הצעת ההחלטה המלאה שיביא שר הביטחון ישראל כ״ץ לאישור הממשלה לסגירת גלי צה״ל כוללת טיוטת חוות דעת של הייעוץ המשפטי של משרד הביטחון - וקובעת כי אין צורך בחקיקה כדי להוציא לפועל את הצעד מעורר המחלוקת.
אתמול הודיע השר כ"ץ על המהלך, וכעת נודע ל-ynet כי הצעת המחליטים לממשלה כבר גובשה במלואה (כאן תוכלו לקרוא את הנוסח כולו, אף שהוא מוגדר כטיוטה לא צפויים בו שינויים). היא לא תוגש בישיבת הממשלה הקרובה, אלא במהלך שלושת השבועות הבאים.
המהלך של כ"ץ הוביל לביקורת קשה מצד מתנגדי הממשלה, שטוענים שמדובר בהליך נוסף שנועד להצר את צעדיה של התקשורת החופשית בישראל ולהגביל את פעילותם של כלי תקשורת ביקורתיים לעומת הטבות לכלי תקשורת המזוהים בתמיכתם בממשלה.
סגירת גלי צה"ל מגיעה בנוסף ל"רפורמת התקשורת" של השר שלמה קרעי ויוזמות שונות לקיצוצים משמעותיים גם בתאגיד השידור הציבורי כאן, כולל רצון לסגירתו או סגירת שידורי החדשות.
חוות הדעת של היועצת המשפטית של משרד הביטחון צפויה לסייע לעמדת כ"ץ בדיון צפוי בבג"ץ. עמדת היועצת המשפטית לממשלה טרם נמסרה, אולם בנוגע לוועדה שעליה מבסס כ"ץ את ההחלטה, קבעה גלי בהרב-מיארה כי עבודתה "מעלה חשש מפני התערבות פוליטית בשידור ציבורי ומעוררת שאלות ביחס לפגיעה בחופש הביטוי והעיתונות", כך שסביר להניח כי היועמ"שית תתנגד לסגירה כעת - וגם לכך יהיה משקל בבג"ץ.
איזנקוט, כוכבי והלוי רצו להוציא את גל"צ מהצבא
במסמך שיובא לממשלה נכתב כי השר כ״ץ "בחן את הצורך הצבאי בקיומה של התחנה, את שיקולי ממלכתיות וא-פוליטיות בפעילות יחידות הצבא וכן את תפקידו של הצבא והתפקידים בהם ניתן וראוי לשבץ חיילים, הקצאת המשאבים של מערכת הביטחון והמשמעויות על שוק התקשורת ועוד". הוא ציין כי "הפעלת תחנת רדיו, המיועדת לכלל אזרחי המדינה, על ידי הצבא – היא תופעה ייחודית שאין לה אח ורע במדינות דמוקרטיות, והיא בבחינת אנומליה.
"לעמדת שר הביטחון הקושי המהותי שפעילותה של התחנה מסבה לצה"ל נובע מעירוב צה"ל, בעל כורחו, בשיח הפוליטי. התחנה עוסקת באופן משמעותי בתכנים חדשותיים ופוליטיים, באופן הפוגע בצבא ההגנה לישראל, בחייליו ובאחדותו. קושי זה עולה משמעותית על התועלת הגלומה בהמשך פעילותה של התחנה".
המסמך מפרט את ההיסטוריה של התחנה שהוקמה במסגרת החלטת ממשלה מספר 2 ב-7 בספטמבר 1950 ברוב של 5 מול 4. כנראה כמענה לטענה לצורך במהלך של חקיקה כדי לסגור את גלי צה"ל, נכתב כי "יובהר, למען הסר ספק, כי הקמתה של גלי צה"ל לא לוותה בהחלטה כלשהי של הרשות המחוקקת. התחנה לא כוננה בחקיקה, אלא בהחלטה מינהלית בלבד, ולמעשה גם כיום, לאחר 75 שנות פעילות, התחנה אינה פועלת מכח הסמכה מפורשת בחוק (למעט הסדרים נקודתיים שעוגנו בחקיקה, כפי שפורטו במסמך)".
