בוקר טוב לכל מי שהתעורר ליום הכי ארוך בשנה. כן, 14 שעות של אור יאפשרו לכל דיירי האח הגדול להסתרח עוד קצת בבריכה או אולי לשרוף עוד קצת זמן על הספה של הניקוטין, חוץ מגל שלדעתי מגיעה עם סליק מבהיל של אנרגיות ועדיין מחזיקה בכל הכוח בתורן של הסירה. כנראה שזה מה שקורה כש-שישה ילדים נעלמים לך מטווח הראייה ביום אחד. אמש נפרדנו משלי ועם כל החיבה שהיתה לי אליה לסירוגין, אני לא יכולה לחשוב על דייר שהיה זקוק להדחה הזאת יותר ממנה.
מתוך "האח הגדול"
(באדיבות רשת )
מצטערת, שלי. נדמה שככל שהזמן עבר, עם כל קלוריה שהיא צרכה, הגיל המנטלי שלה הלך ונסוג. הגענו למצב שעומר מנייד אותה כמו שמניידים תינוק שמדי פעם מתייפח שהוא רעב או רוצה לישון או לא רוצה לעשות סקווטים. אפשר לומר שמערכת היחסים עם עומר גזרה את גורלה של שלי החל מהרגע הראשון - היא דווקא נכנסה כדמות מסקרנת, מן שילוב מרהיב של ילדותיות חסרת מודעות ודעתנות בוגרת אבל עם הזמן הלכה והתמסמסה, הזוגיות הזאת הקהתה אותה וקרה לה מה שקורה לאנשים שלא רגילים להיות בזוגיות ופתאום עוברים לגור עם מישהו 24/7 - כל השדים שלה חולצו מהבקבוקים שלהם באופן מואץ ונטול שליטה ושלי לא הצליחה לג'נגל את כולם, בכל זאת ילדה בת עשרים ומשהו.
היו כמה רגעים מעניינים בזיווג הזה - בעיקר האופן שבו הם ניסו למצוא שפה שבה גם יוכלו להבין אחד את השני ולא רק להיעלב אחד מהשני, ואני מאמינה שבאמת ניסו. אבל שניהם נכנסו חדי-קווים לבית האח והלכו וטושטשו עם הזמן, תרתי משמע, כמו בסיפור ההוא של אתגר קרת על הבחורה שחילצה את כל העצמות מבני הזוג שלה כדי שישארו רכים ונוחים. כמו בטרגדיה תנכ"ית עומר קיווה שדייר ותיק יעזוב את הבית בהדחה הזאת, כדי שהקולות של המצביעים שלו יתחלקו בין שאר הוותיקים, אבל הבומרנג חזר אליו עם הדחת האישה ש-הוא מאמין ש-הוא אוהב. אני מקווה בשביל שניהם שהם יצליחו להפיק ממערכת היחסים הזאת איזושהי תועלת אחרי שתיגמר העונה או לפחות ישארו יחד מספיק בשביל קוד קופון אחד או שניים למשקאות חלבון.
שבוע עד לגמר והעורכים של "האח הגדול" נכנעו לחלוטין. הם כבר לא מנסים אפילו להעמיד פנים שיש עוד דברים בבית חוץ מגל. וריאציה פשוטה על מבחן בכדל הייתה חושפת את המובן מאליו: גל נוכחת בכל סצנה, ובאילו שהיא לא נוכחת בהן בגופה מדובר בשני דיירים או יותר שמדברים עליה. זה קורן אוכל סרטים על גל, זה אלירן שחוזר לדבר עם גל, זאת רפאלה שטועמת מהעוגה של גל או שזאת כמובן גל עצמה.
השבוע קיבלנו אפילו בונבון: גל בחדר האח, לא משהו שקורה הרבה בפרקים, מן הסתם לא בגלל שגל מתנזרת מחדר האח אלא משיקולי עריכה. כשצפיתי בה שם הבנתי למה: גל לא מרפה מההצגה שלה גם שם. דיירים אחרים נשברים, מתפרקים, מחפשים פורקן, רפאלה מנצלת את הזמן כדי לטנף בלי לסבול מההשלכות, אבל גל לא נותנת אפילו הצצה קטנה לפנימיות הפגיעה שלה. היא רק פותחת ויטרינה ענקית לדמות שאנחנו מכירים ממילא.
אני בספק אם החידה שהיא גל תיפתר עד שתסתיים העונה. השאלה האם גל אמיתית, כלומר אם היא מודעת לעצמה, היא שאלה שקשה מאוד לענות עליה כי אם מדובר באדם אמיתי היא אדם מאוד לא סטנדרטי ויש לה דרכים משונות מאוד לשנע את עצמה בעולם הזה. בסופו של דבר רוב האנשים שניסו להבין כשלו או ויתרו בדרך, כי היא ארוכה ומתישה. גם השיחה שלה עם אלירן, זאת שנדמה שפתחה אצלה מצבור אנרגיה שלא היה זמין עד עכשיו, הייתה מוזרה מאוד. מצד אחד הכוח שלה טמון בעובדה ש'אין לה אגו' ושהיא נגישה בכל מצב גם מול אנשים שפגעו בה. מצד שני הסיטואציה שבה היא לעולם אינה אשמה, לעולם אינה מפסידה בקרב, לעולם לא נפגעת מספיק כדי לסגת וללקק את הפצעים בצד היא כמעט לא אנושית או לפחות גורמת לאנשים שמולה לאבחן אותה ככזאת.
לא היה אף דייר בבית שהיה מסוגל להעמיד מול גל את האבחנה הזאת ולצאת מזה בשלום. אלירן נבהל ונעלם, הודיה נלכדה באובססיה של עצמה, רפאלה היא אולי השליחה הגרועה ביותר לדיאלוג הזה: היא מצליחה להניח את האצבע המנומשת שלה על הדבר עצמו, אבל היא מתנהגת בצורה כל כך גועלית שאי-אפשר שלא לתעב אותה תוך כדי, וחבל, כי היה לה פוטנציאל אמיתי להיות דמות שמביאה איתה הרבה פאן. מול חיקויים והשפלות גל פורחת והאדם שמולה נשאר עם הסחלה בנשמה.
יש עוד זמן עד סיכומי העונה, אבל ברור שמשהו בפורמט של האח צריך להשתנות כדי להחזיר משהו מהעטרה הישנה שלו. אני זוכרת ימים שבהם דיירים היו אנשים עגולים יחסית, שהעולם הפנימי שלהם לא היה תלוי קונפליקט, שלא ישבנו וחיכינו להתפוצצות הבאה שלהם אלא רצינו לשמוע אותם מדברים. ברור שהחומר האנושי שמגיע לאודישנים הוא כבר שונה, יש תמימות שאבדה ולא תחזור. אבל אם אנחנו מדברים יותר על המנגנון שמתפעל את הבית יותר מאשר על האנשים בבית עצמו, יוסטון, יש לנו בעיה. האשליה אבדה ובלי האשליה אין לנו למי להתמסר. בימים כמו אלה, כמו שנהוג לומר בפרסומות, המעט שאנחנו יכולים לקוות לו הוא למסור את המושכות לאנשים שראויים לכך, לשקוע בספה ולשפוט אנשים בלי לעמוד על המשמר. להתראות בצד השני של הגמר. אילליקה!
