פסטיבל הניצוץ מפגיש בין בני נוער במועצה אזורית אשכול לבין אומנים ישראלים בולטים, לפסטיבל אומנות ענק בחצר בית הספר נופי הבשור. "למה ניצוץ? כשנכסנו לבית ספר רצינו להדליק משהו, ליצור חיים דרך אומנות", מספר בריאיון לאולפן ynet תמיר ארליך, מהאומנים שלקחו חלק בפרויקט. צפו בריאיון
ריאיון אולפן עם ענבל דובדבני, הילי כץ , תמיר ארליך
(צילום: ירון ברנר)
"בסופו של דבר המפגש הזה עם התלמידים עבורנו, בתור האומנים, הדליק אצלנו משהו וכשאתם תגיעו לפסטיבל אתם תראו תוצאות באמת יוצאות דופן של שיתוף פעולה. אנחנו לא מורים לאומנות האומנים שנכנסו לבית ספר, אנחנו לא באנו ללמד אומנות - באנו ממש לשתף פעולה עם התלמידים", הוא מסביר. "בשיעור שלי, אני פורס להם חימר ועצים וחומרים שונים ואנחנו פשוט מתחילים לעבוד. ותוך כדי העבודה אני בוחן לאיפה הדברים האלה הולכים ונותן להם להוביל את זה. התוצאות משקפות בעיניי איזשהו מרחב רגשי גם, שזה הכי משמח בגלל שזה מה שאני עושה באומנות שלי".
אחד הפרויקטים המסקרנים בניצוץ הוא ארכיון הריבות של תלמידי שכבת י' בבית הספר. "זה פרוקיט נורא מיוחד", מסבירה הילי כץ, אחת התלמידות שלקחו בו חלק, "אנחנו מכינים ריבות ותוך כדי מראיינים אנשים. כך שלכל ריבה יש סיפור מאחוריה. ויש רגש שחוזר מלהסתכל על הריבה - הרגש שהיה כשהכנו אותה וגם הרגש של הסיפור החדש והבן אדם החדש שהכרנו. ראיינו אנשים מהגיל השלישי מנווה אשכול, והייתה מישהי אחת שבאה אלינו ודיברנו איתה על העלייה שלה. הכנו המון ריבות מיוחדות, סלק, דלעת, בצל".
הפסטיבל, על פי המארגנת שלו ענבל דובדבני, יכול להיות חלק בשיקום הנוער והאוכלוסייה באשכול, אחרי זוועות 7 באוקטובר. דובדבני עצמה מגיעה מעולם האומנות אך עשתה שינוי בעקבות האירועים. "אני מאמינה שאומנות יכולה לעשות ריפוי בלי באמת לשלוח את הנערים לטיפול", היא מספרת. "ראינו באשכול שבני הנוער לא הלכו לטיפול, וחשבנו שהכי נכון להביא להם אומנות ככלי שהם יוכלו להתבטא, ויצרנו להם מרחב בטוח שהם יכולים להגיד הכול. והדברים עולים בשיחות בסטודיוים. האומנים בנבחרת שלנו לא גרים באשכול ולא חוו שם את 7 באוקטובר, וזה היה בהחלטה מודעת שרצינו להביא אנשים עם אנרגיות אחרות".
ארליך: "קודם כל היה צריך לבנות איזושהי מידה מסוימת של אמון בינינו לבין התלמידים וזה לקח כמה רגעים. ולמשל דרך חימר זה פורמט מדהים להביע את עצמך דרכו ולגלות דברים בהפתעה. פחות דיברתי איתם על הדברים באופן ישיר אבל הם יצאו דרך הפיסול: אני מביא לתלמידים חימר ופתאום אני רואה שהם מפסלים דמויות ונשקים וקורה איזה משהו מאוד מיוחד, והם לא מבינים מה זה המורה הזה שמוכן שהם יפסלו נשקים בשיעור".
"גם לפגוש אנשים חדשים זו עוד דרך לרפא אותנו", אומרת כץ, "וכשאתה מראיין אנשים חדשים למדנו איך להתייחס לדבר ואיך להתייחס לאנשים. אני חושבת שזה משהו שכל אחד צריך ללמוד באזור הזה לפני שאנחנו באים ומדברים עם אנשים על חוויות שהם עברו".
הפסטיבל ייפתח מחר, ויתקיים עד 6 ביוני.
