בשיתוף מוז"א, מוזיאון ארץ־ישראל, תל־אביב
כבר למעלה מ-20 שנה שתערוכת 'עדות מקומית' נוגעת בסיפור הישראלי של כל אחד ואחת מאיתנו. ב-11 בדצמבר נפתחה התערוכה במוז"א, מוזיאון ארץ־ישראל בתל אביב. התערוכה תימשך שבעה שבועות, במהלכם הציבור מוזמן להגיע ולהיחשף ליצירות - ותעניק את הבמה החשובה לתחרות השנתית של צלמי העיתונות והתיעוד של שנת 2025.
זו הייתה שנה הפכפכה – מאיימת, מרגשת ומכווצת את הבטן. עדות מקומית 2025 היא התערוכה השלישית ברצף שבה מוצגים אירועי ה־7 באוקטובר, מלחמת חרבות ברזל והמאבק הציבורי העיקש לשחרור החטופים. איך בוחרים מבין כ-8,000 הגשות את הצילומים הבועטים ביותר, אלו שמספרים את הסיפור שמשקף את המצב באופן המדויק ביותר?
"מראות המלחמה בעזה ובלבנון, האירועים בגדה המערבית, התקפות הטילים והכטב"מים מאיראן ומהחות'ים בתימן, המאבק הציבורי להשבת החטופים והשסעים החברתיים והפוליטיים מתועדים על ידי צלמות וצלמים מסביב לשעון", מסבירה דנה וולפיילר-ללקין, מייסדת התערוכה והאוצרת הראשית, על מאחורי הקלעים.
כ-8,000 צילומים הוגשו השנה לתחרות. "צוות השיפוט ניגש השנה לעבודה בהמון כבוד, תשומת לב והשקעה של חשיבה וניסיון", מדגישה וולפיילר-ללקין, "זו תערוכה שונה מתערוכות אחרות, כי היא מתבססת על תחרות. צוות השופטים המקצועי בוחר את העבודות הטובות והחשובות ביותר שיש להן הקשר ציבורי-חברתי".
כאוצרת הראשית, היא רואה חשיבות רבה בעידוד חשיבה ביקורתית. "אנחנו מנסים להציב מראה אזרחית גם בדברים שעושים לנו פחות נעים", היא אומרת ומוסיפה: "להאיר זרקור על המציאות ולפתח סביבה שיח".
9 צפייה בגלריה
"אנחנו מנסים להאיר זרקור על המציאות". דנה וולפיילר-ללקין,
מייסדת התערוכה והאוצרת הראשית
(צילום: טל שחר )
איך התמודדתם עם חזרת החטופים באוקטובר, לאחר שהסתיימו ההגשות?
בתחילת אוקטובר 2025, בתום שנתיים של מאבק, נחתם הסכם סיום המלחמה ברצועת עזה ועשרים חטופים חיים שנותרו בעזה שבו לביתם. "לפי תקנון התחרות, ההגשות פתוחות עד סוף אוגוסט ולאחר מכן מתכנס צוות השיפוט. מה שקרה באוקטובר טרף את הקלפים והתחושה שלנו הייתה שאנחנו נדרשים לערוך חשיבה מחדש מבחינת סידור התערוכה, מה אנחנו מציגים על הקירות המרכזיים וכיצד אנחנו מתייחסים להשבת החטופים", מסבירה דנה.
אותם צלמי עיתונות, שמתעדים רגעים בהיסטוריה של מדינת ישראל, קורצו מחומר אחר. בשעות לא שעות, ברוח או בשרב, צלם עיתונות דוהר לכל אירוע שממנו כל השאר בדרך כלל בורחים. בין הצלמים למצולמים נרקמים קשרים ייחודיים ובשנתיים האחרונות נוכחנו לגלות כיצד צלמי העיתונות הם השופר של חטופים שחזרו, של משפחות ועוד רבים. "בתערוכה אפשר לראות תמונה של אמילי דמארי עם חולצה שכתוב עליה 'גלי וזיוי' או יציע של משחק ספורט עם חולצות למען חבריהם שחייבים להילחם עבורם שישובו", מתארת דנה.
