לפני כחמש שנים העלה משתמש יוטיוב קליפ שהורכב מקטעי סרטונים שבהם כיכבה אריאנה גרנדה. לא צריך הרבה יותר כדי להשיג המוני צפיות, אבל הקליפ הזה היה אחר. הוא היה מטריד. הסרטונים שמילאו אותו הופקו על ידי ערוץ הילדים המגה-פופולרי ניקלודיאון, והיו אמורים לקדם את התוכנית "ויקטוריוס" (Victorious), שבה כיכבה גרנדה בצעירותה. אפשר היה לראות בהם את הילדה אריאנה גונחת כשהיא מנסה לסחוט תפוח למיץ, מכניסה את רגלה לפיה, ושופכת מים על פניה כשהיא במיטה. כשכל זה חובר לקליפ אחד תחת הכותרת "שתי דקות של אריאנה גרנדה עוברת סקסואליזציה ב'ויקטוריוס'" - זה כבר היה רחוק מלהיראות כמו תוכנית ילדים תמימה.
הקליפ נוצר בערך כשנה אחרי שהאיש האחראי על הסדרה עזב את ניקלודיאון בצעד שהדהים את תעשיית הטלוויזיה. במשך שני עשורים ככותב וכמנהל תוכניות, הפך דן שניידר את ניקלודיאון מערוץ ילדים נישתי למדי, לכזה שמתחרה נגד דיסני על הקהל העצום - והמאוד רווחי - של טלוויזיית ילדים. הוא ייצר להיטים כמו All That, "המופע של אמנדה", "דרייק וג'וש", "זואי 101" ו-iCarly.
שניידר היה בשיאו כשקיבל פרס על מפעל חיים בטקס פרסי תוכניות הילדים של שנת 2014. כמה מהכוכבים המובילים של ניקלודיאון מכל הדורות התאספו בלוס אנג'לס כדי לחגוג איתו. "שינית לא רק את החיים של כולנו - אלא את הטלוויזיה לילדים", אמרה לו ויקטוריה ג'סטיס, מכוכבות "ויקטוריוס". שניידר עלה לבמה לקבל את הפרס, כשמסביבו עשרות צעירים בוגרים שהיו ילדים בני שמונה עד 15 כשהפכו כוכבים תחת חסותו.
כעבור ארבע שנים, כמעט בן לילה, האיש ש"הניו יורק טיימס" הגדיר פעם כ"נורמן ליר של הטלוויזיה לילדים", ירד מהבמה בחשכת לילה. באביב 2018 פרסמו שניידר וניקלודיאון הצהרה משותפת שהודיעה על פרידתם מבלי לספק הסבר. שניידר הלך הביתה עם שבעה מיליון דולרים שעדיין הגיעו לו לפי החוזה, וחשבון הטוויטר הפעיל והצעקני שלו השתתק.
חמש שנים אחרי, כבר ידוע הרבה יותר על האמת האפלה מאחורי הצבעים העליזים של תוכניות הילדים של ניקלודיאון. כמה תחקירים עיתונאיים חשפו אווירה רעילה, מפחידה, אלימה מילולית ומטרידה מינית על הסטים של שניידר. הוא עצמו הופיע מאז לעיתים רחוקות מאוד בפומבי, והתראיין רק פעם אחת ל"ניו יורק טיימס", שם הכחיש את כל הטענות נגדו. הוא עדיין ממשיך לחכות שיעבור מספיק זמן כדי שיוכל לחזור לעבודה, אבל לפחות בעתיד הקרוב, לא נראה שזה יקרה. כל הסיפורים האלה, והרבה חדשים, צפים עכשיו בסדרה התיעודית Quiet on Set: The Dark Side of Kids TV ("שקט על הסט: הצד האפל של טלוויזיית הילדים") ששמה זרקור על האופל שהסתתר - ובדיעבד לא באמת הסתתר - מאחורי תוכניות הטלוויזיה שגידלו את ילדי המילניום ודור הזי.
