ימים ספורים אחרי שפרשה במפתיע מהמחזמר "פריסילה מלכת המדבר" בתיאטרון הבימה, עדי כהן התכוננה להתחיל להסתער עם התכניות החדשות שלה, אבל המלחמה שיבשה הכול. "נכפה עליי ועל כולנו להישאר בבית ולעצור את כל התכניות נגד רצוננו", היא אומרת. "מצד שני, אני חושבת שבסך הכול זאת מלחמה מוצדקת, שנכפתה עלינו ואני מקבלת אותה בהכנעה. אנחנו כבר למודי מלחמות, וכמו אצל כולם, הצליל המבעית הזה של האזעקות לא פשוט, במיוחד שיש לי שלוש בנות בבית. אחת הנפילות של הטילים במלחמה הקודמת הייתה לא רחוק מאיתנו – מאה מטר בקו אווירי - וכל הבית שלנו היטלטל ורעד. הרגשנו פחד מוות. אתה שומע כל מיני סיפורים על טילים שעפו לאנשים גם עכשיו מעל הראש ומחקו בניינים שלמים ויודע מה יכול לקרות. אתה רוצה להגן על הבנות שלך ואומר לעצמך, באיזו מציאות בלתי נסבלת אנחנו חיים. מצד שני, עכשיו כולנו בבית, וזה תענוג".
איך אתם מעבירים את הזמן?
"מבשלים ואוכלים הרבה ומשתדלים לעשות כיף. אני חוששת שבסוף המלחמה אני לא אצליח לעבור דרך הדלת".
איך הילדות שלך מגיבות?
"הן גדולות, בנות 12 ו-14, פחות בטראומה, שמחות שאין לימודים. אני לא צריכה להסביר להן מה קורה כאן. הן יכולות להסביר לי. גם הקטנה, בת חמש, די שמחה להיות בבית".
עד כמה הפרנסה שלך נפגעה?
"עד לעכשיו התבטלו הרבה מופעים שבהם אני משתתפת. אין במדינה הזאת אף אחד שמגן על האמנים. אנחנו כנראה לא חשובים מספיק. אני לא מקבלת כלום על ההופעות שבוטלו וגם לא אקבל. בדיוק גם עזבתי את 'פריסילה' ולא אקבל משכורת מהבימה, אבל כל עוד אתה חי וכולם בריאים ושלמים ברוך השם, נסבול את זה. חוסר הוודאות הזה הוא לא רק שלי. יש אנשים ששירתו במילואים והעסקים שלהם קרסו. המדינה הזאת מדממת כל הזמן. אנחנו משלמים מיסים, וברגע שקורה כאן משהו, אתה עובר מסכת שלמה של בירוקרטיה וסבל. חושבים שאתה גנב או שקרן".
בשבועות האחרונים מתמודדת כהן גם עם כאב נוסף, כשהפרידה ממתי כספי קשה לה מאוד. לפני שנתיים הופיעה במחווה למוזיקאי האגדי בתיאטרון הקאמרי - וזמן קצר אחר כך התקשר אליה חברו הטוב המוזיקאי אוהד בן אבי, ואמר לה, "'יש מלחין שאת מאוד מוצאת חן בעיניו ורוצה לשלוח לך שיר. תשמעי אותו ותגידי מה את חושבת'", היא מספרת. "שאלתי, 'איך קוראים למלחין הזה?', ואוהד אמר, 'קודם תקשיבי לשיר ואז נדבר'. הקשבתי ואמרתי, 'אני חושבת שאני יכולה לעשות איתו משהו. תגיד לו שיתקשר'. הטלפון מצלצל, ואני אומרת, הלו, 'מי זה?', והוא אומר, 'המלחין האנונימי ששלח לך שיר'. זה היה מתי.
"מאוד התרגשתי. מתי היה האורים ותומים שלי, קודש הקודשים, הייתה לו את הגאונות שכולנו זכינו ליהנות ממנה, אבל בסופו של דבר יש שם בן אדם שאף כותרת לא יכולה לסכם אותו. מאוד אהבתי אותו, וחבל לי כל כך שהוא הלך. כשהגעתי להלוויה, חברים שלו אמרו לי, 'כמה שהוא אהב אותך'. היו לנו גם כמה שיחות מלב אל לב שאני אשאיר אותן לעצמי. הוצאתי לפני ארבעה חודשים שיר יפהפה שלו, שנקרא 'במקום שלי'".
