לא משנה מי נכח בארוחת שישי בביתה של הדוגמנית ומנחת הטלוויזיה בעבר מורן אייזנשטיין, היא תמיד ערכה את השולחן עם צלחות עבורה, עבור ילדיה - ועבור בן הזוג שלא היה לה. היא נהגה ככה גם אם הילדים היו באותה העת אצל אביהם והיא בכלל הייתה לבד בביתה.
"אני מאמינה במחשבה מייצרת מציאות", היא מסבירה בריאיון למגזין סופ"ש של ynet.
אבל מעבר למחשבה מייצרת מציאות, מה בעצם הקטע בלערוך שולחן מלא כשאת לבד?
"זה עלוב לערוך שולחן עם צלחת רק לעצמי. אני עושה קידוש לבד, מברכת עם היין וזה עוזר לי".
היא הקפידה על המנהג במשך שנים, אבל אז ביום שישי אחד לפני שבעה חודשים, כשהמחשבה לא יצרה מציאות, תחושת העצב עטפה אותה.
"התחלתי ממש להתקרבן ולשאול את עצמי למה אני לבד ולמה זה מגיע לי. אין לי אפילו סתם ידיד לישון איתו כריות, אין אנרגיה זכרית באוויר. אבל אז החלטתי לעשות מעין דף משימות: הדברים שאני רוצה לעשות עם בן הזוג - ופשוט אעשה אותם עם עצמי.
"למשל נסעתי ליער הסודי בחו"ל, שתיתי בירה בחוף כל מיני דברים כאלה. זה עזר לי אבל לא הביא אותי בדיוק למקום שרציתי. ופתאום, ביום שישי בצהריים נפל עלי משמיים רעיון, 'תעשי אתר היכרויות'. כאילו הקב"ה דיבר איתי בראש ואמר לי לעושת את זה ואפילו נתן לי שם: 'אהבה ממימד אחר'".
איך את מתחילה להרים את זה, בסוף מה לך ולשדכנות?
"השליחות שלי היא לעזור לאחרים. באותו הרגע כתבתי פוסט ופתאום אני רואה עוד ועוד תגובות וזה נהיה מטורף. התקשרתי לאחותי שאיתי בהכול ותמיד עוזרת לי. היא בנתה לי מאגר בגוגל דרייב והתחלתי לבנות רשימות של אנשים באופן ידני. אני בעצמי משדכת בין אנשים. במשך חודשים הייתי יושבת שעות על גבי שעות ומתאימה אנשים עם כרטיסיות מיוחדות שבנינו. ואז הבנתי שאני צריכה להתקדם בטכנולוגיה. אחרי תקופה פנה אלי איש עסקים, אמר שהוא מאוד אוהב את מה שאני עושה והציע לשבת לשיחת עסקים על קפה כדי לדבר על המיזם."
לא חשבת שהוא מתחיל איתך?
"שאלה יפה. אתה אומר שהוא רצה לעבוד על המיזם - איזה מיזם? אני או האפליקציה (צוחקת). אמרתי שאפגש איתו ובאמת לא חשבתי על הקטע הרומנטי. נשמע שהאנרגיה שלו כן מדברת את השפה שלי. הוא הכניס לי את המקום הזה של לקחת את המיזם לדיגיטל. אהבתי את זה ונפגשנו, זה התחיל באמת מקצועית. שעות על גבי שעות, ניתחנו את המיזם, איך הוא חווה אהבה, איך הוא רואה אישה.פתאום אני מגלה בן אדם. והוא חמוד, הוא מדבר בשפה שלי, הוא כמוני בגבר. יש לו אנרגיה זכרית, הוא מדבר על דברים שהנשמה שלי מחפשת לשמוע. לא שמעתי את זה מאף גבר ולא ראיתי. ככה 7-6 שעות חפרנו בקטע של זוגיות ואהבה, ולא היה שום דבר".
הייתי בטוח שאת הולכת לספר לי שהתפתחה מזה זוגיות.
"חכה, אני בונה לך את המתח. אחרי איזה שלושה חודשים של פגישות עבודה, הוא שאל 'אז מתי אני יכול לקחת אותך לארוחת ערב', ושם זה התחיל".
ואתם ביחד עד היום?