"היינו ילדים בני שמונה עד 15, היינו חדשים בתעשייה והיה פחד להתלונן"
שניידר עזב את ניקלודיאון ב-2018 בעקבות חקירה של חברת האם של הערוץ, ViacomCBS. הימים ימי השיא של MeToo, והרבה פנסים האירו פינות חשוכות ומוגנות במיוחד. קליפים ותמונות של שניידר עם ילדים פתאום קיבלו משמעות אחרת - למה, בעצם, ילדים הסתובבו על הסט ברגליים יחפות? - סצנות נותחו מחדש וגם הן נראו אחרת בדיעבד. פה ושם דלפו עדויות אנונימיות למדיה החברתית. Viacom החליטה לחקור וראיינה עשרות עובדים וילדים-שחקנים. החקירה "לא מצאה עדות להתנהלות מינית בלתי הולמת מצד שניידר" - ניסוח שמשאיר הרבה מאוד שטחים אפורים - אבל כן מצאה שהוא התעלל מילולית בעובדים. אלה תיארו אדם שתלטן, קשה, נוטה להתקפי כעס ומיילים זועמים. ההחלטה להיפרד משניידר הייתה הדרך הכי פחות מזיקה ל-Viacom וניקלודיאון לגמור את הפרשה, אבל הפרשה לא גמרה איתם. אפילו לא קרוב.
7 צפייה בגלריה
"הוא גרם לגברים ונשים לבכות, ולחץ עליי לשתות אלכוהול בגיל 18". מתוך iCarly
(צילום מסך: ניקלודיאון)
ב-2022 פרסמה השחקנית ג'נט מק'רדי, שכיכבה ב-iCarly ו"סם וקאט", את האוטוביוגרפיה שלה שהפכה לרב-מכר, "אני שמחה שאימא שלי מתה". מק'רדי סיפרה בו בין היתר על ההתעללות שעברה ככוכבת ילדים גם בידי אמה וגם בידי "בכיר בניקלודיאון", שבין היתר לחץ עליה להסתובב עם ביקיני בזמן הצילומים של iCarly. מק'רדי לא נקבה בשמו, אלא רק נתנה לו את הכינוי The Creator ("היוצר"), אבל שתי הסדרות, ששודרו בין 2007 ל-2014, היו לחלוטין בשליטת שניידר ולא היה קשה להניח שמק'רדי מדברת עליו. "היוצר היה מרושע, שולט ומפחיד", כתבה מק'רדי, "הוא גרם לגברים ולנשים לבכות בגלל העלבונות וההשפלות שלו, ולחץ עליי לשתות אלכוהול בגיל 18".
אחר כך הגיע תחקיר של "ביזנס אינסיידר", שבו סיפרה השחקנית דניאלה מונה על סצנה ב"ויקטוריוס", שבה אכלה מלפפון חמוץ תוך שהיא מורחת שפתון. אפילו בגילה הצעיר אז מונה הרגישה לא נוח והביעה דאגה בפני המפיקים. הסצנה שודרה למרות זאת. "הלוואי שדברים מסוימים לא היו כל כך מיניים שם", אמרה מונה. מקורות אחרים סיפרו ל"אינסיידר" כי שניידר היה קרוב "באופן מדאיג" לחלק מהשחקנים הצעירים, הזמין כמה מהם לשבת על ברכיו ושלח להם הודעות טקסט אחרי שעות העבודה. תסריטאי באחת התוכניות אמר כי "לקח לכולם הרבה לעבד ולעכל את הבועה המטורפת, המגעילה והשתלטנית ששניידר יצר. זו הסיבה שאנשים נשארו איתו כל כך הרבה זמן ומעולם לא אמרו שום דבר בפומבי".
עכשיו גם זה נגמר. הסדרה "שקט על הסט" קורעת סופית את הווילון מעל שניידר, אבל גם מעל התרבות המעוותת של תעשיית הבידור לילדים. הגילוי המשמעותי ביותר בדוקו הוא ההתעללות המינית שעבר דרייק בל, כיום בן 37, בידי בראיין פק, מאמן המשחק הבכיר בצוות של שניידר. פק נידון ב-2004 ל-16 חודשי מאסר ונאלץ להירשם כעבריין מין, אך בית המשפט שמר על שמו של השחקן-הילד בעילום שם. עכשיו בל החליט להיחשף בעצמו. לפני מעצרו ב-2003, פק היה מוכר מאוד על סט התוכניות של שניידר. כשבל הפך לכוכב בניקלודיאון, תחילה ב"המופע של אמנדה" ואחר כך בסדרה משלו - "דרייק וג'וש", פק יצר קשר הדוק עם הילד, שהיה בן 12. הוא הסיע את בל לאודישנים ושכנע את אימו לתת לו לישון בביתו. "במבט לאחור“, אומר בל עכשיו, "זה נראה מחושב".
