מסיבות העיתונאים שנועדו לקדם את הסרט "טרון: ארס" (Tron: Ares) , הסרט הרביעי שמוציאה דיסני במסגרת הזיכיון "טרון" ושיעלה לאקרנים ב-10 באוקטובר, נראו מעט מוזרות לצופה מהצד. ג'ארד לטו, מי שמגלם את הדמות הראשית בסרט ואחד המפיקים והנפשות הפעילות מאחורי הקלעים, יושב בהן יחסית בשקט. את השיחה מובילים שני שחקנים אחרים, ג'ף ברידג'ס וגרטה לי. שמות מרשימים, אין ספק, ועדיין - הם לא השחקן בתפקיד הראשי.
"טרון: ארס" - טריילר
(באדיבות פורום פילם)
לטו אינו טיפוס מופנם או שתקן. סביר להניח שיש לו דבר אחד או שניים לומר על הסרט שכבר כמעט עשור הוא דוחף להפקתו ובהתאמה גם סידר לעצמו את התפקיד הראשי, לאחר ניסיונות קודמים שלו להיכנס לשני סרטי "טרון" אחרים ("לגאסי" שיצא ב-2010, אליו לא הצליח להשתחל וסרט ההמשך שלו, Tron: Ascension, שבוטל אחרי שבע שנים בגיהינום הפיתוח). אבל ללטו יש סיבה מצוינת להוריד פרופיל, ודיסני תדאג שהוא יישאר נמוך מספיק. לטו גם ככה מתהלך בעולם בימים אלה עם חטוטרת מסוג MeToo על גבו הענוג, והשאלה הנשאלת היא לא למה הוא לא מדבר, אלא בעיקר איך, לכל הרוחות, הבחור הזה עדיין לא קונסל?
9 צפייה בגלריה
נחבא אל הכלים בקידום הסרט "טרון: ארס". ג'ארד לטו
(Gerald Matzka / Stringer Getty Images )
ביוני 2025 פורסם במגזין Air Mail תחקיר שכלל עדויות של תשע נשים (רובן בעילום שם). הן תיארו את לטו, שבמקביל גם מתפקד כסולן להקת Thirty Seconds to Mars, כבעל התנהגות "טורפנית, מפחידה ובלתי מקובלת". אחת מהן תיארה איך כשהייתה בת 16 ניגש אליה לטו, אז כבן 34, בבית קפה בלוס אנג'לס וביקש ממנה את מספר הטלפון שלה. לטענתה הוא נהג להתקשר אליה בשעות הקטנות של הלילה והתעניין מאוד בהרגלים המיניים שלה. לטו גם הזמין אותה למסיבה בביתו אבל בהיעדר רישיון נהיגה היא נאלצה לסרב.
9 צפייה בגלריה
התנהגות "טורפנית, מפחידה ובלתי מקובלת". ג'ארד לטו
(Tristan Fewings / Stringer Getty Images )
הדוגמנית לורה לה רו סיפרה שכשהייתה בת 17 ולטו כבן 36, היא ביקרה בביתו לאחר מערכת פלירטוטים בין השניים. להפתעתה לטו יצא מאחד החדרים עירום מהמותניים ומטה, והיא חשבה ש"זאת כנראה התנהגות רגילה של גברים בוגרים". אשה אחרת תיארה סיטואציה שבה הם ישבו יחד בביתו כשהיתה בת 18, כשלפתע לטו "התחיל לאונן, ואז תפס את ידה והניח אותה על איבר מינו". אלי טיילז, דיג'יי ומפיקה מוזיקלית, טענה כי הותקפה מינית על ידי לטו בשנת 2012, כשהייתה בת 17. "את לא באמת בלוס אנג'לס עד שג'ארד לטו מנסה לכפות את עצמו עלייך מאחורי הקלעים", היא כתבה בפוסט בפייסבוק שהעלתה לאחר האירוע.
לטו לא פרסם תגובה אישית לתחקיר אבל הנציגים שלו הכחישו מכל וכל את ההאשמות, וטענו שהן חסרות בסיס, ובלתי ניתנות להוכחה ובעיקר זדוניות. הם הדגישו שלטו לא השתמש בסמים או שתה אלכוהול במשך 35 שנים.
