פרופסור זהר שביט, כלת פרס ישראל לחקר התרבות והאמנות, הלכה לעולמה הבוקר (רביעי) בגיל 74. פרופ' שביט הותירה אחריה את בעלה פרופ' יעקב שביט, ואת ילדיהם אוריה, אבנר ונגה. ההלוויה תתקיים ביום ראשון.
פרופ' שביט נולדה בתל אביב בשנת 1951, ולמדה בתיכון גימנסיה הרצליה בתל אביב. את לימודיה האקדמיים החלה באוניברסיטת תל אביב בחוג לספרות ולאחר מכן המשיכה במסלול ישיר לדוקטורט. עבודת הדוקטור שלה ראתה אור כספר בשם ״החיים הספרותיים בארץ-ישראל 1910-1933״ שראה אור בשנת 1982. היא לימדה בחוג לספרות ובהמשך הייתה שותפה להקמת היחידה לחקר תרבות שבה כיהנה כפרופסור מן המניין.
פרופ' שביט הייתה פרופסור אמריטה ומייסדת התוכנית לתואר השני במחקר תרבות הילד והנוער באוניברסיטת תל אביב, בשנת 2025, נבחרה שביט לכלת פרס ישראל בחקר התרבות והאמנות.
לאורך הקריירה שלה פרסמה פרופ' שביט עשרה ספרים בעברית, בגרמנית ובאנגלית. ספרה Poetics of Children's Literature הוא מחקר חלוצי ונחשב בתחום ספרות הילדים בעידן המודרני. נוסח מעובד ומורחב ראה אור בעברית בשם ״מעשה ילדות: מבוא לפואטיקה של ספרות ילדים״ בשנת 1996. בשנת 1999 פרסמה את ספרה ״עבר בלא צל : בניית תמונת העבר בסיפור הגרמני לילדים״.
פרופ' שביט פרסמה מחקרים נוספים בנושא ספרות ילדים גם בשפה הגרמנית, ותרגמה לעברית ספרי ילדים מהקאנון האנגלו-סקסי של המאה ה-20. במקביל, שביט חתומה על עשרות מאמרים בשפות שונות ושיתפה פעולה עם חוקרים בארץ ובעולם.
בשנת 2025 הוענק לפרופ' שביט פרס ישראל, ועדת הפרס ציינה בנימוקיה כי "פרופ' שביט הובילה מחקרים חדשניים ופורצי דרך בתחום תרבות הילד, בחקר התרגום התרבותי וחקר ההיסטוריה התרבותית של החברה הישראלית והיהודית. היא ייסדה מתודולוגיות מחקר חדשות והשפיעה על תחומים אקדמיים שונים ברמה הבינלאומית. על מחקריה זכתה שביט להכרה בינלאומית רחבה".
עוד ציינה הוועדה כי שביט תרמה באופן משמעותי לקידום התרבות הישראלית והיהודית, הייתה שותפה להקמת תוכניות אקדמיות וייעצה למוסדות חינוך ותרבות. מאמריה וספריה תורגמו לשפות רבות ומצוטטים באלפי מחקרים בכתבי עת הפרושים בכל העולם.
פרופ' שביט הובילה את הפרויקט "שירה על הדרך", במסגרתו הוצגו במרחב הציבורי פסוקים ממיטב השירה העברית וזאת לצד תחרות שירה בין כותבים צעירים.