הצעת המחליטים סוקרת מהלכים של שרי ביטחון ורמטכ"לים קודמים. מוזכר כי "עמדת צה"ל הרשמית, כפי שהובעה לאורך שנים רבות, היתה כי יש להביא לניתוק הזיקה בין הצבא לתחנה ולהעברתה למסגרת ארגונית אחרת. זאת בשים לב לכך שפעילות התחנה מסבה לצה"ל קושי מהותי בשל עירוב צה"ל, בעל כורחו, בשיח הפוליטי. עמדה זו הוצגה על ידי הרמטכ"ל איזנקוט, הרמטכ"ל כוכבי והרמטכ"ל הלוי".
שר הביטחון אביגדור ליברמן ביקש להעביר את התחנה מצה"ל למשרד הביטחון; בני גנץ מינה ב-2021 את "הוועדה לקידום הוצאת גלי צה"ל ממערכת הביטחון" בראשות המנכ"ל דאז, אלוף במיל' אמיר אשל. היא הגישה דו"ח ביניים בלבד, כן הכנסת פוזרה. פרט מעניין מתוכו מצוין בהצעה של כ"ץ לממשלה: "במהלך עבודת הוועדה התקבלה עמדת תאגיד השידור הציבורי 'כאן' לפיה לא נדרשת תחנת אקטואליה נוספת על רשת ב'". כיום, עמדת התאגיד שונה בתכלית.
הדברים באים על רקע טענות שסגירת גל"צ תותיר את רשת ב' כמערכת החדשות היחידה שפועלת ברדיו, ותצמצם את חופש העיתונות.
ועדה נוספת מינה ב-2023 השר הקודם יואב גלנט, ובראשה עמד הרמטכ"ל כיום, אז מנכ"ל משרד הביטחון, אייל זמיר. היא המליצה דווקא שלא לסגור את גל"צ, ואנשי התחנה כיום נתלים בה ובמימוש מרבית המלצותיה לשיפור חיבור התחנה לחיילים.
מכאן נמסר בתגובה: "יו"ר מועצת התאגיד, גיל עומר ומנכ"ל התאגיד, גולן יוכפז זומנו במאי 2023 בפני ועדת זמיר והביעו תמיכה בגלי צה"ל, קיומה ועצמאותה. לועדת זליקוביץ (הוועדה שהקים כ"ץ, מ"א) - לא זומנו כלל. כאן תומכת בהמשך שידורי גלי צה"ל, תחנת שידור מצטיינת שלה תרומה משמעותית לצה"ל, לחברה, לתרבות ולדמוקרטיה הישראלית".
השפעת המלחמה
באוגוסט השנה מינה כ"ץ ועדה מייעצת חדשה, בראשה עמד בתחילה אלוף במיל' יפתח רון טל, שהתפטר בהמשך בשל חשש לניגוד עניינים (שכן היה פרשן בערוץ 14, שבעליו גם מחזיקים בתחנת רדיו קול חי). במקומו עמדה בראש הוועדה ד"ר דליה זליקוביץ, מומחית לתקשורת וכלכלה. כמה מחבריה התבטאו בעד סגירת התחנה בעבר, ולכן הואשמו כמוטים מראש, עמדה שעשויה להישמע בהמשך בבג"ץ.
בהצעת המחליטים לממשלה הוזכר כי הוועדה הציעה שתי חלופות: 1. תחנה ללא תכני אקטואליה, סגירת מחלקת החדשות. 2. סגירת התחנה.