"כן. בפעם ראשונה בחיים שלי, התאהבתי. הרבה פעמים אנחנו מחפשים להתאהב במראה או במעמד, פה קודם כל התאהבתי בנשמה שלו כי הכרנו בתור שותפים לעסקים. הכרתי אותו לעומק, אני יודעת איפה הוא מכיר נשים, מה הוא חושב על זוגיות, על הקשרים שלו, מה הוא עבר, אני רואה את הנפש הרגישה שלו. הוא בגיל שלי' בן 50 עוד מעט ואני מעדיפה שלא לחשוף את זהותו".
שמחת שהוא זה שעשה את הצעד?
"אני אישה, יש לי סטנדרטים, אני לא מתחילה עם גברים. בחיים לא. לא שיש לי עם זה בעיה, אבל מבחינתי אישה היא נסיכה. אני לא צריכה להתחיל עם גברים. הנשמות שלנו מאוד דומות כך שאפילו לא הייתי צריכה לעשות עיניים או משהו. אתה מרגיש את זה בנשמה שלך".
"אני מורן הרחמנית, הטובה, עם הלב הגדול אבל נראה אם מישהו יעז להתעסק איתי או לפרוץ גבולות. אז ייצא הרוטוויילר שלי. אני שילוב בין כלב פקינז לרוטוויילר"
אחרי כל מערכות היחסים שעברת, מהן המסקנות שלך?
"אני לומדת עכשיו מה זו זוגיות בריאה. להיות אישה נורמלית בזוגיות נורמלית. אני לא צריכה דרמות ולא צריכה לחוות כאב. במשך שנים ארוכות לא הייתי באף זוגיות שאפשר לקרוא לה זוגיות, למרות שהכרתי גברים, וכן, התחילו איתי. לא רציתי כלום, לא יצאתי לדייטים ולא לשום דבר. אמרתי לעצמי שכנראה בתיקון שלי, אני צריכה להיות לבד, לעשות את השליחות שלי - לעשות טוב לעולם".
ואת מחשיבה את עצמך בתור אדם זוגי?
"אני הכי זוגית בעולם. אישה של גבר אחד, פרימטיבית של פעם. לא עושה שטויות, לא כלום. אני הכי מחכה לאחד. מאה שערים רק לא נראית. בזמנו, אמרתי בסדר, אם אין, אז אין, אני לא צריכה גברים יותר.
"אני פותחת את מכסה המנוע באוטו, מחליפה שמן, מים, אפילו גלגל. העברתי בית לבד, קניות בסופרמרקט אני סוחבת לבד. אני לא תלויה יותר בגברים. גם בקטע הרגשי של אהבה, אני שמחה שיש, אבל אם לא תהיה אז לא תהיה. זה יכאב לי, אני יכולה להתאכזב אבל אני לא אתפרק כמו בעבר. השתניתי בקטע הזה. אני מורן הרחמנית, הטובה, עם הלב הגדול אבל נראה אם מישהו יעז להתעסק איתי או לפרוץ גבולות. אז ייצא הרוטוויילר שלי. אני שילוב בין כלב פקינז לרוטוויילר"
למעשה גזרת על עצמך אז התנזרות מגברים עד שתמצאי את האחד הנכון?
"כן, וטוב שעשיתי ככה. אני ממש שמחה, היום טוב לי עם הבחור. הוא מאוד מדויק בשבילי. להיות לבד זה קשוח ברמות, אתה רוצה אנרגיה זכרית לא רק בשביל אינטימיות, אלא בשביל להרגיש את הביחד הזה. אבל אני לגמרי מוכנה לוותר על הביחד הזה אם הוא לא מדויק".
"ידעתי שאהיה הכי מפורסמת בישראל"
זוגיות היא כבר הרוויחה מהמיזם שלה, וכעת היא מוכנה להשיק את "אהבה ממימד אחר" לציבור הרחב. בניגוד לאפליקציות הדייטים הגדולות אליהן היא מתייחסת כ"שוק בשר", המיזם שלה הוא לדבריה "שידוך בוטיק - מועדון היכרויות סגור".
"אני שמחה לעשות טוב לאחרים ולעזור. אני מאוד מאמינה שיש מקום למיזם שבאמת משדך בני ובנות זוג, אני יושבת בעצמי ומשדכת. מתאימה לכל גבר ולכל אישה לפי השאלון שהם ממלאים".