שוחחתם גם על המחלה שלו?
"כשמתי חלה, ביקרתי אותו בבית וגם בבית החולים. לילה אחד מתי ואני ישבנו עד ארבע בבוקר אצלו בבית, והקשבנו לשירים שלו. כששמעתי את אחד השירים, פשוט ייבבתי כי בעיניי הוא לא פחות יפה מ'ברית עולם'.
"אני צריכה להוביל מחזמר"
בשנתיים האחרונות היה נדמה שכהן, בת 45, שפרצה בתכנית "כוכב נולד" לפני כ-21 שנה כשזכתה במקום השלישי אחרי הראל מויאל והראל סקעת, הולכת להגשים את הציפיות הגדולות ממנה. היא כיכבה במחזמר "פריסילה מלכת המדבר" בהבימה וזכתה לביקורות מחמיאות, אבל לפני כמה שבועות פורסם במפתיע שהיא פורשת מההצגה. "יש לכך כמה סיבות", היא מתנסחת בזהירות. "קודם כל, 150 הצגות במשך שנה זה לא מעט. אמנם זה התפקיד הנשי הטוב ביותר שיכולתי לקבל בהצגה הזאת - זכיתי להיות תלויה תשעה מטר מעל הרצפה ולשיר כמו בווגאס, אבל זה לא משהו שמאתגר אותי ברמה המשחקית.
"אני אולי היחידה בקאסט שהיא אמא לשלוש בנות. אני לא משכיבה את הילדות שלי בלילה גם כשאין 'פריסילה', כי אני מופיעה. עכשיו חזרתי מסיבוב הופעות בארצות הברית של כמעט שלושה שבועות. אם לא היה לי בעל סופר דופר מפרגן, לא הייתי יכולה לעשות את זה. אחת הבחירות הכי חשובות בחיים זה איזה בעל אתה בוחר, ואני בחרתי, חמסה בן פורת יוסף, בעל מושלם.
"גם התפקיד הבא שהציעו לי בהבימה פחות עניין אותי. ויש גם את value for money, את עניין השכר. מדובר במשכורת של תיאטרון. אני אמנם ברף הגבוה של מקבלי השכר בהפקה, אבל זה לא רלוונטי. תיאטרון זה תיאטרון, ויש לו רף שכר מסוים".
היית נשארת לו היו מציעים לך שכר גבוה בהרבה?
"ייתכן מאוד, אבל לא הציעו לי אז זה לא רלוונטי. בדיעבד, אני מרגישה שההחלטה שלקחתי הייתה נכונה. ההצגה האחרונה שלי הייתה נורא מרגשת. התגובות של הקאסט, הצוות ועובדי הבמה גרמו לי להרגיש כמה אני משמעותית לא רק כזמרת אלא גם כבן אדם, אבל אני לא מתחרטת. אני רוצה לעשות עכשיו מוזיקה, רוצה תפקידי משחק יותר מדויקים מאתגרים, ואני צריכה להוביל מחזמר.
"אני גם צריכה לפנות מקום כדי לסיים את המחזמר שכתבתי – 'נערת הרוק' בהשראת סיפור החיים של ריקי גל. קשה לאנשים להבין למה בן אדם עושה צעד כזה, אבל אני אף פעם לא הלכתי עם הזרם, וגם עכשיו אני לא הולכת. אני עושה רק מה שטוב לי".
אולי אחת הסיבות להחלטה שלך היא שקיבלת הצעה טובה יותר ממשה קפטן, מנכ"ל תיאטרון חיפה החדש?
"קפטן הוא זה שהציע לי להצטרף להבימה (כשהיה עד לא מזמן מנהלה האמנותי, וכן ביים את 'פריסליה מלכת המדבר' - י"ב), ואני אלך אחריו באש ובמים. הוא כבר הציע לי תפקיד, ולא יכולתי לעשות אותו כי נסעתי לחו"ל להופיע, אבל זה עוד יקרה. הוא במאי נהדר ובן אדם ווינר. חיפה זכתה ביג טיים. 'פריסילה' לא סתם מצליחה. משה קפטן הוא גאון והשאיר צוואה מאוד יפה להבימה".
בקאמרי מציגים עכשיו את "קברט", עם ליהי טולדנו בתפקיד סאלי בולס, תפקיד שכבר גילמת בעבר. היית רוצה לחזור אליו?
