כנראה שמשהו בכוכבים הסתדר עבור "מרגו צריכה כסף" (Margo’s Got Money Troubles), שעלתה אתמול ב- Apple TV, כי תוך 22 חודשים בלבד מהרגע שיצא הספר שהיא מבוססת עליו, היא כבר הייתה באוויר. בזמן שלוקח למפיק להחליט בין לאטה שקדים לשיבולת שועל, הרומן של רופי תורפ, על אם חד-הורית שמוצאת מוצא כלכלי באונליפאנס ונאבקת על בנה, כבר הספיק להיזרק היישר אל לבו של ויכוח ישן בנושא הפלטפורמה שמפרנסת לא מעט נשים, אבל בפועל משתייכת באופן כזה או אחר לתעשיית המין.
"מרגו צריכה כסף" - טריילר
(באדיבות אפל TV פלוס)
ויכוח שהחל מאז תופעת הסטודנטיות שעוסקות במין כדי לממן את שכר הלימוד ומציגות את זה כאקט של העצמה נשית, והפעם עם שליטה מוחלטת בתוכן ופרנסה שמאפשרת עצמאות כלכלית. מהצד השני והפחות זוהר אי אפשר להתעלם מהעובדה שלחץ כלכלי שולח נשים להשתמש במיניות שלהן כמטבע עובר לסוחר כדי להתפרנס.
מרגו מילט (אל פנינג הנהדרת, "קתרינה"), היא סטודנטית צעירה עם אספירציות להפוך לסופרת, שעושה את הטעות הקלאסית ונכנסת להיריון מהפרופסור המרצה המאוד-נשוי שלה לספרות, מארק (מייקל אנגרנו). מארק, במפגן מופתי של גבריות פחדנית, מציע לה מימון להפלה ומנתק איתה את הקשר. אבל מרגו, ברגע של תמימות או עיקשות או שניהם, מחליטה לשמור על התינוק. מהר מאוד היא מגלה שהחיים כהורה יחידני צעיר וחסר אמצעים הם מתמטיקה שבירה ואכזרית. היא נושרת מהלימודים, מאבדת את העבודה שלה כמלצרית ושתי שותפות לדירה בורחות מהבית בגלל הבכי של התינוק, ומשאירות רק את החברה הטובה שלה, סוזי.
ברקע הסיפור המשפחתי הלא פשוט של מרגו - אמא שלה, שיי (מישל פייפר המרהיבה), אם חד-הורית בעצמה שיודעת בדיוק מה זה לגדל ילדה לבד, היא עקרת בית ממעמד הפועלים ומלצרית של "הוטרס" בדימוס. בתור שכזו היא לא ששה להשתתף בגידול של הילד ומקפידה שלא להיקשר אליו רגשית. היא גם נקרעת בין מרגו והסיטואציה הלא-נורמטיבית שלה לבין הארוס השמרן שלה, איש הכנסייה קני (גרג קיניר, "הכי טוב שיש"). הצלע השלישית היא ג'ינקס (ניק אופרמן, האיש והפנים החתומות מ"מחלקת גנים ונוף"), מתאבק לשעבר ומכור לאופיאטים בהווה שנמצא בתהליך גמילה. הוא מופיע על סף דלתה של מרגו בדיוק כשהמקרר מתרוקן, והופך למטפל המסור של הצאצא. בהמשך יצופו כל הקונפליקטים האלה גם על רקע הקושי של מרגו להוכיח שהיא אמא כשירה.
"מרגו צריכה כסף" לא מושלמת. כשהיא מתארת את מרגו והדמות שבנתה לעצמה באונליפאנס, חייזרית ירקרקה בשם Hungry Ghost, היא משתדלת לנוע בתחום האפור והבלתי שיפוטי ולא להביע עמדה. היא משתמשת בחכמה בהקבלה בין עולם ההיאבקות לאונליפאנס - מרגו בסך הכל בונה לעצמה דמות ולא 'מוכרת' את עצמה - ומעלה את השאלה הנכונה שהיא לא "האם זה נכון מוסרית?" אלא "מי באמת מחזיק בכוח בתוך המערכת הזאת?". אבל כשהבחירה היא בין אונליפאנס לבין רעב ואובדן משמורת על התינוק שלך, המילה "בחירה" מאבדת מהעצמה שלה ומקבלת טעם קצת מריר. בסופו של דבר הניסיון שלה שלא לקחת צד גורם לה לצייר את אונליפאנס כחוג דרמה מטורלל או עוד פלטפורמה שמאפשרת למרגו להפוך לסופרת שהיא תמיד חלמה להיות אבל עם ציצים, ומנסה להמנע מהעובדה שמדובר בתעשיית המין, גם אם בשוליים הסהרוריים והיצירתיים שלה.
תוסיפו לזה את הכניסה האיטית מאוד של הסדרה - העלילה מתחילה להתבהר רק בפרק השלישי, ועד אז אנחנו שוחים באקספוזיציה מתמשכת, לא בהכרח רעה אבל היא עלולה קצת להתיש, אם אתם אנשים שאוהבים להבין מה הסדרה שאתם צופים בה מעוניינת להיות. למזלה של "מרגו צריכה כסף" היא נהנית קודם כל מקאסט משגע של שלוש הצלעות הראשיות שלה. מישל פייפר מוכיחה שוב מה הופך אותה לשחקנית כשהיא מגלמת תוך זמן קצר תפקיד שונה כל כך מזה שגילמה ב"המדיסון" (לעומת ניקול קידמן, בתפקיד עורכת הדין המתאבקת, לייס, שלא מצליחה להעניק לדמות שלה אישיות). זאת, אגב, הפעם הראשונה שפייפר משתפת פעולה עם דיוויד אי. קלי, יוצר הסדרה ובעלה של פייפר בחיים עצמם, אחרי 32 שנות נישואים.
גם אם היא קצת נזהרת במה שנוגע לאונליפאנס, "מרגו צריכה כסף" מצליחה להיות ריאליסטית ושנונה בכל מה שקשור בקשיים של אמהות טרייה, קשיים כלכליים וגם שטויות שאנשים עושים כשהם צעירים, וגם פה מגיעה התודה והברכה לאל פנינג (שגם קריינה את הגרסה הקולית של הספר) ולמשחק הוורסטילי והכובש שלה שמצליח להעביר בלי מאמץ את כל ההתרחשויות הפנימיות של הדמות הראשית, לא עניין של מה בכך כשזה מגיע לעיבוד ספרותי לטלוויזיה. גם התסריט מדייק במנעד שבין מרגש אבל לא כבד מדי, ומצליח לשלב בין דרמה קומית מקורית לבין דיוקן אינטימי וחכם על הישרדות נשית בעידן הדיגיטלי, למקרה שיש לכם כמה שעות לשרוף אבל אתם לא מעוניינים לשרוף איתן גם את התאים האפורים האהובים עליכם.