9 צפייה בגלריה
"זו לא רק עדות מקומית, זו מראה מקומית". גיא רז, אוצר וחבר בוועדת השיפוט לתערוכה
(צילום: ינאי יחיאל)
"זאת מראה מקומית": ישראל 2025 ממגוון זוויות
מבין 8,000 התמונות שנשלחו ו-366 הצלמים והצלמות נבחרים כ-100 צילומים נבחרים שמוצגים בתערוכה. חבר ועדת השיפוט של תערוכת 'עדות מקומית', גיא רז, אוצר לצילום במוז"א, מוזיאון ארץ־ישראל בתל אביב, מפרט על התהליך: "לאחר שיוצא קול קורא, מסתיימות ההגשות ומתחיל תהליך הסינון שלאחריו מתכנסת ועדת שיפוט וקובעת את הזוכים במקומות הראשונים שמשקפים בצורה הטובה ביותר את המציאות הישראלית".
רז מדגיש כי התחרות, שמתמקדת בצילום תיעודי, כוללת נושאי חתך מלבד אירועים חדשותיים, כמו אורבניזם ותרבות. "זו לא רק עדות מקומית", מדגיש רז, "זו מראה מקומית. הצופה שיגיע לתערוכה יסתכל בעצמו, כל פריים צילום הוא סוג של מראה, הצופה יראה את הצילום ויזהה את עצמו ואת חייו בתוך התמונות האלה. התערוכה היא פסיפס אנושי והזמנה לדיאלוג".
"עיתונות היא הטיוטה הראשונה של ההיסטוריה"
בשנתיים האחרונות נוכחנו להיזכר כמה מסוכנת עבודתם של צלמי העיתונות. "צילום עיתונות זו הטיוטה הראשונה של ההיסטוריה", אומרת וולפיילר-ללקין ומדגישה את השליחות שעושים צלמי העיתונות. "ב-7 באוקטובר 2023 כשכולנו רצנו לממ"דים החבר'ה האלה עלו על האופנועים ודהרו לעוטף - למקום שכולם ניסו לברוח ממנו. העבודה הזו חשובה. התמונות הן קריטיות. התערוכה מגוונת וצבעונית ומאוד חברתית ופוליטית כיאה לצילומי העיתונות וצילום תיעודי".
אחד הצלמים הבולטים, שבשנה שעברה זכה בארבע פרסים בתחרות עדות מקומית לצד למעלה מעשרה פרסים בתחרויות בינלאומיות הוא הצלם זיו קורן, שמציג את עבודותיו גם בתערוכה הנוכחית.
"עדות מקומית זו תחרות הצילום החשובה והמשמעותית בארץ בכל עולם הצילום החדשותי-דוקומנטרי", אומר קורן ומדגיש את החשיבות של הצגת התצלומים הישראלים בפלטפורמה המכובדת של מוז"א, מוזיאון ארץ־ישראל: "זה שם את הצילום במקום ראוי ומשמעותי. זה מקום להציג את הדברים שלא נמצאים בהכרח בקונצנזוס, ולפעמים קשה למצוא להם מקום בתקשורת".
שתף אותנו בתהליך בחירת התמונות מאחורי הקלעים
"תהליך הבחירה, הסינון וההחלטה – זו עבודה מורכבת וקשה. ביום-יום כשאני חוזר מהשטח אני צריך לסנן מתוך 2,000 התמונות שצילמתי בסביבות 20 תמונות שאני שולח לעיתון או הסוכנות. מידי יום אני נדרש להחליט את ההחלטות הקשות האלו, ובמיוחד בשנתיים האינטנסיביות שאנחנו עוברים. אני מעריך שצילמתי בשנה שעברה בסביבות 400 אלף תמונות. מתוכן, אני צריך לבחור עבור עדות מקומית מספר מועט של סיפורים. זו דילמה קשה ונדרשת עבודה של שעות רבות ולילות ארוכים על המחשב כדי לסנן ולבחור את הדבר הנכון מבחינתי שהייתי רוצה להעמיד לטובת התחרות. תמיד זה כולל גם תחושה מסוימת של החמצה ואני לא מקנא בוועדת השיפוט".