"עשיתי אותו לפני 15 שנה, והייתי שמחה לחזור אליו עם הניסיון והעומק שיש לי היום. אפילו הלכתי לגלעד קמחי, חבר שלי מבית צבי ובמאי ההצגה, ואמרתי לו בפשטות: 'אני רוצה את התפקיד הזה'. הוא אמר לי שהוא מחפש מישהי צעירה, בת 19 בערך. אמרתי לו שבעיניי זה לא נכון קונספטואלית. סאלי בולס לא יכולה להיות ילדה. היא צריכה להביא פצע, היא צריכה להביא ניסיון, אבל הוספתי, 'אם אתה מחפש צעירה, אז רק ליהי טולדנו. היא מדויקת. היא יכולה להיות סאלי מושלמת. ואז תיקח גם אותי, תהיה לך גם מישהי צעירה כמו שרצית וגם מישהי בשלה'.
"הוא אמר שזה לא מסתדר לה בלו"ז, אז אני בעצמי התקשרתי אל ליהי ואמרתי לה, 'מותק, תקשיבי, זה תפקיד חיים, אסור לך לפספס אותו'. ליהי טולדנו מהממת. היא כישרון גדול עם קול מדהים. אני שרופה עליה ברמות על ומאוהבת בה. היא יכולה לגרום לי לעבור צד. במקביל לוהקה גם מישהי בגילי, וזה מזכיר לי שבסוף הכול זה מה שהבמאי רואה. אבל תפקידים לא צריכים תעודת זהות. הם צריכים עומק ודיוק".
כהן, בעלת הקול המרשים, לא מסכימה עם הטענה שהקריירה שלה מפוספסת. "אני במקום מאוד שלם עם עצמי", היא אומרת. "הבן אדם הוא סך כל הבחירות שהוא עושה בחיים. בתחילת הקריירה אמרתי לא לכסף ולא לתכניות טלוויזיה, כי הייתי מאוד צעירה ולא הבנתי את המשמעות של הדברים האלה עד הסוף. היום אולי לא הייתי אומרת לא לחצי מאותם דברים, אבל החיים שלי ברוך השם טובים. אם הייתי יושבת בבית ולא מתפרנסת מהמקצוע שלי, זה היה מתסכל אותי.
"אני גם לא בסוף ימיי, אני כולה בת 45, ואני בדיוק במקום הבשל לעשות תפקידים מדהימים. אם היית אומר לי לחזור אחורה ולחיות שוב את החיים שלי, לא הייתי עושה שום דבר אחרת, כי אז זה היה בא על חשבון המשפחה. לא התמקדתי אף פעם בלהוציא שירים, ואולי זה הזמן לעשות את זה. הוצאתי שיר וואו, 'אלוהים שומר עליך', שאבי אוחיון ורותם כהן כתבו, ואת 'במקום שלי', השיר של מתי כספי. קיבלתי תגובות מדהימות ואני אקליט עוד שירים".
שינוי מתבקש.
"אנשים אומרים לי, 'גדלנו עלייך'. אני שואלת מישהו מהם, 'בן כמה אתה?' והוא עונה, 'אני בן 40'. 'אתה מצחיק אותי', אני אומרת. 'אתה בערך בגילי. לא גדלת עליי, גדלת איתי'. גרי בילו, המנהל שלי בבית צבי, אמר לי ש-30 אחוז מההצלחה זה כישרון, השאר זה עבודה קשה'".
למה דבק בך הכינוי "עדיווה"?
"הראל סקעת, שלמד איתי בבית צבי, המציא את הכינוי הזה. יש לזה שני הקשרים - מישהי שמתנהגת כמו דיווה, ומישהי שגדולה מהחיים. הרבה שנים ניסו להדביק לי את זה, אבל מעולם לא הייתי דיווה בהתנהגות שלי. זאת הייתה צרות עין של אנשים קנאים. כנראה שהאישיות שלי גדולה מהחיים ויש לי קול גדול. מיכאל בן דוד (מכוכבי 'פריסילה מלכת המדבר' - י"ב) אומר לי, 'עדי, את דיווה מהרגע שנולדת. יוצאים לך מהפה משפטים שהם אייקונים'. כנראה שאני גם דיווה וגם שכונה. אני מאוד בלתי אמצעית, מאוד ישראלית, מאוד עמך, ועל הבמה אני גדולה מהחיים. אני הכול, אני מדינת ישראל, יש בי המון צבעים, אני קיבוץ גלויות".