"אם הייתי פותחת בקלפים הייתי כנראה הכי טובה בארץ. אני רוצה ללמוד את זה, אבל עם קלפים כשרים. קוראת בקפה או מכשפה זה משהו שאסור ביהדות, אז אני לא מכוונת לזה"
היו לך הצלחות?
"כן, היו כמה. עדיין לא חתונות, אבל היו שידוכים. רק עכשיו אנחנו נכנסים בכל הכח לאפליקציה הדיגטלית, עד עכשיו הייתי עושה ידנית, לבד".
אייזנשטיין, 47, מתגוררת בנתניה, גרושה ואמא לשלושה ילדים מבעלה לשעבר, סוכן האמנים ינאי רטפן שאותו היא מגדירה אבא לתפארת. את דרכה בתעשיית השואו ביזנס החלה עם שחרורה מהצבא, כשעזבה את חיפה ועברה לתל אביב. בסוף שנות ה-90 היא זכתה לחשיפה עצומה בזכות פרסומת זכורה במיוחד לנטוויז'ן עם הסלוגן: "ואם ביום שלישי לא בא לי?".
"ידעתי שאהיה הכי מפורסמת בישראל", היא מעידה. "כשהייתי בת 14, אבא שלי טבע בים ונפטר. אני זוכרת שישבתי על גג הבית ובאותו הזמן הרגשתי שאני משהו אחר בעולם הזה, שאני הולכת לעבור חיים מאתגרים אבל בסוף תהיה לי משמעות מאוד גדולה ביקום הזה. בגיל 14 לא ידעתי זה אלוקים, רוחניות או מדיום. רק הרגשתי שאני מיוחדת בנשמה, כזאת שצריכה להביא אור לעולם. לקחו המון שנים עד שהבאתי אור. עזבתי את הבית אחרי הצבא, יצאתי עם מזוודה ואמרתי אני הולכת להיות מפורסמת. המציאות הייתה הרבה יותר גדולה מהחלום. הרגשתי את זה".
יש לך אינטואיציות טובות?
"אם הייתי פותחת בקלפים הייתי כנראה הכי טובה בארץ. אני רוצה ללמוד את זה, אבל עם קלפים כשרים. קוראת בקפה או מכשפה זה משהו שאסור ביהדות, אז אני לא מכוונת לזה".
היית פעם אצל קוראת בקלפים?
"כן, רק קלפים כשרים. הייתי אצל חברות. זה לא חידש לי כלום על עצמי, ידעתי הכול עוד קודם".
את יודעת לחזות את כל מה שעומד לקרות לך?
"כן. כמעט הכול, גם לטוב וגם לרע. יש דבר אחד שלא חזיתי ואספר לך עליו אחר כך".
אחרי שעברה לתל אביב, היא נרשמה לקורס משחק מול מצלמה ובמקביל עבדה בתור מלצרית בבית קפה מתחת לדירת השותפים שבה גרה ("השכירות עלתה לי אז 1,200 שקלים, הכול השתנה"). אל הפרסומת ההיא של נטוויז'ן היא הגיעה בזכות גלית רוזנשטיין, המורה שלה למשחק, שאמרה לה שמחפשים בלונדינית סקסית לפרסומת.
מה היה שם?
"אם תראה את הפרסומת הזו היום, היא תרגיש לך בדיחה מבחינת הקידמה. אבל זה היה נורא סקסי, בלונדינית שעומדת ואומרת 'ואם ביום שלישי לא בא לי?'. למחרת לא יכולתי ללכת ברחוב. כל המדינה הכירה אותי".
(הפרסומת של אייזנשטיין לנטוויז'ן)
את הרגשת בפנים סקסית כמו שכל המדינה ראתה אותך?
"ממש לא, הייתי הכי חסרת ביטחון. אני חושבת שאחד הדברים שהפרסום השיג בשבילי הוא הרצון שיראו ויאהבו אותי. לא היה לי שום ערך עצמי. היום כשאומרים לי שאני יפה, אני מרגישה יפה בעיקר מבפנים. אז? ממש לא. לא הרגשתי יפה ולא סקסית. אם תראה את אותה התקופה, שערים, קמפיינים, כוכבת ענק, פפראצי. ובפנים? הכי ילדה חסרת ביטחון שלא אוהבת את עצמה. זו הייתה מסכה אחת גדולה.
