רבותיי, הגיע זמן הפיוס. אחים אנחנו, חרדים וחילונים, וגם אם אף אחד מאיתנו לא יעשה שבת או מצעד גאווה אצל השני, עדיין נותרה לנו תקווה - ולא תאמינו איפה היא טמונה: בארץ הריאליטי הנשגבת והעליזה. ב-17 באוגוסט זינק לפתע צירוף המילים "הקול החדש" במספר החיפושים בגוגל, והפך לאחד החיפושים הפופולריים באותו היום, בעיקר באזור ירושלים ובני ברק. הסיבה פשוטה: ריאליטי השירה של המגזר החרדי, "הקול החדש", הציע למאזינים ולצופים שלו הצעה פורצת דרך שלא יוכלו לסרב לה: להעניק גלגל הצלה לאחד המתחרים בעונה הרביעית של התחרות כדי להחזיר אותו הישר לגמר, שיערך בבנייני האומה במוצאי השבת הקרובה.
האודישן של אביה שרמן מתוך "הקול החדש"
(צילום: רואים את הקולות)
בשקט בשקט - או דווקא ברעש יחסי, אבל לא כזה שמורגש בעולם החילוני - ז'אנר הריאליטי תפס תאוצה בקרב המגזר החרדי. והשור שבראש השיירה הוא מנחם טוקר (50), שדרן ברדיו החרדי מזה שלושה עשורים, בין היתר ברדיו קול חי ובגלי ישראל, שיזם גם תחרויות ריאליטי כמו "הקלידנים" ו"הקול הבא" (שהפכה בבוא העת ל"הקול החדש") - פלטפורמות ששיגרו לא מעט אמנים בתחילת דרכם אל קריירה מוזיקלית בעולם החרדי. במקביל, טוקר גם מפציע מדי פעם בעולם החילוני עם תוכניות אירוח ברשת ובערוץ המורשת (ערוץ 20), ומצליח באורח פלאי לרקוד על שתי החתונות מבלי לעצבן כמעט אף אחד.
"הקול החדש" היא ריאליטי רדיו המשודר ברדיו קול חי מדי מוצאי שבת, ומצולם בתקציב צנוע לטובת מי שירצה גם לצפות בהתרחשויות שבאולפן דרך יוטיוב, באתר של תחנת הרדיו או בווטסאפ. ההצלחה המטאורית של "הרדיו הוויזואלי", כפי שטוקר מכנה אותו, בטבלאות הרייטינג של המגזר החרדי, הביאה אותו לידי מסקנה שהעתיד הלא רחוק צופן בחובו גם ערוץ טלוויזיה יעודי עבור אותו ציבור. "יש צמא ויש רצון בקרב החרדים לתוכן בידורי כמו ריאליטי שירה", מאבחן טוקר, שגם מנחה את התוכנית, "אני רואה שיש אצלנו רייטינג מטורף, ולאור הפידבק שיש לנו, אני חושב שבאמת הגיע הזמן - אולי לא נעים לומר את המילים האלה - שיהיה ערוץ טלוויזיה חרדי. ערוץ רדיו-ויזואלי חרדי".
זו סתירה כזאת.
"בדיוק, אבל זה יגיע לשם, אין לי ספק. פעם אנשים התביישו להגיד לי 'בואנה טוקר, אנחנו צופים בך'. היו אומרים לי 'שמעתי אותך באוטובוס' - כי הם היו מתביישים לומר שיש להם רדיו בבית. הייתי אומר להם שגם לי יש כזה אוטובוס בבית. היום אנשים צופים יותר, הם גם לא מתביישים יותר לומר שהם צופים, ויש יותר פידבק".
ממה נובע השינוי?
"ההתפתחות הדיגיטלית לא פוסחת גם על המגזר החרדי. הוא תמיד לוקח בדיליי עצום את הטרנדים והתרבויות שיש במגזר הכללי והעולמי, מעכל את זה, עושה לזה התאמות, מגייר את זה ובסוף זה מגיע. ככה זה היה בכל דבר, במוזיקה ובתקשורת, ועכשיו זה גם קורה בבידור. זה עדיין מוקדם אבל זה יגיע. אין לי שום ספק".
יש לך נתוני רייטינג?
"מאה אחוז רייטינג", הוא צוחק, "ערוץ 1 של שנות ה-80. זאת לא מגלומניה או שחצנות, זאת עובדה, אין לנו מתחרים במגזר. אני לא חלמתי שזה יגיע לרייטינג מטורף כל כך, לא יודע, אולי זה בגלל המלחמה. אין משהו אחר לעשות במוצאי שבת או במהלך השבוע, אין מה לראות או לשמוע. יש תוכניות רדיו אחרות בצהריים, אבל זאת לא תחרות אמיתית, בטח לא בריאליטי.
