זה היה כנראה הגמר הצפוי ביותר בתולדות "הכוכב הבא". לנטע ברזילי, למשל, היה בזמנה יריב רציני מאוד בדמות מרגי. יובל רפאל התמודדה אשתקד בגמר חזק במיוחד, ומספיק להיזכר בשמות המפסידים בגמר: ואלרי חמאתי, רד בנד ומורן אהרוני, דניאל וייס. נכון, גל דה פז היא זמרת מיוחדת והיו לה ביצועים מצוינים במהלך העונה, אבל כבר בשלב מוקדם היה ברור מיהו חביב הקהל האמיתי: נועם בתן.
3 צפייה בגלריה
כל השופטים יישרו קו - אפילו אמדורסקי. נועם בתן בגמר "הכוכב הבא"
(צילום: אורטל דהן זיו)
האמת היא שזה אפילו לא היה צמוד. אחרי הביצוע השני של בתן על טהרת הצרפתית (לשיר Darnière Danse של הזמרת הצרפתייה אינדילה), שהיה הטוב ביותר בגמר, השופטים יישרו קו – אפילו אסף אמדורסקי, שהיה ביקורתי כלפיו לאורך העונה בטענה ש"זה לא הטעם שלו". גם הצבעת הקהל הייתה חד-משמעית: שני שליש מהמצביעים בבית נתנו את קולם לבתן, בעוד גל דה פז ושירה זלוף חלקו ביניהן את השליש הנותר. פער עצום לכל הדעות.
בתן הסתמן כמועמד המוביל לאירוויזיון כבר באודישן שבו שר את "מדאם", שיר שכתב והלחין בשיתוף פעולה עם אלמוג קריאף - והביצוע ההוא הפך את השיר המקורי הזה ללהיט שצועד במצעדים, כתשעה חודשים אחרי שיצא לאוויר העולם כסינגל. עם הרוח הגבית הזאת, במצעדי ההשמעות הישראליים של שירותי הזרמת המוזיקה הופיעו גם ביצועים של בתן לשירים של אחרים מתוך התוכנית בקשת, וגם הלהיט הראשון שלו, "בובה", שהוא ביצע באחת התוכניות. גם ברשתות החברתיות, כל הסימנים העידו על בתנ-מאניה של ממש.
מבחינה טלוויזיונית, היו דברים במשדר הזה שאפשר לתהות עליהם, ובראשם העובדה שלא ניתנה לשופטים הזדמנות להביע את דעתם על הביצועים החשובים ביותר של העונה (אולי מחרוזת השירים של אודיה לקחה יותר מדי זמן מסך). אל הגמר התנקזו תובנות שהתגבשו לאורך העונה. אלונה ארז זמרת מוכשרת, אבל לא בשלה לאירוויזיון בשלב הזה. שירה זלוף יוצרת מבטיחה, אבל קשה לסמוך עליה בביצוע חי על הבמה הגדולה באירופה. נשארנו עם השניים שהגיעו, כצפוי, למקומות הראשונים.
גל דה פז יכלה לייצג אותנו באירוויזיון בכבוד, בהנחה שהאנפופים שלה הם טעם נרכש, אבל כשהיא נשאלה באחת התוכניות אם היא רוצה לייצג את ישראל בתחרות, היא היססה והשיבה שהיא רוצה אבל גם מפחדת. יש להניח שהיא בנתה על התוכנית כמקפצה לקריירה ולא ציפתה שממש תזכה. אם היא עצמה לא הייתה בטוחה במידת ההתאמה שלה לאירוויזיון, זה כנראה אומר משהו. הבחירה שלה בשיר All I Ask של אדל לביצוע השני של הערב לא הוכיחה את עצמה, והביצוע לא ממש התרומם.
אם דה פז היא טעם נרכש, ולא בהכרח מתאימה לכל אחד, נועם בתן הוא החבילה השלמה. לאורך העונה הוא נמנע מנפילות, סיפק ביצועים מוצלחים וטעונים ברגש, הדגים נוסחה לשילוב מדויק של רוך וחספוס, שר יפה גם באנגלית ובצרפתית, והציג בפני עם ישראל אישיות כובשת, עיניים טובות וציונות נרגשת.
3 צפייה בגלריה
אם היא עצמה לא הייתה בטוחה במידת ההתאמה שלה לאירוויזיון, זה כנראה אומר משהו. גל דה פז
(צילום: אורטל דהן זיו)
במבט קדימה, נראה אך טבעי שבתן יבצע באירוויזיון שיר שכתב בעצמו, או לכל הפחות היה מעורב ביצירתו. גם ב"מדאם" וגם ב"בובה", הוא היה בין החתומים על המילים והלחן. אלא שיש בעיה קטנה: התקנון. לפי תקנון כאן העדכני, "השירים המועמדים יושמעו ומילותיהם יוצגו בוועדה בצורה אנונימית, ללא חשיפת זהות יוצרי השיר בפני חברי הוועדה". נדמה שבשם שוויון ההזדמנויות, מי שניסחו את התקנון לא לקחו בחשבון אפשרות שהזמר הנבחר יהיה גם יוצר.
כשבתן שר על "מדאם" המסתורית, אנחנו מדמיינים את האישה שהכיר במציאות, שהייתה מבוגרת ממנו בהרבה וכנראה לא נועדה להיות לצידו. הקול שלו בפזמון חורך, צובט, מחלחל לנשמה. נכון, במהלך העונה הוא ביצע היטב גם שירים שכתבו אחרים, כמו "אהבה חולה" של פאר טסי, אבל נציג ישראל הנבחר פרץ לתודעה והוכיח את עצמו בראש ובראשונה בזכות שירים מקוריים שהוא היה שותף בכתיבתם.
זה המקום להתגמש ולחרוג מהתקנון. האם הגיוני שיוצר מוכשר כמו בתן, שכבש את לב הקהל במידה רבה בזכות שירים מקוריים שלו, ישיר באירוויזיון שיר שהוא כלל לא היה מעורב בכתיבתו? לזמרים-יוצרים יש חיבור מיוחד לשירים שכתבו והלחינו בעצמם, ובחירת שיר שלבתן היה חלק ביצירתו תוכל להבטיח ביצוע אותנטי ומרגש על הבמה בווינה. התחושה היא שיהיה בזבוז לשלוח את בתן רק כזמר מבצע ולא להשתמש בצורה מלאה בכישוריו. כך או אחרת, אין ספק שיש לנו נציג ראוי.
