כמה חודשים לפני הבחירות לנשיאות ב-2016, אמר לסלי מונבס, אז יו"ר ומנכ״ל רשת CBS: "דונלד טראמפ אולי לא יהיה טוב לאמריקה, אבל הוא ממש טוב ל-CBS". אפשר להבין מדוע מונבס לא חשש להגיד בקול רם דברים שעדיף למנהל רשת עם מחלקת חדשות עטורת-תהילה לשמור בשקט. כלי התקשורת האמריקאים, בעיקר הטלוויזיה, לא היו ערוכים לסקר מועמד כזה לנשיאות, אבל הם כן הבינו מהר מאוד שהוא ביצת זהב רייטינגית. ב-2018 התפטר מונבס מתפקידו בעקבות תלונות של 12 נשים על הטרדות מיניות אלימות. טראמפ כבר היה נשיא ודבריו של מונבס שנתיים קודם התבררו בדיעבד כתחילת הדומינו שהוביל, כמעט עשור אחרי, לביטולה ביום חמישי האחרון של תכנית הלילה, The Late Show. זה לא רק שהמגיש, סטיבן קולבר, יילך הביתה בעוד שנה, אלא שהתוכנית כולה נשלחת לנוח לנצח בארכיונים של CBS.
בהודעתה הפומבית הקפידה CBS להדגיש כי מדובר "בהחלטה כלכלית" בלבד ולא שום דבר אחר. היא הייתה חייבת לכלול את ההבהרה הזו, כי אף אחד לא באמת מאמין שמדובר בהחלטה כלכלית בלבד. לא מוגזם לחשוב כי המבחן של חברה חופשית הוא האם קומיקאים יכולים ללעוג למנהיג בטלוויזיה בלי שזה יעלה להם בעבודה. ביטול תכניתו של אחד המבקרים האגרסיביים ביותר של טראמפ, הוא רגע של הבהוב כל נורות האזהרה בצעדה האדישה של ארצות הברית לכיוון משהו שאינו דומה לדמוקרטיה.
The Late Show עלתה לאוויר ב-1993 כדי להתחרות ב"טונייט שואו" האלמותית של רשת NBC. דייויד לטרמן הגיש אותה 22 שנה לפני שפרש לגדל זקן. סטיבן קולבר החליף אותו ב-2015, במה שהייתה אז החלטה נועזת של CBS. קולבר היה בחירה מחוץ לקופסה. הוא נכנס לנעליים מהגדולות בטלוויזיה אחרי תשע שנים שבהן הגיש את התכנית "דו"ח קולבר" בערוץ הנישה קומדי סנטרל, בה עשה פארודיה על מגיש בערוץ פוקס ניוז. הוא היה כל כך טוב, שבמשך שנים האמינו שמרנים רבים באמריקה כי סטיבן קולבר, שמתווכח כל לילה עם ג'ון סטיוארט הליברל, הוא באמת אחד מהם.
המעבר לליגת העל, לתיאטרון אד סאליבן האגדי במנהטן, הביא איתו ריכוך צפוי בהומור הפוליטי של קולבר. זה לא היה קשה. 2015 עוד היתה תקופה נינוחה יחסית באמריקה, הדם לא היה כל כך רע כמו עכשיו. נחיתתו של טראמפ בבית הלבן החזירה את קולבר למקום הטבעי שלו - סאטירה פוליטית.
ג'ימי פאלון, סטיבן קולבר וקונאן אובריאן נגד טראמפ
בקדנציה הראשונה של טראמפ, תנועת "ההתנגדות" הייתה עסק טוב, ולטראמפ עדיין לא היו מספיק ביטחון וכוח כדי לעשות את מה שבאמת רצה: לחקות את ולדימיר פוטין בחיסול שיטתי של כל צורת התנגדות מוסדית ותרבותית. אבל בקדנציה השנייה, כשאין אף אחד בבית הלבן, בקבינט או במפלגה הרפובליקנית שאפילו מעז להתווכח איתו, טראמפ עושה בדיוק את זה - מוחץ אוניברסיטאות, משרדי עורכי דין וארגוני תקשורת, שרובם לא מנסים להתנגד, ומחסל את התקשורת העצמאית. בתוך 24 שעות בוטלו התכנית של קולבר, בוטל המימון של הרשתות הציבוריות PBS ו-NPR, וטראמפ הגיש תביעה של עשרה מיליארד דולר, לא פחות, נגד "וול סטריט ג'ורנל" בגלל גילויים הקשורים לג'פרי אפשטיין. מוקדם יותר החודש הוא איים לתבוע את ה"ניו יורק טיימס" ואת CNN, כי לא אהב את הדיווחים שלהם על תוצאות ההתקפה האמריקאית באירן.