9 צפייה בגלריה
"את לא באמת בלוס אנג'לס עד שג'ארד לטו מנסה לכפות את עצמו עלייך מאחורי הקלעים". ג'ארד לטו
(Tristan Fewings / Stringer Getty Images )
אפשר להניח שבהוליווד לא עשו פרצוף מופתע כשהתחקיר התפרסם. לטו (53) הצליח לפתח עד אז מוניטין מרשים כטיפוס מוזר עד בלתי נסבל שמפיקים הסכימו לבלוע אותו כל עוד הוא הביא אנשים לקופות. הוא היה שחקן מתודי - דרך אחרת לומר שהוא מאמין שמרכז היקום ממוקם בטבורו, ושעל הקולגות שלו בסט להמתין עד שיסיים את תהליך ההתמזגות עם הדמות שהוא מגלם.
הוא אומנם מתמסר לחלוטין לתפקיד - לקראת גילום הדמות ב"רקוויאם לחלום" הוא השיל 12 קילו, ישן במשך כמה שבועות ברחובות ניו יורק ונמנע מיחסי מין (בדיעבד אי אפשר שלא להעריך את ההקרבה). הוא העלה 30 קילו כדי לגלם את מארק דייויד צ'פמן בסרט "היום בו רצחתי את לנון" ואז שוב רזה באופן קיצוני לטובת התפקיד ב"מועדון הלקוחות של דאלאס". אבל הוא גם מכריח אנשים על הסט לקרוא לו רק בשם הדמות שהוא מגלם, ולא מעט קולגות שלו מאחורי הקלעים היו רוצים שלטו יצא מדי פעם מהדמות שלו כדי שיוכלו לומר לו מה בדיוק הם חושבים עליו ועל שיטת המשחק שלו.
הוא נולד בלואיזיאנה ועוד כשהיה תינוק נפרדו ההורים שלו זה מזו. הוא ואחיו הגדול, שאנון, שבהמשך גם יקים איתו את הלהקה המצליחה, Thirty Seconds to Mars, גדלו בעיקר אצל אמא שלהם, אמנית וצלמת אבל לא אישה שמאמינה בחשיבותו של חומר באשר הוא. זה אומר חיים של מחסור ונדודים תכופים בין מדינות שונות בארצות הברית, חיים בקומונות אמנותיות ובקהילות של היפים, מה שלטו תיאר בראיונות כ"חיים יצירתיים מאוד אבל בלי הרבה גבולות או יציבות". כשהיה בן שמונה התאבד אביו הביולוגי, עובדה שכמעט לא עולה בראיונות איתו.
את פריצת הדרך הראשונה שלו הוא חווה כג'ורדן קטלנו, היפיוף הבלתי נשכח מ"אלו הם חיי" הבלתי נשכחת, לצידה של קלייר דיינס הצעירה בתחילת הניינטיז. הוא המשיך לתפקידי משנה בולטים ב"מועדון קרב" של דיוויד פינצ'ר ו"רקוויאם לחלום" של דארן ארונופסקי, כמו גם תפקידים אקספרימנטלים אחרים. בשנת 2013 קנה את עולמו עם תפקיד משנה בסרט "מועדון הלקוחות של דאלאס", בכיכובו של מתיו מקונהיי. מטקס האוסקר של אותה השנה (וגם טקסי גלובוס הזהב ו-SAG) הוא חזר הביתה עם פסלון וכנראה גם עם מנת שתן הגונה, שמצאה את עצמה בסופו של דבר באחת משתי האונות שלו - הסבר אפשרי להתדרדרות שהגיעה בהמשך.
