג (בשורה האמצעית מצד ימין) ושחקני ההצגה "אדיפוס: תיאור מקרה"
(צילום: יריב כץ)
בהמשך, עם הקמת תיאטרון החאן בסוף העשור, הצטרף לשורותיו. לצד שחקנים כמו ששון גבאי, ספי ריבלין, עליזה רוזן וכן אשתו מרגלית רוזן, אלמוג נחשב לראשוני שחקני התיאטרון, והוא השתתף בהפקות כדוגמת "וויצק", "צ'רלי קאצ'רלי" ו"אגממנון".
לצד אלו, לאורך הקריירה שיחק במספר הצגות בקאמרי, בתיאטרון באר שבע, בית ליסין ובתיאטרון חיפה. בין ההצגות שביים נכללות "הפרדס" ו"תינוקות לילה".
3 צפייה בגלריה
אהרון אלמוג (במרכז) עם יוסי פולק וספי ריבלין בחזרות להצגה "גיבורים"
אהרון אלמוג (במרכז) עם יוסי פולק וספי ריבלין בחזרות להצגה "גיבורים"
אהרון אלמוג (במרכז) עם יוסי פולק וספי ריבלין בחזרות להצגה "גיבורים"
(צילום: צביקה טישלר)
כאמור, אלמוג שיחק גם על המסך והופיע בסרטים "מקרה אישה", "הגלולה" ו"שלום, תפילת הדרך". במהלך שנות ה-70 שיחק בתוכנית הטלוויזיה הסאטירית "ניקוי ראש".
בשנת 2017 זכה אלמוג בפרס איינשטיין בתחום התיאטרון מטעם משרד התרבות, לאמנים ותיקים שהטביעו חותמם ופעלו לקידום התרבות בישראל. בנימוקי השופטים נכתב עליו כי "היה ונשאר שחקן מצטיין, ממושמע, מדויק, יצירתי וביקורתי. שופע חום, רגישות והומור, שבמאים רבים לקחו אותו שוב ושוב להצגותיהם. כבמאי היה לקול בולט ולבמאי מבוקש. אנו מוצאים כי מחוייבתו למקצוע והצטיינותו לאורך כל הקריירה ראויים להענקת פרס איינשטיין בתחום התיאטרון".