בהצעת כ"ץ לממשלה נכתב כי "העיסוק של התחנה, כיחידה צבאית, ומכך של צה"ל, באקטואליה, מעורר שיח ציבורי נוקב וגורם לכך שצה"ל, כגורם האמון על התחנה, נכנס בעל כורחו לזירת ההתכתשות הציבורית הסוערת. בכך נוצרת התנגשות אל מול עקרון העל לפיו הצבא הינו גוף ממלכתי המדיר עצמו מהשדה הפוליטי ואינו נוטל בו חלק...
"הדברים מחריפים בצורה משמעותית נוכח המלחמה הקשה והעצימה בה מצויה מדינת ישראל בשנתיים האחרונות, התלהמות השיח הציבורי והקיטוב ההולך וגדל". עוד נטען כי "נשמעות טענות על כך שפעילות התחנה אף פוגעת במורל חיילי צה"ל, במיוחד בעת המלחמה".
קושי נוסף שפורט נוגע להשפעת הפעלת גלי צה״ל על שוק התקשורת. "יש לתת את הדעת לטענות לפיהן התחנה נהנית מיתרון בלתי הוגן בהיותה נתמכת על ידי תקציב ציבורי, אך במקביל ממומנת גם מתשדירי חסות ופרסומות. בכך, מהווה התחנה מתחרה בשוק הפרסום המוגבל ממילא למול תחנות אחרות, שאינן נתמכות על ידי המדינה ונדרשות לממן את פעילותן באופן עצמאי. כן עולה טענה לפיה, תמיכתה התקציבית של המדינה בתחנת גל"צ מאפשרת לה להציע שטחי פרסום בשידוריה במחירים אטרקטיביים למפרסמים, במחירים שתחנות אחרות לא יכולות לעמוד בהן.
"הדברים מקבלים משנה תוקף, בשים לב לכך שמשרד התקשורת מקצה תדרים לגופים המשדרים בארץ, לרבות תחנות ארציות, תחנות אזוריות וסקטוריאליות. התדרים מהווים משאב מוגבל שיש לתת את הדעת על חלוקתו בצורה צודקת והוגנת״. חלק זה צפוי לעורר ביקורת שנשמעה כלפי כ"ץ, על כך שסגירת גל"צ משרתת אינטרסים של בעלי תחנות רדיו פרטיות הנחשבים מקורבים לליכוד.
ומה עם גלגלצ?
כמענה לביקורת אחרת, נכתב כי "הקשיים הכרוכים בסגירת התחנה לא נעלמו מעיני שר הביטחון בבואו לקבל את ההחלטה על סגירתה. אין חולק בדבר מעמדה ההיסטורי והציבורי של התחנה, מקומה הייחודי בתרבות ובחברה הישראלית ועל התחושה של חלקים בלתי מבוטלים מהציבור הרואים בתחנה נכס לאומי.
"עם זאת, לאחר בחינה מדוקדקת ומעמיקה של כלל השיקולים, ההכרה כי קיים קושי עקרוני ואינהרנטי, הגלום בהפעלת תחנה אזרחית־תקשורתית בידי הצבא, גוברת על השיקולים שבשימור המצב הקיים. החלטה זו נועדה לתקן מצב חריג ומתמשך ולהבטיח את שמירת עקרון הניטרליות של הצבא".
גלגלצ אמורה להמשיך לשדר, לפי כ"ץ, אולם גם זה לא סופי. "התחנה אינה מערבת את צה"ל במחלוקות הפוליטיות, והקשיים המהותיים הנוגעים לפעילותה של גל"צ, אינם באים לידי ביטוי בשידורי גלגלצ", נכתב. לכן, צוות יישום ההחלטה שאמור להיות ממונה "יוסמך לבחון את אופן המשך פעילותה של תחנת גלגלצ, תוך שמירת צביונה ואופייה. כן מוצע להסמיך את שר הביטחון לקבל כל החלטה בעניינה של תחנת הרדיו גלגלצ, בהתאם למסקנות צוות היישום".