הפרויקט הגדול הראשון שלו אחרי האוסקר הגיע בשנת 2016 – לטו גילם את הג'וקר ב"יחידת המתאבדים" מהיקום הקולנועי של DC. הג'וקר אמור היה לבסס את לטו כנבל איקוני אבל הוא עלה לכותרות בעיקר משום שמאחורי הקלעים הוא התברר כנבל לא פחות מוצלח. במקום להשתמש בשיטה כדי להבין את הפסיכולוגיה של הדמות שלו, הוא ניצל אותה כדי להטריד אנשים. הוא שלח חולדה (הדעות חלוקות אם היא הייתה מתה או עדיין בין החיים) לשחקנית מרגו רובי, לוויל סמית' הוא שיגר כדורי אקדח ופינק את שאר חברי הקאסט בקונדומים משומשים, חרוזים אנאליים ופגר של חזיר שלם, ששלח במקומו לאחת מקריאות התסריט. אלא שעל המסך הג'וקר שלו היה ממוצע מינוס - זמן המסך שלו בסרט נערך לעשר דקות בלבד והוא זכה בתואר "הג'וקר הגרוע בכל הזמנים" של מגזין "וראייטי". כל זה לא הפריע לו להתרעם כששמע על "הג'וקר" של טוד פיליפס, בכיכובו של חואקין פניקס, לזעום על העובדה שלא לוהק לתפקיד הראשי ולדרוש מהסוכנים שלו "לעצור את העבודה על הסרט ולהביא לביטולו". אהא.
על הסט של "בית גוצ'י", שיצא בשנת 2021, המופע של לטו מאחורי הקלעים כבר היה בשיאו. כלומר בשיא מופרעותו. לטו גילם את פאולו גוצ'י, בן המשפחה הגמלוני, הנלעג ומדובלל השיער של משפחת אצולת האופנה, וכהרגלו עבר לסימביוזה מוחלטת עם הדמות. במשך כל תקופת הצילומים הוא דיבר במבטא האיטלקי הכבד גם כשהמצלמות לא צילמו, התעקש שכל הצוות יקרא לו "פאולו", וסירב לצאת מהאשליה גם במהלך הארוחות.
יום אחד נכנס אחד מאנשי ההפקה לטריילר של השחקן, ומולו עמד לטו/פאולו ומרח על פניו רוטב עגבניות כדי "להרגיש את הטעם של משפחת גוצ'י". גם כאן התוצאה הסופית על המסך הפכה לבדיחה קולקטיבית. המבקרים אבחנו אותו כ"מופע קומי לא מודע לעצמו" והוסיפו שלטו נראה כמו שחקן משנה מ"סופר מריו" שנכנס בטעות לפריים. גוצ'י גם זיכה את לטו בכבוד נוסף: מועמדות לפרס ראזי בקטגוריית שחקן המשנה הגרוע ביותר.
"מורביוס" מבית סוני ומארוול, שיצא ב-2022, כבר היה קטסטרופה ידועה מראש. לטו גילם את ד"ר מייקל מורביוס, מדען שסובל ממחלה נדירה והופך לערפד, עד הסוף המר (של כולם). מאחר שהדמות סובלת מחולשה גופנית לפני הטרנספורמציה לערפד, לטו התעקש ללכת לכל מקום, כולל לשירותים, בעזרת קביים, כלומר 45 דקות של הליכה איטית לכל כיוון. הסיוט הלוגיסטי הפך לבלתי נסבל כשימי הצילום החלו לצאת משליטה, ובלית ברירה הקצתה ההפקה לשחקן הראשי שלה נהג קלנועית מיוחד, שהיה מסיע אותו מהסט לשירותים ובחזרה. על הסט עצמו הוא דיבר בלחישות ונמנע מאור השמש (כי הוא ערפד). "מורביוס" היה כישלון מבחינה ביקורתית וקופתית. לטו אומנם שיתף פעולה עם המם It’s Morbin’ Time! שהפך לתופעת רשת, אבל זה לא הספיק כדי להביא את הקהל לקופות.
כל עוד הוא לא נסקל בבית המשפט ויצא אשם - אפשר להשתמש בשירותיו
את האדם הבוגר שגדל בלי עוגן ומחפש משמעות, אבל אם אפשר בתנאים שלו בלבד, לטו תרגם בהמשך לאלמנטים שונים בחיים שלו, החל מההתעקשות שלו לדבוק בשיטה המתודית במשחק, טיפוח המוניטין שלו כאדם מוזר ועד להקמת ה"כת" של הלהקה שלו ושל אחיו. הסגנון המוזיקלי של הלהקה נע בין רוק אלטרנטיבי לאימו-רוק ובאלבום השלישי כבר הומר בפופ-רוק אלקטרוני והפקה עשירה ואפית. אבל הצד המעניין לא פחות הוא הפעילות המגבשת ש-Thirty Seconds to Mars מציעה לקהל המעריצים (או יותר מדויק, בואו נהיה כנים, קהל המעריצות המורכב מנשים צעירות שעוקבות אחרי הלהקה), שזכה לכינוי The Echelon.