איפה המסכה הזאת באה לידי ביטוי?
"יצרתי דמות של אותה בלונדינית סקסית שהיא הכי וואו. וכולם רצו אותה. רצו לצלם אותה, רצו להעסיק אותה, אבל הנשמה שלי בפנים? שני עולמות שונים ברמות שאתה אפילו לא מאמין".
קחי אותי פנימה אל אותם הימים.
"כל המדינה ראתה בי הבלונדינית הסקסית, בפנים הייתי ילדה שעברה חרם. ברחתי לתוך לבוש חושפני. בפנים הייתי ילדה שרק רצתה להוכיח את עצמה. ילדה קטנה שאיבדה את אבא שלה, ילדה ששואבת כוחות מתוך הקושי, שהיא יכולה לעשות את זה לבד".
איך זה תואם את חוסר הביטחון?
"לפעמים הדברים הכי קשים שאנחנו עוברים הם שנותנים לנו את הכח והמוטיבציה להצליח. באותה התקופה הגוף והנשמה שלי לא היו מחוברים. אנשים חסרי ביטחון לא הולכים בחוץ ואומרים אני חסר ביטחון, אלא מקרינים ההיפך. לא רציתי לתת מקום לפצעים שלי, לא על החרם ולא על האובדן של אבא שלי. פשוט ברחתי לתוך הדמות הזאת".
היו כאלה שניצלו את הבריחה הזאת שלך?
"ברור. תראה, ניצלו זו מילה מאוד גדולה, כי ניצלו זה אומר שעשו לי דברים רעים, אז אני לא יודעת. אבל גברים שפגשתי במהלך חיי רצו נורא להתחבר לדמות המפורסמת ולמראה שלי. הם חשבו שאולי אני הדמות שהם רואים בטלוויזיה, הביצ'ית וישחקו איתה. פתאום הם פגשו נשמה של ילדה קטנה שרק רוצה דמות אב וגבר שיאהב אותה. היום אני מבינה שמשכתי לחיים שלי אנשים שלא היו פנויים רגשית, או כאלה שרק רצו לקחת חלק בתהילה או הפוך, כאלה שרק רצו לשים אותי בכלוב של זהב ולא יכלו להכיל את הפרסום שלי. הם לא הבינו שמה שרואים בחוץ זו דמות".
כשאת אומרת דמות, את מתכוונת לזה שידעת שאם את לא משחקת את המשחק לא ייקחו אותך לעבודות?
"כן, ויש אפילו דוגמא לכך. אחרי שהבנתי שאני לא רוצה להיות מורן הדמות, פתאום לא לקחו אותי. הרגשתי שאני כמו הנסיך שמכר את הפרארי שלו רק בלי הפרארי. הרגשתי שאני צריכה לשחרר את עולם הזוהר ולצאת למסע חיפוש עצמי. כשחזרתי לעצמי רציתי לעשות כל מיני דברים והתשובות היו בסגנון 'מה את באה אלינו עכשיו במסווה של ילדה טובה?', 'אנחנו מכירים אותך כמורן איזנשטיין שאומרת ואם ביום שלישי לא בא לי'".
באמת ככה אמרו לך?
"בראשית ימי הריאליטי כשכבר החלטתי שדי, פנו אליי והציעו לי להשתתף בתוכנית עם לבוש חושפני ושנשטוף מכוניות עם ג'ינסים קצרים. לא הסכמתי ועובדה שלא לקחו אותי".
התיקון
בנקודה הזו בדיוק התחילה אייזנשטיין את מה שהיא מגדירה "התיקון". היא החלה לעבוד בעבודות מזדמנות. "אמרתי זהו, אני הולכת עם זה עד הסוף ומשנה את התדמית שלי. אני הולכת להביא לחיים שלי ערך מוסף. הייתי עדיין רווקה והתחלתי לעבוד בעבודות משרדיות".
איך זה הרגיש לך?