קורן מדגיש שבכל שנה התערוכה מצליחה להפתיע. "זו תערוכה שהיא כל שנה עוצרת נשימה באיכויות שלה ובחשיבה הצילומית שלה. דווקא הצלמים, שביום-יום נמצאים מאחורי המצלמה ולרוב מסכנים את החיים שלהם – זה מקום מיוחד להביע בו את הוקרת התודה וההערכה למקצוע".
"השנה הזו, שנת 2025, הייתה מלאה בעצבות לצד שמחה. אני מבין כצלם בשנים האלה שאנחנו בימים דרמטיים ובשנתיים האחרונות אני מתעד באופן אינטנסיבי במטרה לספר את הסיפור של התקופה. אני מייצר עבור עצמי את "בנק המטרות" כדי לשקף ולהביא את הנרטיב הישראלי".
צלמי העיתונות קורצו מחומר מיוחד. "רובנו אנשים שמאוד אוהבים את המקצוע הזה ומבינים את החשיבות של הדברים שאנחנו עושים. זה מקצוע שהוא לתת את כולך בגשם, בשמש, באבק, עם חיילים בתוך רצועת עזה, בהלוויות ובסיטואציות קשות. העיסוק האובססיבי במלחמה, בחטופים, ביישובים שרופים, זה לא מקצוע שב-17:00 אתה תולה את המצלמות. זה לא נגמר אף פעם וזה מאוד לא צפוי. לומדים לחיות עם לוח זמנים נזיל ואני מוצא את עצמי כל הזמן מזיז דברים שקבעתי".
מעבר לגמישות, קורן מספר על היום-יום עצמו: "אתה נדרש ליכולת קבלת החלטות מהירה. לחתוך מהרגע להרגע ולהבין שקרה עכשיו משהו והוא חשוב ומשמעותי וחייבים להגיע ולתעד אותו. למשל, ביטול טיסות זה משהו שקרה לא מעט במהלך השנתיים האחרונות".
בין הזוכים בתערוכה השנה:
9 צפייה בגלריה
צלליות של חרדים וחיילים בכפר הפלסטיני כיפל חארס. אחת לכמה חודשים מתקיימת בכפר הילולה, שבמהלכה אלפי מתפללים פוקדים מבנה שמזוהה על פי המסורת כקבר יהושע בן נון. בזמן ההילולה מוטל עוצר על הכפר. התושבים נאלצים להסתגר בבתיהם, והמתפללים מסתובבים במקום, מאובטחים במאות חיילים ושוטרי מג"ב. כיפל חארס, הגדה המערבית, 24 באפריל 2025
(צילום: איתי רון, הארץ)
9 צפייה בגלריה
בקריאה נואשת לשחרור בנה החטוף מתן צנגאוקר עטתה עינב צנגאוקר הינומה שחורה במהלך טקס חתונה מבוים שנערך בכיכר החטופים בהשתתפות בת זוגו של מתן, שורדת השבי אילנה גריצ'ווסקי. תל אביב, 17 באוגוסט 2025
(צילום: שיר טורם, רויטרס)
9 צפייה בגלריה
הלווייתם של שלושת בני משפחת ביבס. את השיירה ליוו רבבות אנשים, שביקשו לחלוק להם כבוד אחרון ודרשו להחזיר את כל החטופים. צומת הקשתות, שער הנגב, 26 בפברואר 2025
(צילום: אור סיט)
9 צפייה בגלריה
גברים וילדים מצטופפים ליד מנגל סעודת מצווה בעת ההילולה השנתית לכבוד הבאבא סאלי. נתיבות, 1 בפברואר 2025
(צילום: סמדר אילוטוביץ)
9 צפייה בגלריה
לאחר שנחתם הסכם הפסקת אש בין ישראל ללבנון הגיעו חיילים ואזרחים לטבול בבריכת המים החמים שליד הר בנטל.
(צילום: אוהד צויגנברג / AP)
בשיתוף מוז"א, מוזיאון ארץ־ישראל, תל־אביב
פורסם לראשונה: 11:47, 14.12.25