"מלכתחילה הרדיו הוא המדיום הכי עוצמתי שיש למגזר. פרינט פופולרי רק בשבת, אינטרנט כביכול אין וגם אם יש הוא אסור, טלוויזיה אין, והרדיו הוא הכוח הגדול שמניע לפעולה. פוליטיקאים מעבירים מסרים דרך הרדיו, רבנים מעבירים מסרים דרך הרדיו, וכמובן מוזיקה. למעשה, כל מה שאני עושה ברדיו בשביל המגזר החרדי זה דבר חדש. לחילונים יש 'מאסטר שף' ו'הכוכב הבא' ו'האח הגדול' ו'הישרדות', ובמגזר שלנו אין את זה. כשהתחלתי לפני כמה שנים, כבר ידעתי שאני לא יכול להגיע לרמה ההפקתית של טלוויזיה, אין לנו תקציבים כאלה. אבל אנחנו גם לא רוצים להיות טלוויזיה, אנחנו רדיו ששדרגנו לרדיו ויזואלי.
"בסוף אותי מעניין רייטינג. רייטינג כשר. אני צריך להמשיך להוביל את הרדיו, ואני יודע שכשאני אעשה כזאת תוכנית היא תצליח. לא בגללי - אני היזם והעורך ובעיקר המגיש, 'הקרחת' - אבל זה בגלל שאין במגזר החרדי ריאליטי וטלוויזיה, ומה שנכניס שם, אם זה יהיה טוב, זה יתקבל. ובאמת היו לנו אפס כישלונות. בגמר בבנייני האומה השבוע אין כבר מקום להכניס חסויות. כל הסופרים, הבנקים, עיריית ירושלים - הם יודעים שככה הם מגיעים למגזר החרדי. בכל בית חרדי יש שבעה, שמונה, תשעה ילדים. איך הם יגיעו אליהם אם לא ככה?".
ומה המוטיבציה שלך להכניס את הריאליטי לעולם החרדי?
"אני מאוד אוהב לחדש. בכל הקריירה שלי תמיד רציתי להיות מקורי, אבל אם אני כבר מחקה - אז אני רוצה לחקות את סיימון קאוול ו'אמריקה גוט טאלנט' ולגייר את זה למגזר אחר. זאת אומרת, לא לעשות משהו שאחרים כבר עשו במגזר שלנו. מה שמניע אותי זה רדיו. אני חולה רדיו ואני אוהב רדיו. במגזר שלנו, בענווה אני אומר, אני הכי טוב ברדיו".
חלק מהעניין בריאליטי זה חשיפה, סיפורים אישיים, לפעמים חושפניים, שמעוררים הזדהות. זה קורה אצלכם?
"בטח. יש לנו יהודי בן 75 מצרפת שהוא סבא לילדים, שכבר מתחרה עונה שנייה ושלישית, ומראה שלמרות שהוא לא עבר שלב - לא מוותרים על החלומות. יש את אביה שרמן, קצין שהופיע עם מדים במהלך הלחימה. יש הרבה אנשים עם סיפור, אבל אני מחפש פחות את הסיפור ויותר את השירה. אני רוצה לדעת אם אתה יכול להגיע לרמה של קריירה, כדי שיראו באירועים שיצאת מהעונה שלנו".
איך אתה מבצע באמת את ההתאמות? כי אצל החילונים ריאליטי זה שם נרדף ל"טראש".
"זה צריך להתאים לאופי שלי ושל הצופה-המאזין שלנו, ואני יודע מה מתאים לו ומה לא. זה חייב להיות קצת, סליחה על המילה, ערכי. כדי שההורים יקבלו את זה, ושהמורים לא יצאו נגד זה, ושהרבנים יכבדו את זה. ולכן כולם צופים בזה. תקשיבי, ראשי ישיבות צופים בזה, והמשפחות צופות בזה. מצד שני, גם הסקאלה הרחבה של המגזר צופה בזה.
"בתוכנית הצהריים שלי, 'חסד על גלגלים', נתנו רכב חדש כפרס והיו משימות של עזרה לזולת - לתת אוכל לחיילים ולצבוע בתי חולים. זה ערכי קלאסי, אין בעיה. פה אנחנו עוסקים במוזיקה, ולמזלי במגזר החרדי המוזיקה זו התרבות היחידה שקיימת ובהכשר. אין ספורט, אין קולנוע, אין תיאטרון, אין ג'ודו. אין תרבות. יש מסעדות אבל לא בקטע של תרבות אוכל. המוזיקה הייתה ונשארה לאורך השנים דבר מאוד קדוש, מדרגה רוחנית מאוד גבוהה. אצל החסידים שרים, בבית המקדש שרו, חתונות זה סביב מוזיקה, זמירות שבת זה סביב מוזיקה.