"האמנתי מאוד בדרך שלי. בדיוק כמו שידעתי שאני אהיה מפורסמת, אמרתי שאני אביא משהו אחר ממני. הנשמה שלי אמרה שיש לי הזדמנות להיות יותר גבוהה מהבלונדינית הזאת. היום אני מבינה שזה משהו שקרה לי מלמעלה. עדיין הציעו לי עבודות בהרבה כסף כדי שאחזור להיות מורן הישנה וסירבתי. נגעלתי מעצמי. הרגשתי פתטית עם התלבושות האלה והמשחק הזה. ממש הייתי צריכה לבחור אם אני משקרת לעצמי ומביאה משהו שאני לא - או שאני סוגרת את הבסטה ויוצאת למסע".
על הזוגיות הרעילה שחוותה: "היו התקפי זעם ברמות שבחיים לא ראיתי. צעקות, קללות. גם בטיפול הזוגי הייתה התפרצות זעם. המטפלת אמרה לי: 'מורן, את אישה מוכה. את חייבת לברוח'"
ברגע שהחלטת להפסיק עם הדמות, הכסף נגמר?
"היה כסף שחייתי ממנו ואז הוא נגמר, כן. גרתי בבית מאוד יפה ואחרי שנה עברתי לבית שכדי להדליק בו את הדוד, הייתי צריכה לצאת החוצה בקור כלבים. הייתי צריכה לוותר, אבל אני לא מצטערת על כלום, כי הנה עשיתי את זה. תראה אנחנו יושבים בבית שלי בנתניה ומסתכלים על הים".
על איזה סכומים אנחנו מדברים באותה התקופה?
"הפרסומת הראשונה הייתה בערך בשכר של 25-20 אלף שקל. בהמשך זה כבר היה מאות אלפים. הייתי השם הראשון שעולה לכל משרד פרסום".
היית עשירה?
"לא עשירה, אבל לגמרי מסודרת".
אחרי הפרידה מהדמות שפרצה איתה, אייזנשטיין אכן נעלמה מאור הזרקורים. היא למדה קואוצ'ינג, התחתנה עם רטפן, ממנו התגרשה בהמשך, והביאה לעולם שלושה ילדים. היא זכתה להצעות רבות מגברים, כשקשר אחד טלטל לגמרי את חייה ושלח אותה למקומות אפלים מאוד. על מנת שלא לחשוף פרטים מזהים, היא מבקשת להימנע מהמועד שבו זה קרה, או מכל מידע שעלול לזהות ומבקשת להבהיר שלא מדובר באב ילדיה.
את מפחדת כשאת מדברת עליו?
"מפחדת? הוא יכול רק לפחד ממני. הוא יצר בקשר הזה רוטוויילר. הוא נתן לי את המתנה הכי מדהימה לחיים, הוא ריפא את הילדה הקטנה שבי".
הייתי שנה כמו חיה מתה. קמה עם הילדים, שמה מסיכה על עצמי, לוקחת אותם מחייכת לבית הספר וחוזרת לבכות עד שהם חוזרים.חוץ מהמשפחה שלי, אף אחד לא ידע על המצב שלי. ריפאתי את עצמי עם בורא עולם. זה היה טיפול קשה, שכבתי ב-5:00 לפנות בוקר על הרצפה, בחוץ גשם זלעפות, כיסיתי את עצמי עם מעיל וכובע ובכיתי. אמרתי לאלוהים תוציא את זה ממני בבקשה
מתי היה הרגע שנפל לך האסימון שמדובר בקשר רעיל?
"התקפי זעם ברמות שבחיים לא ראיתי דברים כאלה. צעקות, קללות. הבנתי שיש פה בעיה רצינית. אמרתי שחייבים ללכת לטיפול זוגי. היה לי ברור שאני לא ממשיכה לחיות ככה. אחרי עשר דקות המטפלת כנראה נגעה לו בנקודה, ושוב התפרצות זעם. הרי מה זה נרקיסיסט? זה ילד פצוע שחווה את הדברים של העבר ומוציא אותם על בן אדם. אני יודעת שההתפרצויות האלה לא באמת קשורות אליי. הסתכלתי המומה, לא ידעתי מה להגיד, התביישתי ברמות. אמנם זו לא אני שהייתה צריכה להתבייש, אבל זו סיטואציה שאת אומרת לעצמך, אם ככה בקליניקה הוא מרשה לעצמו, תארי לך מה הוא ירשה בבית. אחרי שהוא יצא, המטפלת אמרה לי משפט שטילטל אותי: 'מורן את אישה מוכה'. זו הייתה אלימות שקופה, זו לא חייבת להיות אלימות פיזית כדי שתהיי מוכה. היא אמרה לי, 'תברחי, את חייבת לברוח'".
