הוא נתן את קולו לדמויות שכמעט כל ילדה ונערה התעלפו עליהן - הקפטן הסיני המהולל לי שאנג בסרט "מולאן"; מלך הקופים והסולד מבגדים, טרזן; והלוחם הרציני מ"פוקהונטס", קוקואם. בעבור רבים ליאור אשכנזי הוא קאלט גם ללא קשר לתפקידיו הרבים בעולם הקולנוע למבוגרים. הפעם הראשונה שליאור אשכנזי דיבר על קריירת הדיבוב שלו הייתה לפני כשבועיים בלבד, כשפגשנו אותו בביתו להקלטת פרק נוסף בפודקאסט "אבק פיות". תוך רגעים ספורים כבר חזרנו איתו לשנות ה-90, התקופה שבה היה אדם אנונימי. האישה הראשונה של הדיבוב העברי, שפרירה זכאי, החליטה אז לצוד אותו עוד בהיותו סטודנט בבית ספר למשחק כשהבחינה בקול הבס הייחודי שלו, וזיהתה שיש לו את כל מה שצריך כדי להוות שידוך הולם לענקית האנימציה דיסני.
עבור שחקן, עבודת הדיבוב היא שונה לחלוטין ממשחק מול מצלמה או בימוי. "כשכמעט אין חופש פעולה ובמאית פדנטית יושבת לך על הטקסט כמו מפקד בצבא העברית החזק בעולם, קשה למצוא את מהות היצירה", מסביר אשכנזי.
סרט אחר סרט אחר סרט כבר גורמים לעבודה הזאת להיות מאוד רובוטית - לא עוברים על טקסטים, לא מספיקים להתחבר לדמות ולא מתכוננים מבעוד מועד להקלטה בשום צורה. הרומנטיקה מתה. אז איך בכלל מפיחים חיים בדמות מצוירת? וכיצד ליאור הצליח, בכל זאת, להביא את עצמו לידי ביטוי מול המסך הממוחשב, כשכל מה שיש לו הוא קולו הייחודי?
חברי קהילת מעריצי דיסני הישראלים כבר עצרו את ליאור אשכנזי ברחוב לא פעם, והודו לו על התפקידים המכוננים שגילם והפכו עבורם לפיסת נוסטלגיה משמעותית מילדותם. זה עשוי להישמע מוזר, אולם זוהי קהילה שבשנים האחרונות הולכת וגדלה, וההערכה לאנשים שעומדים מאחורי הקלאסיקות האהובות מגיעה עד למדבבים עצמם - גם הישראלים שבהם.
עוד חושף אשכנזי בפודקאסט את השעות הארוכות באולפן ההקלטות, שנועדו כדי לשחזר את תנועות השפתיים של השחקנים האמריקאים, וגם מדבר על התהילה והכסף שחסרים בתחום הזה, השעמום הגדול, הסירובים, העבודה השחורה, ולמה בכל זאת, ולמרות כל אלה, הוא כל כך נהנה מהתקופה ההיא. כמו כן, אשכנזי מגלה את הסוד הגדול והנורא שעומד מאחורי הסרטים "מולאן" ו"טרזן".
4 צפייה בגלריה
ליאור אשכנזי
ליאור אשכנזי
ליאור אשכנזי
(צילום: AP)
הירשמו כבר עכשיו ל"אבק פיות", פודקאסט מבית ynet על הסרטים והגיבורים של סרטי וולט דיסני שכולנו גדלנו עליהם. בכל פרק משי אייד תיקח אתכם למסע קסום בין נסיכות ואבירים, יצורים קסומים וקולות בלתי נשכחים - ובעיקר זיכרונות ילדות משותפים.