נשיאותו של דונלד טראמפ בארה"ב לא הייתה תקלה אקראית, תופעה שנפלה על ראשם של האמריקאים משום מקום. הטראמפיזם הוא גידול טבעי המעוגן בחולייה המצטברים של החברה האמריקאית. טראמפ גלש לבית הלבן הרבה הודות לגזענות הלבנה המלווה את האומה מראשית ימיה, לבדלנות ההיסטורית שלה, לפערים החברתיים שרק הולכים ומעמיקים ולשיטת בחירות ארכאית. וכמו שקורה בכל תופעה היסטורית, לשורשי העומק מתלוות סיבות מיידיות יותר. במקרה הזה היו אלה אכזבותיה
של הגלובליזציה והאוטומציה של שרשרת הייצור שהשאירו מאחור מיליוני אמריקאים, בעיקר עובדי הצווארון הכחול בתעשיות המסורתיות. אליהם התווספו מיעוטים מוחרגים ואנשי המעמד הבינוני הנמוך שהתרוששו בימי נשיאותו של ברק אובמה כתוצאה מהמשבר הפיננסי של ‭ .2008‬מתברר שהנשיא השחור הראשון באמריקה עסק יותר בהצלת‭ Wall Street‬ מאשר בשיקום חורבותיה של ‭ .Main Street ‬
וכמו שקורה לעיתים קרובות - כך גם בישראל - השקופים והמוחרגים מוצאים את משיחם דווקא מקרב האליטה הכלכלית והחברתית. נתניהו, האליל של מה שקרוי כאן ישראל השנייה, הוא במובן זה אחיו התאום של דונלד טראמפ, המושיע של אמריקה העמוקה שעליה כתב ‭ J.D.Vance‬קינה מרתקת ברב המכר שלו (‭,(Hillbilly Elegy‬ תיאור של הדלות והשקיעה של האזורים באמריקה ששם "האדם הזועם הלבן", כהגדרתה של אורלי אזולאי, נהר בהמוניו להצביע לטראמפ גם כמחאה נגד האליטות הליברליות השבעות של אמריקה.
על כל אלה ועל הרבה יותר כתבה אורלי אזולאי, כתבת 'ידיעות אחרונות' בארה"ב, ספר נפלא, מרתק, מעמיק ומעל לכל כתוב היטב. בדין, היא צוללת אל תוך המבוכים היותר-אפלים של החברה האמריקאית, וגם שמה דגש מיוחד על הגזענות של הטראמפיסטים, ועל התמיכה בו של כל תנועות העליונות הלבנה וזרמי האנטישמיות הגוברים שמתלווים לה.
2 צפייה בגלריה
דונלד טראמפ
דונלד טראמפ
שיקוף של מחלות העומק של החברה האמריקאית. דונלד טראמפ
(צילום: GettyImages)
אזולאי איננה עושה הנחות לדמוקרטים - כולל לשנות שלטונו של הנשיא האפרו-אמריקאי הראשון, ברק אובמה, ולמועמדת שלהם בבחירות, הילרי קלינטון. יהירות ה"מגיע לי" שלה, היעדר השראה וטרחנות-יתר שהתבטאה בתוכניות הפעולה המפורטות מדי הפכו אותה למועמדת הלא-נכונה. ביהירותה היא אפילו לא טרחה לבקר במדינות המתנדנדות, שהן אלה הנותנות תמיד את הניצחון בבחירות. שם גם השיג טראמפ את כרטיס הכניסה לבית הלבן.