"הסיפור של מוזיקה במגזר הוא מאוד חזק אז אני לא צריך התאמות מופלגות, אבל אני כן נזהר שלא לפגוע. השופטים מקבלים ממני הנחיה לא לרדת על מתמודדים. אין אצלנו דבר כזה ששופט יושב מול המתמודד ואומר 'אתה לא צריך פיתוח קול, אתה צריך השתלת קול'".
אין לכם אסף אמדורסקי, אבל יש לכם את יובל סטופל.
"כן, שהוא ציניקן, אבל הוא ציניקן קשה מאוד. המזל שלו ושל אשתו וילדיו ושל כולנו זה שהוא חרדי ודתי, אחרת הוא היה הופך להיות האיש הכי ציני בארץ, וזה בעייתי. יש לנו רף כי אנחנו רדיו חרדי. אין שירת נשים, יש לנו ערבי נשים עם זמרות בבנייני האומה ויש לנו המון מאזינות שעולות לשידור ומדברות, אבל יש הלכה שלגבר אסור לשמוע אישה שרה. גם מבחינת המילים יש דברים שלא נכניס. לדוגמא אלייצור, הוא ראפר חרדי אבל חלק גדול מהשירים שלו לא מושמעים אצלנו כי יש לו מילים בעייתיות.
10 צפייה בגלריה
"המזל שלו ושל אשתו וילדיו זה שהוא חרדי ודתי, אחרת הוא היה האיש הכי ציני בארץ". יובל סטופל
(צילום: אסף קליין, רואים את הקולות)
"אנחנו צריכים לשמור על הכללים. בגלל זה רדיו קול חי מצליח במגזר החרדי כל כך הרבה שנים כמיינסטרים, כי הציבור החרדי הוא רחב וענק עם 70 תתי-ז'אנרים, ואתה צריך להגיע לרובם. אבל זה לא שאין מחלוקות. קחי למשל את אביה שרמן שהזכרתי קודם, מתמודד שנמצא בגמר. הבחור הגיע אצלנו לצילומים מתוך רפיח. הוא קצין לוחם, הגיע במדים, והרי יש את כל עניין הגיוס של החרדים, ודיברנו איתו על זה והצדענו לו, והוא בגמר, ברדיו חרדי לגמרי.
"בכלל, אני מאוד מאוד גאה שחיילים רבים פנו אליי וסיפרו לי כמה התוכנית שמחה אותם, במיוחד בתקופות קשות כמו החורף הקר, ברצועת עזה, ובמקומות נוספים. אנחנו מקבלים המון תיעודים של חיילים - מכל רחבי הארץ, גם חיילים דתיים - שצופים ומאזינים לתוכנית שלנו במהלך השירות. זה בשבילי כבוד ענק וגם אחריות מרגשת".
קיבלת תגובות על ההופעה של שרמן?
"אני יהודי שטחי, אני לא מחפש ביקורות. ברור לי שיהיה מי שיטען שאני מכניס לרדיו דבר כזה, אבל זה לא מעניין אותי. אני הולך על מה שיכול להביא טוב לאנשים. בחור שמתמודד אצלנו בגמר בשם יהודה בורן, בחור ישיבה צעיר, עוד לא בן 17, שמספר שפה ושם היה לו קשה בישיבה ושהתוכנית היא מה שמחזיק אותו, שגורם לו להעריך את עצמו, מאפשר לו להרגיש בוגר יותר. הבחור מנתב את הכישרון שהוא קיבל לדברים טובים. בחור אחר אמר שהיו לו בעיות קשות מאוד עם ביטחון עצמי וזה עזר לו. אז אנחנו לא מחפשים פה בתי תמחוי, אבל אם אפשר על ידי המוזיקה והריאליטי והרייטינג לעשות דברים טובים, אז למה לא?".
10 צפייה בגלריה
הפיינליסטים של "הקול החדש" (מימין לשמאל) - אלחנן ענבל, שר שלום מהצרי, אביה שרמן ויהודה בורן
(צילום: אסף קליין, רואים את הקולות)
ולאן הם שואפים בסופו של דבר? לאן הם יכולים לקחת את הכישרון שלהם?
