באוניברסיטת קולומביה, על קירות בית הספר לעיתונות הנחשב לטוב בעולם והיכן שמוענקים מדי שנה פרסי הפוליצר, תלויות תמונות הנצחה של עיתונאים שעבדו בשירות חמאס ובערוץ הטלוויזיה שלו, אל-אקצא, שהוגדר על ידי ישראל וארצות הברית כארגון טרור. 21 מתוך 98 השמות על הקיר עבדו בתחנות הטלוויזיה והרדיו של חמאס, 11 עבדו עבור כלי תקשורת המזוהים עם ארגון הטרור הג'יהאד האסלאמי בפלסטין, ולפחות שלושה היו טרוריסטים פעילים לכאורה, לפי צה"ל.
אחד מהם הוא מוחמד חליף, מנהל לשעבר בערוץ אל-אקצא - ערוץ הטלוויזיה של חמאס שזכור כביתה של תוכנית הילדים "חלוצי המחר", בכיכוב דמות דומה למיקי מאוס בשם פרפור המלמדת ילדים כיצד להשתמש ברובה סער נגד יהודים. בעקבות הביקורת על התוכנית הערוץ נאלץ להוריד אותה מהמסך, ולשם כך הסביר לילדים הצופים הקבועים בתוכנית כי פרפור נהרג על ידי "חוקר" ישראלי והפך לשהיד.
שישה עיתונאים נוספים המונצחים על הקיר עבדו ברדיו אל-אקצא, גם הוא בשליטת חמאס, הנחשב כלי תעמולה של הארגון. בנוסף, 11 עיתונאים ברשימה עבדו כאמור בכלי תקשורת בשליטת הג'יהאד האיסלמי. שניים נוספים המונצחים על הקיר הם עיתונאים שנהרגו בהפצצת חיל האוויר בינואר האחרון: חמזה אל-דחדוח, עיתונאי אל-ג'זירה ובנו של מנהל הסניף העזתי של הערוץ, ועמיתו מוסטפה תוריא, צלם וידאו פרילנסר שעבד עבור סוכנות הידיעות הצרפתית AFP, אך באותו יום עבד עבור אל-ג'זירה.
בתחילה דווח כי השניים נהרגו במהלך נסיעה במסגרת עבודתם העיתונאית, וכי ייתכן שנהרגו בשוגג מאחר שהשתמשו ברחפן באזור לחימה. עם זאת, לאחר מכן צה"ל פרסם הודעה שלפיה "מידע מודיעיני שיש בידינו מוכיח את זהות שני המחוסלים כפעילים בארגוני הטרור ברצועה שלקחו חלק בקידום פעולות טרור נגד כוחות צה"ל. טרם התקיפה, השניים הפעילו רחפנים באופן שיצר איום ממשי על כוחותינו, אשר הכווינו כלי טיס של חיל האוויר לתקיפת המחבלים אשר היו אחראים על הפעלתו". בצה"ל הגדירו את תוריא כ"פעיל בארגון הטרור חמאס בחטיבת העיר עזה. מסמך שאותר על ידי כוחות צה"ל בשטח הרצועה במהלך הלחימה מראה מבנה ארגוני של כלל הפעילים בגדוד אלקאדסיה של הארגון, שבו מצוין שמו של של תוריא לצד תפקידו בארגון: סגן מפקד חוליה".
לגבי חמזה אל-דחדוח, נטען כי הוא "משמש כפעיל בארגון הטרור הג'יהאד האיסלאמי הפלסטיני, ומבצע פעולות טרור נגד מדינת ישראל. במסמכים שאותרו על ידי כוחות צה"ל במהלך הלחימה בשטח הרצועה, מופיע דחדוח ברשימה של פעילים מתחום ההנדסה האלקטרונית של הארגון. עוד מופיע במסמכים כי בעבר שימש דחדוח כסגן מפקד מחלקה בגדוד זייתון בארגון, וכיום הוא אחראי גזרה ביחידה הרקטית של הארגון".
באל ג'זירה דחו את הטענות וגינו בחריפות את "ניסיונות הצבא הישראלי להצדיק הרג עיתונאים. לישראל יש היסטוריה של העלאת האשמות שווא והמצאת ראיות כדי להסתיר את פשעיה הנתעבים".
כל העיתונאים על האנדרטה נבחרו על ידי ארגון הוועד להגנה על עיתונאים (CPJ), שמאז תחילת המלחמה בעזה מנטר את מספר העיתונאים ההרוגים בקונפליקט. הארגון קובע כי רשימת ההנצחה - שכוללת גם שני עיתונאים ישראלים, צלם ידיעות אחרונות ו-ynet רועי עידן וצלם ישראל היום יניב זוהר - "אינה כוללת אף אדם שיש ראיות לכך שפעל מטעם קבוצות מיליטנטיות או שירת בתפקיד צבאי בזמן מותו". בהתאם, מהארגון נמסר כי עד היום לא נמצאו ראיות לכך שאיש מהמונצחים על הקיר "עסק בפעילות מיליטנטית".
הידיעה על האנדרטה נחשפה לאחר שאחת הפרופסוריות של בית הספר שיתפה תמונה שלה באינסטגרם וכתבה: "כל מי שמגיב בספק לגבי הלגיטימיות של העיתונאים האלה או יציע שהם טרוריסטים - ייחסם מיד". בוגרים ותלמידים נוכחיים של בית הספר אמרו ל-ynet שקיר ההנצחה מקומם, ושבעבר התלוננו על כך, אך ללא הועיל. לדבריהם, ארגון CPJ שמקום מושבו בניו יורק, מוטה באופן מובהק נגד ישראל, יש לו קשרים ענפים עם בית הספר לעיתונות והוא גם מימן את האנדרטה והתקנתה. מנגד היו אחרים שאמרו כי הם דווקא לא רואים בקיר כל בעיה וכי לא כל מי שעובד בארגוני התקשורת האלה "מחבל" או עסק בפעילות כלשהי נגד ישראל.
ב-CPJ מסרו בתגובה לפניית ynet כי "המחקר והתיעוד של הארגון עוסק בעיתונאים - כלומר אנשים המעורבים בעיתונות - העוסקים בפעילות איסוף חדשות. זה כולל אנשים העובדים עבור מגוון רחב של ארגוני חדשות, במימון ציבורי ופרטי ברחבי העולם, כמו גם פרילנסרים וכאלה שמציגים נקודות מבט על קטבים מנוגדים. ביחס לרשימה שלנו של עיתונאים שנפגעו ממלחמת ישראל-עזה, החוקרים שלנו חקרו, אימתו וביקשו באופן עצמאי את הנסיבות מאחורי כל מוות בהתאם למתודולוגיה הקפדנית שלנו.
"אנחנו לא תומכים בעיתונאים העוסקים בהפרת החוק. במקרים שתיעדנו, מקורות רבים לא מצאו עד היום עדות לכך שעיתונאים אלה היו מעורבים בפעילות מיליטנטית. רשימת הנפגעים המתמשכת של CPJ במלחמת ישראל-עזה היא רשימה ראשונית הכוללת את כל העיתונאים שנהרגו. אנחנו ממשיכים לחקור את נסיבות כל מקרה ומקרה״.
מאוניברסיטת קולומביה טרם נמסרה תגובה.
