אחת הסיבות שבגללן תמיד מעניין לסקר הופעות של נועה קירל היא העובדה שתמיד אפשר למצוא בהן נייר לקמוס למצב הפופ בישראל והחברה הישראלית כולה. והשנה - קירל בנקודה מורכבת בקריירה שלה. אהבת הקהל נדדה לזמרים כמו עומר אדם, אודיה ואושר כהן - שלושתם (ורבים אחרים) מוציאים שירים בסגנון אחר משלה ומופיעים בצורה אחרת ממנה, כך שהפופ שקירל ייצגה כבר לא זוכה לאותה אהדה בישראל והיא נאבקת לשמור על מעמדה ככוכבת שנמצאת בליגה של הגדולים.
זאת אולי הסיבה שהמופע של קירל שנערך אמש (חמישי) בראשון לציון - הראשון מתוך צמד - היה מורכב מטלאים-טלאים של טריקים ואלמנטים שהושאלו מזמרות מעבר לים. הריקודים נלקחו מנאמברים של שאקירה וביונסה, כולל ממופע הקואצ'לה המפורסם שלה מ-2018, עיצוב הבמה כטירה נלקח מהעיצוב בסיבוב ההופעות של צ'אפל רואן, קטע המוזיקה הקלאסית ב"יוניקורן" שכלל ריקוד בלט היה דומה מדי לזה שרוסליה עושה במופע שלה, תנועות המצלמה שלה הושאלו מאלה של טיילור סוויפט ב-Eras Tour, וגם חלק מהתנועות והסרטון הפותח של המופע היו דומים מאוד לאסתטיקה של סברינה קרפנטר במופעים האחרונים שלה.
"בריידזילה" מתוך ההופעה של נועה קירל בלייב פארק
(צילום: עומרי סילבר)
בהנחה שאף אחת מהזמרות האלה לא תגיע לישראל בעשור הקרוב - או אי פעם - קירל רצתה להראות שהיא הכי קרוב שיש לנו לסדר הגודל הזה. רק היא יכולה לעשות כמוהן ולצאת מזה בחן. ספק אם מישהי מהילדות בקהל בכלל הבינה את הרפרנס. החיסרון הגדול בטקטיקה הזאת, מעבר לאובדן המקוריות, היא גם אובדן הישראליות והזהות הייחודית של קירל כאמנית. "פאוץ'", למשל, אחד הלהיטים הכי גדולים שלה שהיה המנון ישראלי בקיץ 2019, קיבל במופע אמש עיבוד בוליוודי כולל רפרנס ל-Jai Ho של א. ר. רחמן מ-2008. בתוך בליל הרפרנסים והקריצות נעלמו גם עוגנים שהפכו את קירל לכוכבת הכל-ישראלית שהיא. אולי זו דווקא בחירה נכונה עבור אמנית שמאבדת אחיזה בישראליות לטובת זמרי פופ-אמוני-ים-תיכוני וצריכה לבדל את עצמה ולעשות מה שרק היא יכולה לעשות.
את המופע הזה היה אפשר לראות גם מבעד לשינוי שקירל עברה מבחינת המיתוג העצמי שלה. כשהתפרסמה בגיל 14, היא ספגה ביקורת על החצנת מיניות ושיתוף פעולה עם מפיק שהכינוי שלו הוא "69". אז היא סירבה להתנצל על זה, והדפה ביקורות על האופן שבו היא רוקדת או מתלבשת. גם במופעים הקודמים שלה בפארק הירקון ברשתות החברתיות ובעמודי הבידור הדהדו שהיא "מינית מדי" ולובשת בגדים צמודים וקצרים מדי. אבל השנה קירל יישמה - במופע החדש היה ברור שהמכנסיים שלה הותאמו כדי לכסות את כל הישבן, ולמופע היא נכנסה בשמלת כלה ארוכה ומכובדת.
בכלל, אם בעבר קירל תפסה את עצמה כזמרת פופ מינית כמו הקולגות מעבר לים, עכשיו היא אישה נשואה על כל המשתמע מכך. עכשיו היא כבר נועה קירל פרץ, זו ששרה על בעלה ומעלה אותו לבמה להקדשת דואט ונשיקה, ומוסיפה "בעזרת השם" אחרי שהיא מזכירה ילדים עתידיים. גם בזה אפשר לראות מקרה פרטי של תהליך של חיזוק השמרנות והמסורתיות בחברה הישראלית כולה. מה שהואץ בצל המלחמות הבלתי פוסקות מקבל ביטוי גם במופע פופ של כוכבת שנהגה לפנטז על קריירה מעבר לים.
