השבוע הלך לעולמו יהושע "ג'קי" ג'קסון, הקריקטוריסט והמאייר שבמשך 60 שנה סיפק לילדי ישראל את החידה השבועית שהופיעה במוספי "ידיעות אחרונות", "הציור השבועי לילד".
במדור, כפי שיודע כמעט כל מי שגדל פה משנות ה-60 ואילך, התבקשו הילדים לאתר את "הנעלם" על פי תיאור קצר שצירף ג'קסון. אלא שמדי פעם, "הנעלם" היה מפורסם, או שהמדור כולו הוקדש לחברים טובים כמו חיים טופול, או לקולגות נערצות כמו האנימטור דודו שליטא.
כמחווה לפועלו, ליקטנו חלק מהנעלמים המפורסמים של ג'קי. בואו נראה אם גם אתם תוכלו למצוא אותם. רק שימו לב שלא לצבוע יפה את מסך המחשב או הסלולרי שלכם, כשרק את הנעלם אתם משאירים בלבן. ג'קי לא היה מאשר את זה.
המדור הפופולרי נולד כמעט במקרה, כפי שסיפר ג'קי לאורך השנים. ל"ידיעות אחרונות" הוא הגיע בסוף שירותו הצבאי בנח"ל, לאחר שזכה בפרס הראשון בתחרות קריקטורות שערך העיתון. "הוזמנתי אליו לעבודה כעורך כתבות, צייר במדור 'מכתבים למערכת' וצייר קריקטורות", שיתף בטקסט שכתב למדור "7 ימים" ב"ידיעות אחרונות" ב-2009, לציון 46 שנה ל"הציור השבועי לילד".
"התבקשתי על ידי עורך מוסף השבת להכין באופן זמני ציור שבועי לילדים במקום הציורים שאמורים היו להגיע מצרפת. התפתיתי למילה "זמני" והתחלתי לצייר ציורים עם "נעלמים", הוא מספר, "למשל, שני ילדים שמשחקים בכדור ומאבדים נעל; אבא בונה סוכה למשפחתו ומאבד את הפטיש. חלפו חודשים; פניתי לעורך ותהיתי עד מתי אבצע את הציור באופן זמני, והוא לימד שאין דבר קבוע יותר מזמני".
מאז התבקש לצייר את הציור הראשון, חלפו למעלה משישה עשורים - ו"הציור לילד" הפך לחלק בלתי נפרד מחייהם של רבים במדינה - מילדים ועד מבוגרים. "בכל פעם מחדש אני נדהם מהתגובות שאני מקבל", כתב. "חלק מהאנשים מתלוננים בפניי שקשה להם למצוא את הנעלם, חלקם אומרים לי שהנעלם קל מדי, יש כאלה שמספרים שהתביישו מילדיהם כשלא מצאו את הנעלם. תמיד שואלים אותי אם לא מיחזרתי איזה ציור או שניים. התשובה: אף פעם". בריאיון ל-ynet מהשנה שעברה סיפר ג'קסון כי לדעתו בתום 60 שנה - אייר כ-4,000 ציורים.
בריאיון שנערך עימו ב"24 שעות" לרגל יום הולדתו ה-85, סיפר הקריקטוריסט הוותיק מדוע השקיע שנים כה ארוכות בציורים שנועדו לשמח ילדים. "מאז ומתמיד היה בנשמתי מקום מיוחד לילדים. אפשר לומר שגם היום הילד הזה עדיין טמון בי. מבחינתי גיל זה רק מספר, וגם למדור אין גיל. אוהבים אותו ילדים, בני נוער, זוגות צעירים ופנסיונרים".
המדור שהפך לשם דבר הצית תופעה חדשה - אנשים היו פונים לג'קסון בבקשות לאייר אותם, את יקיריהם, להחביא מתנה ליום ההולדת או טבעת נישואין במדור השבועי וג'קסון - פעמים רבות נענה. "היו, למשל, חייל וחיילת שכתבו לי כי התאהבו בזכות המדור שלי", סיפר בראיון ל"24 שעות" שנערך לרגל יום הולדתו ה-85, "הם גילו במפגש הראשון ביניהם ששניהם מכורים לציור השבועי לילד מאז שהיו ילדים. כתבה לי גם משפחה שבה האבא, שגדל על המדור, עמד לחגוג יום הולדת 80. כשהוא גילה ביום שישי שהציור עוסק ביום ההולדת שלו, האיש היה מאושר עד הגג. היו כאלה שביקשו שאחביא טבעות אירוסים כי עמדו להציע נישואים, חיל האוויר ביקש שאחביא מטוס, ועוד הרבה דברים כאלה, שתמיד שימחו את הקוראים". ג'קסון העיד כי היה מקבל עשרות מכתבי תודה על המחוות הללו שעשה לאנשים.
בשנה שעברה, כשהמדור ציין 60 שנה להולדתו, חלקו לג'קסון כבוד בתערוכה מיוחדת שהוקדשה ליצירותיו. "זה מכובד שעמיתיי למקצוע אירגנו תערוכה לכבוד 60 שנות יצירה מקצועית שלי", אומר אז ג'קסון הנרגש. "אני חושב שאני הוותיק בין הקריקטוריסטים בישראל, אבל אני מרגיש צעיר וכוחי עוד במותניי. כל עוד אני בכושר ויש לי אפשרות לחשוב על רעיונות חדשים ויצירתיים מדי שבוע, אשמח להמשיך במדור הקבוע. אני יודע שיש לפינה שלי כבר דור רביעי של קוראים נאמנים שעוקב אחרי החידה השבועית, והורים סיפרו לי שזה תורם להתפתחות של הילדים בהתבוננות, בריכוז ובחיפוש. לפעמים לוקח לי יותר זמן, אבל מעולם לא היה לי שבוע בלי השראה. תמיד יש לי השראה".