טראמפ, קובעת המחברת, הוא התגלמות הדיסטופיה של פיליפ רות בספרו 'הקנוניה נגד אמריקה'. הרי זה כאילו צ'רלס לינדברג, הטייס אוהד גרמניה הנאצית, מיזוגן ואנטישמי, היה מביס את רוזוולט ב-‭1940‬ וחונך נשיאות על טהרת הגזע הלבן. טראמפ, קובעת אזולאי באופן משכנע, היה קו ההגנה האחרון של האדם הלבן באמריקה, רגע לפני שחברת המיעוטים האמריקאית - שחורים, היספאנים, ואסייתים - שוברת את שלטון האדם הלבן, ואיתו גם את האתוס הפרוטסטנטי של האומה. המחברת רגישה לניואנסים. האמריקה שבחרה בטראמפ לא הייתה רק זאת של מה שהילרי קלינטון הגדירה בהתנשאות בלתי נסלחת לגבי פוליטיקאי העומד לבחירה כ"המעורערים", ו"הבזויים", אלא גם מעמדות רפובליקנים מסורתיים, בעלי ההכנסות הגבוהות שנתקפו חרדה מההמשכיות של המשטר ה"סוציאליסטי" של אובמה. המוזר הוא שאנשי חברות הענק והבנקים הגדולים היו בדיוק אלה שאובמה הציל בהזרמות הכספיות הנדיבות בעקבות המשבר הפיננסי של‭ .2008 ‬אובמה הושיע את ‭ Wall street‬על חשבון ‭ ,Main street‬ ועכשיו ציפתה‭ Wall street ‬גם למדיניות מס נדיבה מטייקון הנדל"ן דונלד טראמפ. והיא תקבל את זה ממנו בהנחות מס מן הגדולות ביותר בהיסטוריה של ארה"ב. לא בכדי טראמפ יראה בתנודות הבורסה את המשאל היומי להצלחת נשיאותו.
אזולאי מציעה לקורא הישראלי מסמך מאלף לכל מי שהדמוקרטיה יקרה בעיניו. בור מוחלט, עם הארץ מדופלם שלא פתח ספר מימיו, איש עסקים אפלים ופשיטות רגל סדרתיות, אדם גס כלפי נשים ומיעוטים, איש חסר כל אמפתיה כלפי זולתו - אדם כזה יכול, בהינתן התנאים הנכונים, להגיע לשלטון באופן דמוקרטי וגם להיות למחריבה של הדמוקרטיה. בימים אלה הרי מציינת אמריקה שנה להסתערות על בניין הקפיטול של ההמון המוסת על ידי הנשיא טראמפ עצמו שסירב לקבל את דין הבוחר. בספר הזה נמצא גם תיאורים עוצרי נשימה על איך הפיקוד הבכיר האמריקאי התארגן כדי לבלום את הטירוף של הנשיא שמא יתפתה לפתוח במלחמה, אולי אפילו גרעינית, כדי להסיט את תשומת הלב מן ההפיכה שהוא בעליל חולל כדי להתבצר בבית הלבן אחרי תבוסתו בבחירות.
טראמפ היה ההשתקפות של עידן לא רק בפוליטיקה האמריקאית. הוא מהווה עד היום השראה לגל גלובלי של גרסאות שונות של דמוקרטיות א-ליברליות במערב, ובאמצעות הביביזם גם בישראל, לתנועות פופוליסטיות וגזעניות שהגבירו את כוחן באירופה, ולשחיקת הגלובליזציה לטובת מדינת הלאום. גם היציאה של בריטניה מהאיחוד האירופי והתכנסותה בחיקה של לאומנות אנגלית מסורתית היא חלק מאותו הגל.
ספרה של אורלי אזולאי איננו סדרת התרשמויות של צופה מן הצד, אלא תוצר של עבודה עיתונאית במיטבה. היא יודעת לשזור את חשיפת הפרטים של אירועים ושיחות אל תוך התמונה הרחבה, והתיאורים המרתקים ממסעותיה נקראים אכן בשקיקה. הספר הוא מארג שלם של סיפור וניתוח המציע שיקוף שלם של מחלות העומק של החברה האמריקאית. בשליחותה העיתונאית חרשה המחברת את "טראמפלנד" מן הקצה אל הקצה, ובהתייחסות שלה להיבטים שונים של מדיניות החוץ האמריקאית, היא הגיעה בין היתר גם לאיראן, לפסגה בין טראמפ לשליט צפון קוריאה ולערב-הסעודית (לפני הסכמי אברהם). אזולאי מנגישה לקורא הישראלי ספר שמסביר היטב את אשר היה, וכפי שהדברים נראים היום באמריקה, עלול להיות שוב עם חזרתו לבית הלבן של טראמפ או של נשיא אחר בדמותו. שהרי המחברת מפנה את מבטו של הקורא בעיקר אל תסמיני המחלה האמריקאית שטראמפ היה רק התוצר, לא היוצר, שלה.
הקרב על אמריקה ‭ //‬ אורלי אזולאי (ידיעות ספרים),‭289 ‬ עמ'