7 צפייה בגלריה
"תאר לעצמך את הדבר הגרוע ביותר שתקיפה מינית יכולה להיות". דרייק בל, מתוך "שקט על הסט"
(צילום מסך, מקס)
אביו של בל, ג'ו, היה מודאג מהקשר ודיבר על כך עם המפיקים. אלה אמרו לו כי אין סיבה לדאגה, וכיוון שבריאן פק הוא הומו, "החששות שלו הן בסך הכול הומופוביה". בל מספר כי כשהיה בן 15, התעורר יום אחד על הספה כשפק תוקף אותו מינית. הוא מתאר שישה חודשים של התעללות אכזרית. "תאר לעצמך את הדבר הגרוע ביותר שתקיפה מינית יכולה להיות", אמר בל, "אני לא יודע איך לנסח את זה אחרת". מאוחר יותר הידרדר בל לסמים ואלכוהול, נעצר בגין נהיגה בשכרות והואשם בעצמו בהתעללות. ב-2021 הוא נידון לשנתיים מאסר על תנאי.
"שקט על הסט" מפרטת מקרה פלילי נוסף הקשור לתוכניות של שניידר: אימה של כוכבת-אורחת בת 11 ב"המופע של אמנדה" מספרת כיצד חילופי מיילים תמימים לכאורה בין בתה לבין עוזר הפקה בשם ג'ייסון הנדי, הסתיימו כשגילתה תמונה של הנדי מענג את עצמו בתיבת הדואר הנכנס של הילדה. הנדי נידון ב-2004 לשש שנות מאסר בגין פורנוגרפיית ילדים וניצול מיני של ילדים. כל זה קרה מתחת לאף של דן שניידר.
הסדרה חושפת כי לעיתים קרובות שניידר הפחיד והשפיל גם חברי צוות מבוגרים ושחקנים צעירים. הוא צילם בעצמו סרטונים מאחורי הקלעים של תוכניות כמו iCarly ו"ויקטוריוס", שבהם הוא פלש למרחב האישי של שחקנים-ילדים. הוא הכריח חברות צוות מבוגרות לעשות לו עיסויים מדי שבוע.
ליאון פריירסון, שהשתתף בסדרה All That, אמר בדוקו: "היינו ילדים בני שמונה עד 15, כמובן חדשים בתעשייה והיה פחד להתלונן". בראיין הרנה, אף הוא בוגר All That, הוסיף כי "יש תחתית אפלה לעולם כוכבות ילדים. ילדים הם רק סימן דולר כשהם מופיעים על הסט. אף אחד לא מתייחס לבריאות הנפשית שלהם ברצינות".
הרנה נזכר שהרגיש "לא בנוח" עם מספר מערכונים שבהם השתתף: אחד שבו גילם עובר ונדרש ממנו ללבוש בגד גוף צמוד, ואחר שבו היה מכוסה בחמאת בוטנים ונאלץ לשכב בשקט כשכלבים ליקקו אותו. טרייסי בראון, אימו של הרנה, מספרת כי אמרה לסוכן של בנה ולמפיקים שהיא מוטרדת מהסצנות האלה. בעונה שאחרי, החוזה של הרנה לא חודש. בראון סיפרה כי החוויה "הרסה אותנו". מאוחר יותר, היא למדה מה עבר על ילדים אחרים. "לא היה לי מושג ממה אני מצילה את הבן שלי", אמרה.