"המטרה שלהם היא להפוך לזמר במגזר החרדי והדתי-לאומי, שזה אומר להגיע לחתונות. כמעט אין הופעות, חוץ מכמה פעמים בקיץ או בחופשות או בחגים, אבל מזה לא מתפרנסים. מי שמתפרנס זה רק זמרי חתונות ונגני חתונות. זה קורה ערב ערב, זה הרבה כסף, הרבה כוח, הרבה שמחה, הרבה הגשמה כי משמחים את האנשים. וכבר היום חלק מהמתחרים שהגיעו לשלבים גבוהים התחילו להופיע בחתונות ובר מצוות, וכבר עושים את שלהם".
מבחינתם זה הטופ של הקריירה, בעצם.
"כן, זה הקיסריה של החרדים, להופיע בחתונות עם שניצלים ובורקסים".
"יש ציבור שלם שרוצה לתרום, אבל ברגע שזה קרב נגד עולם התורה - מי אני שאדבר נגד רבנים וגדולי הדור?"
אין צורך לדאוג לשירה האמונית, היא כבר עשתה את הצעדים הראשונים אל הצד השני של הגבול וכעת היא צועדת בבטחה באוטוסטרדת המיינסטרים החילוני. יוצרים דתיים המזוהים איתה, כמו חנן בן ארי וישי ריבו וגם שולי רנד ואביתר בנאי, נהנים מריבוי השמעות ברדיו החילוני, מבצעים לא מעט שיתופי פעולה עם זמרים חילונים, הפופ המזרחי מאמץ את רוחה לא פעם הודות לשלל יוצרים שהשם יתברך אוהב אותם תמיד. השינוי המהותי החל כשהיוצרים האלה עברו מהלחנת פסוקים לכתיבת טקסטים אישיים, שינוי שמייחד גם את העונה הנוכחית, הרביעית במספר, של "הקול החדש" (שקיבלה שם חדש אחרי מספר עונות כ"הקול הבא").
"אנשים כבר לא שרים פסוקים מהתהילים כי הם מחפשים ליצור ולהביע את עצמם", מאבחן טוקר. "ישי ריבו כותב כמו פייטן לפני 500 שנה, הוא הוביל טרנד והיום 80 אחוז מהציבור הישראלי יכול להתחבר סביב המוזיקה שלו. עומר אדם שר 'מודה אני', 'לשון הרע לא מדבר אליי'. אם פעם היו שרים רק מילים מהתנ"ך והסידור, בעונה הזאת המתחרים כותבים את השירים של עצמם, אם הם רוצים. זאת הסיבה ששינינו את השם של התחרות, אנחנו מחפשים מעבר לקול. אם המתחרה גם יוצר וכותב, אם הוא יודע להופיע, לעשות כוריאוגרפיה ולא רק לעמוד".
איך בחרת את השופטים?
"רציתי שיהיה גיוון של הז'אנרים. אלי קליין ואיצי ברי הם צמד שיצא מעולם הישיבות, קשוחים וישירים, מייצגים את המוזיקה החרדית-חסידית הארדקור. סטופל הוא בעל לשון חדה מאוד והוא מגיע מהציבור הדתי-לאומי לשעבר. עדי רן הוא חוזר בתשובה, רוקיסט, ומשה קליין יצא מהתוכנית הראשונה של 'הקול הבא', והיום הוא זמר החתונות מספר אחת בישראל, הבן אדם מופיע ערב ערב וכולם רוצים להיות הוא".
יש פרס למקום הראשון?
"הוא יקבל פרס כלשהו, פרס כספי וביגוד חרדי ודברים כאלה, אבל הפרסום והגשמת החלום הוא הפרס".
אז זה לגיטימי לרצות להתפרסם במגזר?
"פעם מישהו אמר לי שאין סלבים במגזר, יש רבנים, פוליטיקאים ואני. היום, ברוך השם, כבר יש הרבה מאוד זמרים ואושיות, ואין בעיה להתפרסם אם אתה עושה משהו טוב. אני לא יודע למה נוצרה התפיסה שפרסום זה משהו מגונה במגזר החרדי".
אולי כי אסוציאטיבית זה מתחבר לאגו ותחושת גדלות, וחיי תורה מטיפים לצניעות, למשל.
"זה נכון, גדולי הדור באמת חיים בצניעות ובפשטות. אבל אמר פעם האדמור מחב"ד, 'ופרצת' - צריך לקחת כל דבר ולנתב אותו לדברים טובים. גם את המדיה והפרסום. גם לשמח אנשים זה לגרום לאנשים טוב. לגרום למתמודדים כמו שיש עכשיו אצלנו להגשים את החלום שלהם זה דבר מדהים".