נועה קירל גם תופסת את עצמה היום כמלכת הבודי-פוזיטיב. השיר האחרון שהוציאה, "הכי יפה כשטעים לך", נועד לשחרר נשים מחשבון הנפש שנלווה לאכילה, ובראיונות לקידומו היא הדגישה כמה היא סבלה מבעיות דימוי גוף לאורך הקריירה שלה. בביצוע לשיר על הבמה היא העלתה משתתפים מהקהל, בהם חברה הטוב הקומיקאי עדן דניאל גבאי, והציעה להם על הבמה מאכלים משמינים כמו צ'יפס, פיצה וגלידות. על פניו זאת גישה בריאה וקלילה כלפי אוכל, אלא שלצדה קירל גם הדגישה לאורך כל ההופעה כמה ספורט הוא חלק מרכזי בחייה; מהדגמה של אימון פילאטיס מכשירים על הבמה (מחווה לספורט האהוב עליה), דרך הערות חוזרות ונשנות על "האימון" שהוא המופע עצמו, ותשומת הלב הרבה שהיא מקדישה לכושר הגופני שלה. האובססיה לאוכל מתחלפת באובססיה לכושר וחיטוב, אבל פשוט מעבירה את אידיאל היופי מרזון לשרירים. גם זו אולי עדות ל"צונאמי החלבון" שסחף את המדינה.
6 צפייה בגלריה
מעבירה את אידיאל היופי מרזון לשרירים. נועה קירל בהופעה בלייב פארק
(צילום: עומרי סילבר)
בחזרה למופע עצמו, שבו התארחו גם סטטיק, קאסט התוכנית שלה "הכפולה", וגם כוכבת "כמעט מלאכים" אמיליה אטיאס - קירל אומנם ספגה פגיעה מסוימת באגו עם המעבר מפארק הירקון שבו עשרות אלפי מקומות לאמפי-פארק בראשון לציון שבו רק כ-17 אלף, אבל למעבר היו גם הרבה יתרונות עבור הקהל שלה. קודם כל, בניגוד לירקון המאסיבי, הפעם קירל הצליחה באמת להיות קרובה אליהם. היא לחצה ידיים למי שהזמינו כרטיסי VIP, העלתה כמה מהם לבמה, וגם מי שעמדו ביציע העמידה העליון יכלו לראות אותה היטב בזכות מסכי ענק ברורים ובימוי מצלמות מתוחכם ויפה. גם על התאורה לא חסכו כסף, והכול ביחד הפך את האמפי לוורסטילי מאוד מבחינה עיצובית. נכון, סרטוני המעברים ב-AI הם לא בדיוק כוס התה שלי, אבל גם הם היו מופקים היטב ומקצועיים מאוד.
עוד נקודה לזכותה היא העיבודים המוזיקליים המעניינים. הלהיטים הגדולים של קירל קיבלו טוויסטים הפקתיים ששינו את הקונטקסט המקורי של השירים, והיא הגיעה למופע חמושה בארסנל שירים חדשים שקיבלו עיבוד בימתי גדול בפעם הראשונה. בלהקה של קירל יש נגנים מצוינים, בהם אבנר טואג והדר לוי בגיטרות - שניהם אמני אינדי: טואג באיזורים השקטים שלו ולוי ברועשים-בואכה-מטאל - ועם קירל הם עושים את העבודה ומפגינים וירטואוזיות שמשדרגת את החוויה המוזיקלית. למי שאוהבים את הלהיטים שלה זאת הייתה הופעה מרשימה, מחדשת ומלאת פרטים.
6 צפייה בגלריה
הנוסטלגיה עבדה, הביצועים המשותפים פחות. נועה קירל ואמיליה אטיאס בהופעה בלייב פארק
(צילום: עומרי סילבר)
גם האירוחים היו לדרכים שונות לרצות את הקהל - אמיליה אטיאס ואיחוד קאסט "כפולה" בלחיצה על בלוטות הנוסטלגיה, וסטטיק כשותף לחזית הפופ ששר את הלהיט האחרון שלו "מנדם" ונתן לקירל כמה דקות של מנוחה מאחורי הקלעים. אלה היו הרגעים החלשים ביותר בהופעה, אבל לפי הצרחות שהגיעו מהקהל מסביב כנראה שזו דעת מיעוט.
ובסוף - מה ששלה שלה. קירל אומנם מילאה אתר קטן יותר מזה שבו הופיעה בשנה שעברה, אבל גם 17 אלף מעריצים הם לא עניין של מה בכך. ויותר מזה, בתחומה, היא עדיין נותרה יחידה בפסגה. אנה זק, אגם בוחבוט וגם נועם קליינשטיין אינן מתחרות ישירות שלה, וכנראה חולמות על קהל בסדר הגודל שהיא ממשיכה להביא. היא עדיין שם מוכר בכל בית, עדיין מספקת זמן איכות לאמהות עם הבנות שלהן או לקבוצות של מתבגרות, ועדיין מייצרת שירים שכולן צועקות בחזרה אליה בפארק, והיום - זה ממש לא מובן מאליו.
