הקולנוען הישראלי נדב לפיד נודע בזירה הבינלאומית כמבקר עז ונוקב של ממשלת נתניהו ומדיניותה, וכן של משרד התרבות המקומי שמתכחש לסרטיו ותרם לדחיקתו לצרפת - שם השתקע בשנים האחרונות. אולם למרות העמידה הפומבית שלו נגד ההנהגה הישראלית, ויצירותיו החתרניות המתריסות מולה, לפיד מוצא עצמו כיום תחת מתקפה של תנועת החרם בצרפת אשר מחתה על שילובו בצוות השיפוט של פסטיבל הקולנוע היוקרתי במרסיי. בעקבות הלחצים והאיומים מצד כמה מהיוצרים לפרוש מהאירוע, ניאות הבמאי לבקשת המארגנים ולא ישמש כשופט במהדורה הבאה.
מדובר במהלומה לא נעימה עבור לפיד בן ה-50, שנטמע בקהילת הקולנוע הצרפתית שבה מצא אהדה לאורך השנים על יוצריה ועיתונאייה. הוא, ביחד עם הנהלת הפסטיבל, הביעו צער על המלכוד אליו נקלע מפאת היותו יוצר ישראלי שחשוף לחרם על מולדתו. עם זאת, לא נראה ששר התרבות מיקי זוהר מביע צער על כך, ולמרות שאין מדובר בעניין שנוגע באופן רשמי למדינת ישראל או מוסדותיה מיהר להוציא הודעה לעיתונות.
"נדב לפיד לא מבין ששונאי ישראל לא מבדילים בינינו, לא משנה כמה הוא ינסה למצוא חן בעיניהם - הם מעולם לא ראו בו אחד משלהם והוא לעולם יהיה בשבילם יהודי מישראל", מסר זוהר בהודעתו. "עלינו להרים ראש בגאווה יהודית ולשאת בעוז את דגל המדינה שלנו. שום פסטיבל קולנוע, נחשב ככל שיהיה, לא ישבור אותנו ובטח שלא יגרום לנו להתבייש במי שאנחנו. עם ישראל חי!".
לפיד התייחס לשנה הלא פשוטה שעברה עליו בעקבות יציאת סרטו האחרון והפרובוקטיבי "כן", שנוצר על רקע אירועי 7 באוקטובר והתקבל בתגובות קשות על ידי רבים בממסד הישראלי ובארגונים יהודים בחו"ל לצד שבחים יוצאי דופן מצד אחרים. "לאורך שנה הסרט שלי 'כן' היה תחת מתקפה, ועכשיו, פתאום, די בנוכחות שלי להיות בלתי מותרת. שאלתי את עצמי: 'מה הם רוצים בדיוק? שאפסיק לעשות סרטים? שאעזוב את צרפת? כמה רחוק זה ילך?", אמר בתגובה ל"לה-מונד".
"מה שמדאיג אותי במיוחד זה לראות את ההשלכות של אסטרטגיית ההפחדה הזה על מוסדות תרבות. פסטיבלים רבים מנסים עכשיו להימנע מסרטים או אנשים מסוימים רק בגלל הפחד משערורייה. באופן פרדוקסלי, אלו שטוענים שהם רוצים לעורר תשומת לב לפלסטינים, גורמים לפעמים לתוצאה הפוכה: סרטים נעלמים, דיונים דועכים, וכולם שוקעים בדממה".
אל מול הקריאות לחרם והאיומים מצד כמה מהיוצרים לשלוף את סרטיהם מהתוכנית הרשמית של הפסטיבל, שהניעה את המארגנים לדחוק את לפיד, יש בצרפת מי שמאשימים את ההנהלה בכניעה לבריונות על רקע אנטישמי.
העיתונאי הוותיק קלמנט וייל-ריינאל הצביע על ציטוט של אחד המחרימים שהתראיין ל"לה-מונד" באילום שם כביטוי לטבע הגזעני של הקמפיין. "להשתתף בפסטיבל לצד קולנוען שלוקח כסף מהמדינה הישראלית. יש יותר מדי שפיכות דמים היום. יותר מדי מוות. אין יותר מקום לניואנסים, כי הניואנסים נמחצו על ידי המצב עצמו", צוטט אותו דובר אנונימי בכתבה של ה"לה-מונד".
וייל-ריינאל תקף את "לה-מונד" על כך אמר העיתונאי שהעיתון "נתן במה ל'אחר מהקולנוענים המורדים'. האינדיבידואל הזה מצדיק קמפיין נגד לפי מטעמים באמת בלתי מתקבלים על הדעת. 'לה-מונד' מקפיד לשמור על האנונימיות של משמיץ היהודים האמיץ הזה". עוד ציית העיתונאי כי "נדב לפיד הוא קורבן של חרם גזעני ואנטישמי. אבל מה בדיוק הוא עשה? האם הוא תקף אישה או אמר דברים שערורייתיים. לא, הוא פשוט ישראלי. ישראלי יהודי".
העיתונאית הצרפתיה-צ'כית אנה קובישטה, הצטרפה לביקורת הזאת ואמרה בהתייחסות לדובר האנונימי: "אם נדרשת עוד הוכחה לכך שאפילו הוכחה לרצונו הטוב של מישהו לא משנה כלום. זוהי, כמובן, אנטישמיות שהדובר לא מוכן לקחת עליה בעלות". מבקר הקולנוע וההיסטוריון האיראני אראש עזיזי כינה את המחרימים החוליגנים וצייץ: "שיתביישו כל החולגניים חסרי התרבות שרדפו את נדב לפיד. אין לכם שום קשר לאמנות".
הקולנוענית הצרפתיה-אלג'יראית, מרימאן מארי, שנמנית על המחרימים, אמרה בשמה כי "מאשימים אותנו בכך שאנחנו מצנזרים אמן, אבל זה לא הסיפור פה. אנחנו לא יוצאים נגד בן אדם. אנחנו מתנגדים למודל תרבותי ופוליטי שממשיך לפעול. זה לא בגלל שנדב לפיד ישראלי. אבל היום, אני לא יכול יותר לשמוע את הרעיון הזה של אנחנו נלחמים מבפנים. מה המשמעות של זה בכלל?"