הסדרה גם בוחנת מחדש סצנות בתוכניות של שניידר, דרך פריזמה של רמיזות מיניות וסקסואליזציה של ילדים. פריירסון מספר שלא היה לו נוח ללבוש בגדי גוף ונזכר בתחפושת שבה היו לו אף גדול שלדבריו דמה לאיבר מין גברי. "הייתי רק ילד בשלבי גדילה שניסה ללמוד להרגיש בנוח עם הגוף שלו, אבל כולם הסתכלו עליו ושפטו אותי. הרגשתי מאוד חשוף". אלכס ניקולאס, ששיחקה ב"זואי 101", נזכרה בסצנה שבה הושפרץ חומר על פניה של ג'יימי לין ספירס, כוכבת הסדרה ואחותה של בריטני. "היא חשבה שזה היה תמים, אבל מבוגרים שהיו על הסט אמרו לה שזה נראה כמו צילום של שפיכה".
חשיפה נוספת עוסקת בסקסיזם על הסטים של שניידר. אף סדרה שלו לא החזיקה יותר משתי תסריטאיות והיו כאלה שלא הייתה בהן אפילו אחת. קיילה אלפרט, שהייתה תסריטאית ב-All That, סיפרה שביום הראשון שלה על הסט שניידר אמר כי "נשים לא מצחיקות וביקש מאיתנו לנקוב בשם אחד של אישה מצחיקה". התסריטאיות כריסטי סטרטון וג'ני קילגן מספרות כי היו הכותבות היחידות של "המופע של אמנדה" ואולצו לחלוק ביניהן משכורת אחת, באופן בלתי חוקי. קולגן טוענת כי אחרי שאיגוד התסריטאים הורה לשניידר לתת לשתיים משכורות נפרדות, הוא איים עליה כי ידאג שהיא לעולם לא תעבוד שוב בניקלודיאון.
המבוגר האחראי בחדר?
ניקלודיאון של היום כבר אינו מה שהיה ברמת ההשפעה התרבותית, אם כי הערוץ ממשיך לייצר תוכן חדש ותוכניות פופולריות כמו "בובספוג". אבל מי שגדלו על תור הזהב מספרים כי הם מביטים עכשיו לאחור בבחילה. עד כמה דמותו של שניידר בן ה-58 עדיין מהלכת אימים, אפשר היה להבין מהסירוב של לא מעט אנשים להתראיין בנימוק של חשש להמשך הקריירה.
שניידר לא מופיע בסרט, אבל בשבוע שעבר העלה לאתר שלו סרטון בן 20 דקות, שבו שוחח עם בוגי (BooG!e), אחד ממשתתפי iCarly. "כשצפיתי בתוכנית ראיתי את הכאב בעיניים של כמה אנשים, וזה גרם לי להרגיש חרטה גדולה", אומר שניידר בסרטון. "הלוואי ויכולתי לחזור אחורה, במיוחד לשנים המוקדמות של הקריירה שלי, ולהביא את הצמיחה והניסיון שיש לי עכשיו ופשוט לעשות עבודה טובה יותר ולעולם, לעולם לא להרגיש שזה בסדר להיות מניאק לאף אחד, אף פעם".
בשיחה של השניים, שניידר כאילו נעתר לענות על כל השאלות הקשות - החל מתלונות על שכר, גיוון אתני, הסצנות הבעייתיות וגם העיסויים הבעיתיים. עם זאת, הוא מקפיד לענות בצורת פוליטית ומחושבת, כשבוגי לא מנסה להקשות עליו במיוחד - מהנהנן בהסכמה לתשובותיו, ועונה "זה נשמע הגיוני". בשלב מסוים, שניידר אף אומר שאם היה מבין אז היה חותך סצנות או בדיחות - כמו פוטר את עצמו מאחריות בזמן אמת, כשהיה המבוגר האחראי בחדר.
"כל אחת מהבדיחות האלה נכתבה לקהל של ילדים, כי ילדים חשבו שהן מצחיקות ואך ורק מצחיקות", טען והוסיף, "אבל עכשיו כשהם מסתכלים על זה בעיניים של מבוגרים 20 שנה אחר כך זה נראה להם פתאום לא הולם. אין לי בעיה עם זה, בואו נגזור את הבדיחות האלה מהתוכנית, בדיוק כמו שהייתי עושה לפני 20 או 25 שנה. הרי אני רוצה שהתוכניות שלי יהיו פופולריות. אני רוצה שכולם יאהבו אותן. ככל שיותר אנשים שאהבו את התוכניות, כך אני מאושר יותר. אז אם יש משהו שצריך לחתוך כי זה מרגיז מישהו, בואו נחתוך אותו".