על הרקע הזה מגיעה פרשת ביטולו של סטיבן קולבר. הכל התחיל בשנה שעברה, בראיון של תכנית התחקירים המיתולוגית "60 דקות" עם מי שהייתה המועמדת הדמוקרטית לנשיאות, קמאלה האריס. כמו כל ראיון שראיתם או קראתם אי פעם, גם זה עבר עריכה. טראמפ טען כי העריכה נועדה לעזור להאריס והגיש תביעה נגד "60 דקות" וחברת פרמאונט, לה שייכת CBS. כמעט כל מומחה משפטי בארצות הברית הסכים כי מדובר בתביעה מגוחכת שאין לה סיכוי בבית המשפט, אבל פרמאונט אפילו לא ניסתה להיאבק. במקום זאת, החלו ראשי החברה להתערב בהחלטות תוכן של "60 דקות", מה שהביא להתפטרותו בחודש אפריל של מפיק-העל, ביל אוונס. ועכשיו הם החליטו לבטל את קולבר.
הסיבה לכניעה המוחלטת הזו מראש היא, כמובן, כסף. פרמאונט עומדת בפני מיזוג של עשרות מיליארדי דולרים עם חברת Skydance Media, שהמנכ"ל שלה, דייויד אליסון, הוא בנו של לארי אליסון, מייסד "אורקל" המקורב לטראמפ. המיזוג יכול להתרחש רק אם יקבל אישור של ממשל טראמפ. אז פרמאונט ויתרה על מאבק בתביעה שהייתה מנצחת בה בקלות, ובמקום זאת הגיעה להסדר עם טראמפ, שכלל "תרומה" בסך 16 מיליון דולר ל"קרן הנשיאותית/ספריה" שלו.
בתחילת השבוע שעבר חזר קולבר מחופשה, ובמונולוג הפתיחה הראשון התייחס ישירות להסכם של פרמאונט עם טראמפ. "כעובד של פרמאונט מאוד נעלבתי מההסכם הזה", אמר, "ואני לא יודע אם יש משהו שאי פעם יחזיר לי את האמון בחברה, אבל בואו נגיד ש-16 מיליון דולר יהיו התחלה טובה". אחר כך ציין כי הסכם הפשרה לא כולל התנצלות של פרמאונט על עריכת הריאיון עם האריס כפי שדרש טראמפ, ואמר: "במקום התנצלות הם פרסמו הודעה בה נאמר: 'אף פעם לא תיקחו את הכבוד שלנו, אם כי תוכלו לקנות אותו תמורת סכום מציאה של 16 מיליון דולר'". הוא סיפר לקהל על כתבה שקרא בה נכתב כי "הבעלים החדשים של CBS יעדיף לרצות את טראמפ, מה שעשוי להפעיל לחץ מיוחד על סטיבן קולבר, שמבקר אותו בקביעות". את הקטע כולו סיים קולבר בשורת מחץ: "להסכמים כאלה של תאגידים עם אנשי ממשל יש הגדרה טכנית בחוגים משפטיים: Big Fat Bribe (שוחד שמן גדול)". שלושה ימים אחר כך, פורסמה ההודעה על ביטול התכנית של קולבר.
הרייטינג של הטוק-שואוז הליליים בארצות הברית נמצא בירידה מזה שנים. הסטרימינג נוגס בהם קשות וצופים מעדיפים לראות קטעים ביוטיוב או טיקטוק על פני צפייה בשעות הערב, אבל קולבר השיג באופן קבוע כ-2.5 מיליון צופים. לכל אורך העשור שלו כמגיש, הובילה The Late Show את הרייטינג של תכניות הלילה בהפרש גדול. למרות זאת, הוא הראשון שנבעט החוצה. וטראמפ כבר הבהיר כי המטרה הבאה הוא ג'ימי קימל, מגיש תכנית הלילה של ABC, שאותו הוא מתעב אפילו יותר מאשר את קולבר.
קולבר מרוויח בין 15 ל-20 מיליון דולר בשנה ובספטמבר יהיה מועמד לפרס האמי בטקס שישודר, ניחשתם נכון, ברשת CBS. אחרי שיעזוב בחודש מאי הבא, יהיו לו הרבה מאוד אופציות. באמת שלא צריך לדאוג לסטיבן קולבר, אבל לא בטוח שאפשר להגיד את זה על אמריקה.