לצד העבודה בקדמת הבמה, כהן מספרת כאמור שבשנים האחרונות היא כותבת מחזמר בהשראת חייה של ריקי גל, חברתה הטובה. ההיכרות ביניהן החלה בימי "כוכב נולד" בה שפטה גל. "היא תמיד הייתה האיידולית שלי", מספרת כהן. "היא לימדה אותי לשיר מבלי שידעה כי כילדה שרתי את השירים שלה.
"כשנכנסתי לשירותים באודישנים ל'כוכב נולד', ריקי עצרה את הדלת ושאלה אותי, 'מה את שרה באודישן השני?'. "אמרתי לה שאני שרה את 'ימי התום', והיא אמרה לי, 'תשירי 'את מה זאת אהבה'. אמרתי שאני לא מכירה את השיר, והיא לימדה אותי אותו".
"הייתי יוצאת בין המערכות של ההצגה להפגין"
כהן נשואה לאלי פרי, שחקן ויזם, והבעלים של סטודיו גדול להכשרת שחקנים, ואמא לשלוש בנות - ליה, בת 14, מאיה, בת 12, ושי לי בת 5. "חיפשתי בחור חתיך לקליפ שלי", היא מספרת על ההיכרות ביניהם. "הלכתי לבית צבי, וביקשתי, תראו לי את הבחור הכי חתיך שיש לכם'. הראו לי את אלי ועוד מישהו. אמנם לא לקחתי אותו לקליפ, אבל התחתנתי איתו".
קל להיות אמא וגם לנהל קריירה?
"השינוי המאוד גדול שעשיתי הוא להכניס את הבנות לחיים שלי. הן באות להרבה הצגות. הבימה זה כמו הבית השני שלי. הן מסתובבות שם מאחורי הקלעים. בהתחלה, כשהייתי נוסעת לטורים בארצות הברית, היינו נוסעים כל המשפחה ביחד לחודש פלוס. עדיין אני יכולה להגיד לך שמתלוות לעובדה שאני משכיבה אותן בלילה תחושת אשמה מאוד גדולה, שאני לא משכיבה את הילדות".
תסכימי להשתתף בעוד תכניות ריאליטי?
"השתתפתי ב'אקס פקטור' לפני ארבע שנים והצטערתי. הייתי בהחלט שוקלת להשתתף ב'האח הגדול VIP' בגלל שהתמכרתי לעונה האחרונה של התכנית. אני גם בעד 'הזמר במסכה'. אני אוהבת ריאליטי טראש. מכירים אותי כזמרת, אבל לא את האישיות המצחיקה שלי".
עכשיו כהן גם אמורה להשתתף במופע "ריספקט", שמוקדש לחודש האישה, לצד טלי אורן, חני נחמיאס, יעל לבנטל וענת מגן שאבו, וכתבה שיר חדש עם מיכאל בן דוד. "אני חייבת שיהיה לכל דבר משמעות בעולם שבו המשמעות קצת הלכה לאיבוד", היא אומרת. "כשהרגשתי שיש לי מה להגיד, בעיקר אחרי 7 באוקטובר, רציתי לרפא את עצמי ואת הפצעים שלי דרך השירים והקלטתי שירים.
"גם 'פריסילה' עשתה המון טוב לאנשים. התחלנו אותה עם החטופים, כשכל ערב היינו מכריזים מעל הבמה את מספר החטופים שנשארו בשבי חמאס, וסיימנו כשכל החטופים חזרו. המדינה הזאת כל כך קשה בהרבה מובנים. אני מאוד חוששת לעתיד הילדות שלי פה. הדבר שהכי בוער לי מעבר לביטחון כאן, שגם הוא לא קיים, הוא החינוך. מצב החינוך כאן מזעזע, מיושן".
איך מחוללים כאן שינוי?
"צריך לחפור את היסודות ולשנות הכול. צריך גם לצאת ולהפגין. כשהיו שתי הצגות של 'פריסילה' במוצאי שבת הייתי יוצאת בהפסקה ביניהן עם דגל כדי להפגין. מי האידיוט שהחליט שהוא מקים את המדינה במקום הזה, אבל באמת שאין לנו מדינה אחרת. חייבים לדאוג למדינה שלנו, לשנות הכול ולהאמין ולקוות שיהיה פה טוב מתישהו".