וברחת?
"הוא עזב אותי ורצה לחזור. הוא כתב לי מכתבי אהבה. הרי נרקיסיסטים עוברים מאפס למאה. הם לא קולטים מה הם עושים. הוא יכול לצרוח ואז אחרי עשר דקות לבוא ולהגיד לי: 'בואי לאכול', כאילו לא קרה כלום. הוא כבר די הבין שאני הולכת לעזוב אותו, אז הוא ארז לי את כל הדברים, ואמר לי שיש לי 21 יום לצאת מהבית. זו הייתה התקופה הכי שחורה ואיומה בחיים שלי. לא הייתי באמת בן אדם חי, הרגשתי מתה. אמרתי מה זה הגיהינום הזה שהייתי בו? המזל שלי הוא שהילדים שלי לא היו עדים לסיטואציות האלה ואין להם זיכרונות".
איך התמודדת עם זה באותו הזמן?
"הייתי גמורה נפשית. לא יכולתי לישון על המיטה שהוא ישן בה. לקחתי מיטה מתקפלת שנשארה לי מהצגת ילדים ששיחקתי בה, וישנתי עליה. כשהילדים היו מתעוררים בבוקר, הייתי מקפלת אותה ומחזירה למקום, כדי שהם לא יראו איפה אמא ישנה. אחר כך כשעזבנו את הבית, שכרתי בית ריק. לא היה בו כלום. מזרן על הרצפה, בלי מקרר ובלי כלום. ישנתי על המזרן, אכלתי במבה ושתיתי קולה. הילדים היו אצל אבא שלהם עד שאתארגן. היה לי בעל דירה מדהים שראה שאין לי כלום בדירה אז הוא פשוט הביא לי דברים".
לא יכולת לקנות?
"יכולתי, אבל בסיטואציה שהייתה הוא מאוד עזר לי למלא את הבית. שתבין לא היה שום דבר בבית, חוץ ממזרן, קולה ובמבה. ככה ישנתי שבוע עד שהתחלתי להשתקם ולסדר את הבית. בהתחלה זה היה גיהינום, הייתי שוכבת על הרצפה, דופקת את הידיים בקירות ואומרת: 'איך משכתי מישהו כזה לחיים שלי?' הייתי שנה כמו חיה מתה. קמה עם הילדים, שמה מסיכה על עצמי, לוקחת אותם מחייכת לבית הספר וחוזרת לבכות עד שהם חוזרים. בכיתי את נשמתי בזמן שהם היו בבית ספר. כשהם חזרו, חזרתי לחייך בכאילו. חוץ מהמשפחה שלי, אף אחד לא ידע על המצב שלי. המשכתי לעבוד בתור קואוצ'רית ויצא שאלה שבאתי לעזור להם - הצילו אותי. ריפאתי את עצמי עם בורא עולם. זה היה טיפול קשה, שכבתי ב-5:00 לפנות בוקר על הרצפה, בחוץ גשם זלעפות, כיסיתי את עצמי עם מעיל וכובע ובכיתי. אמרתי לאלוהים תוציא את זה ממני בבקשה. ככה במשך חודשים".
מאז, איזנשטיין השתקמה והפכה למאמנת שמתמחה לדבריה בטיפול בנרקיסיזם, היא מקיימת הרצאות, כתבה ספרים "אהבה זה לא" ו-"הכל לטובה", ומוכנה לחזור לאור הזרקורים אבל הפעם, בתנאים שלה. "אני אעשה רק מה שמרגיש לי טוב. פנו אלי מהרבה תוכניות ריאליטי ודחיתי. אני מחכה למשהו שיגיע ויהיה מדויק".
זורק רעיון. "רוקדים עם כוכבים"?
"רעיון מעולה. אם הם יפנו אני מוכנה".