איפה אתה ממקם את עצמך במגזר החרדי?
"פעם קראו לי חרדי מודרני, חרדי עובד. היום כל כך הרבה חרדים עובדים, אני בחור חרדי שפונה למגזר הרחב ומנסה להגיע לכמה שיותר אנשים".
10 צפייה בגלריה
"לא יודע למה נוצרה התפיסה שפרסום זה משהו מגונה במגזר החרדי". מנחם טוקר
(צילום: יוסי פונס)
אז יש בך את הגשר בין החילונים לחרדים.
"בטח, יש לי תוכנית ברשת ה'שמאלני', אולי 10-11 שנה, בכל יום שישי. לא היו שמים אותי שם אם לא הייתי מצליח להראות למגזר החילוני קצת מהדברים היפים של הדת או החרדים. שלי יחימוביץ או יאיר לפיד יכולים לשבת אצלי ולהגיד דברים שהם אוהבים בדת. ברדיו החרדי אני משדר לחרדים אבל בפלטפורמות אחרות אני עושה גשר כי זה מאוד חשוב בעיניי. הקיטוב והשנאה באמת מכאיבים לי. הלוואי שזה ייפסק".
איך אתה רואה את זה נפתר?
"זה גדול ממני כי זה תפס צד של 'אנחנו' ו'הם', בפרט אחרי 7 באוקטובר. ברור לי במאה אחוז שלמשל בקטע הצבאי יכלו למצוא פתרון טוב, כי יש ציבור שלם שרוצה לתרום ולשרת ולעזור, כל אחד בדרך שלו. אפשר שירות לאומי או בתוך הישיבה, אבל בגלל שזה הפך להיות צו או חוק, ברגע שזה הופך להיות קרב נגד עולם התורה, מי אני שאדבר נגד רבנים וגדולי הדור? עושים מה שהם אומרים. אבל אם לרגע נוציא אותם מהמשוואה ונדבר בפרקטיקה של העם, זה כואב. צריך למצוא פתרונות.
"אני לא מסכים עם הפוליטיקאים, אני לא חושב שרובם מייצגים את רוב המגזר החרדי. אני חושב שצריך לנער ולהחליף אותם, להביא דם צעיר. המגזר החרדי הוא לא מה שרואים אצל הפוליטיקאים החרדים, או פה ושם אצל איזה צייצן חרדי. המגזר הזה מדהים, חינוכי, שתורם ורוצה לתת. עזבי את הנושא הצבאי רגע, יש כל כך הרבה מה לתת. גם בתוכניות האלה אפשר להראות קירוב לבבות ולהאהיב את התורה והמצוות גם ככה".
10 צפייה בגלריה
"הפוליטיקאים החרדים לא מייצגים את רוב המגזר החרדי". יצחק גולקנופף
(צילום: אלכס קולומויסקי)
אתה לא מקבל ביקורות על חילוניזציה?
"מקבל, אבל אני מנסה למסחר את השטחיות שבי. שלא יגעו בי ביקורות כאלה ואחרות. פעם היו אומרים לי את זה יותר, 'למה מנחם טוקר מכניס את התרבות החילונית?'. אני בטוח שאומרים את זה גם היום, לא בפניי, אבל מצד שני יש כל כך הרבה תגובות חיוביות על החלומות שאני מגשים. בטוח שיש אנשים שזה לא מוצא חן בעיניהם, אז אני אומר 'אל תאזינו'".
יש גם צופים חילונים?
"אני לא מקבל תגובות מחילונים, מהסיבה הפשוטה שהפורמט מיועד לחרדים וזה סוג השירים, ואנחנו לא באיכות הפקה שמתקרבת אפילו לזה של החילונים. ברדיו אנחנו לא פחות ואפילו יותר, אבל בטלוויזיה ברור שלא. אז למה שחילוני יצפה בזה? זה יראה לו כמו ערוץ פיראטי".
ראיתי את חצי הגמר של התוכנית.
"אני מוכן להמר ששרדת עשר דקות, וגם זה בכוח".
שרדתי יותר, וראיתי שאתה משתמש בשפה שמאוד דומה לשפה של ריאליטי חילוני. "הגמר הגדול", המתח, "דבר כזה עוד לא ראיתם". אמרת אפילו ש"גלגל הצלה" זה רעיון מקורי שלכם.
"בואי נגיד שבגמרא אומרים ש'הגונב מהגנב פטור', אתם גנבתם מ'אמריקן איידול', אז לי מותר לגנוב מכם".