9 צפייה בגלריה
מתייחסים אליו כאל "המשיח". ג'ארד לטו ב-Thirty Seconds to Mars
(Direct Group Saudi Arabia / Stringer Getty Images)
החל משנת 2018, בכל קיץ, הלהקה מקיימת סוג של ריטריט רוחני בן שלושה ימים, אבל לא רוחני מספיק כדי לשכוח את ערכו של כסף. תמורת כרטיסים לריטריט תיאלצו להיפרד מסכומים שנעים בין 1,700 ל-6,500 דולר. מחנה הקיץ הנחמד של לטו נערך על אי פרטי מול חופי קרואטיה שזכה לכינוי Mars Island. הוא תערובת מסעירה של סכומי כסף מוגזמים, מיסטיקה בשקל, נשים צעירות ותחושה של "מה לעזאזל ראינו הרגע?". במהלך הריטריט ובין הפעילויות השונות (יוגה, מדיטציה ושירה מקודשת), לטו, לבוש בגלימות לבנות ועוטה משקפי שמש מחזירות אור, מוביל תהלוכות שקטות של מאמינים שמתייחסים אליו כאל "המשיח". על קפוצ'ון המרצ'נדייז שתוכלו לרכוש במחיר מופקע (75 דולר) מופיע הכיתוב "מה שקורה על האי - נשאר על האי". בציוץ שהעלו חברי הלהקה נאמר: Yes, this is a cult. #MarsIsland.
אומנם הנטייה של הוליווד היא לא לקחת סיכונים עם דמויות שנויות במחלוקת, אבל במקרה של לטו וסוגיו - כלומר אמנים מוערכים שעדיין מסוגלים למשוך קהל, בין אם למרות המוזרות המפוקפקת שלהם ובין אם בגללה - הוליווד עדיין פועלת לפי שורת הרווח: כל עוד הוא לא נסקל בבית המשפט ויצא אשם, אפשר להשתמש בשירותיו. נגד לטו, חייבים לציין, לא הוגשו אישומים פליליים או תביעות אזרחיות, מה שמעניק לו חסינות מסוימת ומאפשר למערכת להעלים עין. אבל ייתכן שלטו נמצא על סף חציית הגבול שבין "גאון מתודי בלתי נסבל ושחקן קשה לניהול" ל"סיכון מסחרי".
ב-6 באוקטובר, במסגרת שיתוף פעולה בין דיסני לאפיק גיימס שהוציאה חבילת סקינים למשחק "פורטנייט" בהשראת "טרון: ארס", הציפו שוב את ההאשמות המיניות נגד לטו, גררו תגובת-נגד חריפה ברשתות ואפילו קריאות להחרמת החבילה והסרט. לטו ודיסני, כאמור, לא הגיבו גם הפעם לגל הביקורת, אבל כפי הנראה בדיסני מנסים להפחית את המיקוד על השחקן הראשי בסרט שלהם, שמגלם, מכל הדברים, ישות של בינה מלאכותית, ומעבירים את הלפיד לשחקנים אחרים - מה שאולי מסמן סופו של עידן. ונסיים במילותיו החמות של אחד הגולשים באתר "רדיט", על אופציה אפשרית להתמודדות של דיסני עם המצב: "בכנות, החרא הזה היה אמור להיות כמו שעתיים וחצי בלתי נתפסות בכל מקרה", הוא מתפייט, "פשוט תורידו את כל הסצנות שלו, גם אם זה משאיר רק חצי סצנת דיאלוג. אני לא חושב שמישהו באמת ישים לב. תוסיפו קצת סאונדים רובוטיים או משהו, ותשאירו רק את הסצנות של ברידג'ס". אמן.
פורסם לראשונה: 08:00, 10.10.25
