העיתונאית ארין מולן נמצאת בעסק מספיק זמן כדי לדעת שגם לתוכניות הכי מדוקדקות יש פניות מפתיעות. ובכל זאת, כאשר נחתה בישראל כדי לקבל דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת רייכמן, היא לא חשבה שתיתקע בארץ. בריאיון שיתפרסם בסוף השבוע ב"7 לילות", היא מספרת איך היא החליטה לנצל את הזמן להגן על ישראל. "אני בדרך כלל נוטה להיות בערך יום וחצי על הקרקע ואז טסה הביתה, כי אני לא יכולה להיות רחוקה מהבת שלי. זו חוויית המלחמה הראשונה שלי, הרי הייתי עיתונאית ספורט רוב חיי.
3 צפייה בגלריה
"לעשות סיבוב באתר של בניין שנהרס מטיל זה לא משהו שחשבתי שיקרה לי". ארין מולן
(צילום: טל שחר)
"לעשות סיבוב באתר של בניין שנהרס מטיל זה לא משהו שחשבתי שיקרה לי. חשבתי שאם אני כבר תקועה פה אז אעשה מה שאני יכולה כדי להוציא את האמת. אני בשטח, הולכת לאתרי פגיעות ושמחה לקבל גישה כדי שאוכל לדווח. חשוב לי מאוד להבהיר לכל מי שרואה שישראל עושה את הדבר הנכון. איראן הבטיחה למחוק את ישראל, זה איום קיומי, ישראל לא יכולה לחכות שאיראן תשגר פצצה גרעינית כדי להגיב. זה באמת מאוד מפחיד, אבל אני גאה במה שישראל עושה גם בשביל שאר העולם".
עד 7 באוקטובר הייתה ארין מולן מגישת טלוויזיה די סטנדרטית. באותו יום נורא היא התעוררה בשעות הלילה של סידני והחלה לראות תמונות מישראל. "מה שהפחיד והדהים אותי לא היו הזוועות באותו יום, למרות שהן היו בלתי נתפסות, אלא דווקא מה שקרה ב-8 וב-9 באוקטובר ובכל יום מאז. התגובה של העולם תפסה אותי לא מוכנה. הדרך שבה אנשים חגגו את הרצח הגדול ביותר של יהודים מאז השואה. עוד לפני שמגף של צה"ל דרך על הקרקע בעזה. לרגע לא חשבתי שלגנות את חמאס בחריפות בתוכנית הראשונה אחרי 7 באוקטובר ייחשב שנוי במחלוקת או יציב אותי בעמדת מיעוט".
"התגובות השליליות והאיומים רק נתנו לי יותר מוטיבציה. לא בדרך ילדותית של 'אני אראה להם', אלא כי הבנתי שאנחנו בצרות גדולות יותר ממה שחשבתי. זה לא קשור רק לישראל. אני נלחמת על העולם שמגיע לבתי לחיות בו בעוד חמש שנים, עולם שאולי לא יתקיים אם אנשים כמוני לא ישמיעו קול".
אחרי שבוע של איומים שהפחידו את מולן, בעיקר כי יש לה ילדה שהייתה אז בת חמש, היא חזרה לאולפן ולא נסוגה במילימטר. שבועות ספורים אחר כך, מצאה עצמה מולן מחוץ ל'סקיי ניוז'. "במשך 20 שנה בתקשורת לא יכולתי ליהנות מכלום, כי פחדתי באופן קבוע לאבד את מה שהשגתי. עכשיו אני מדברת בלי פחד. ברור שלא הייתי רוצה שהטרגדיה של 7 באוקטובר תקרה רק כדי שאקבל פתאום את החופש שלי, אבל לאבד הכול ולהבין שאני בסדר, ועדיין יש לי ערך ועדיין יש לי משהו להציע, שינה לי את החיים".
צולם במלון ריץ-קרלטון הרצליה | הפקה: מיכל עמר שוורץ | איפור ושיער: ליאט בן שמשון, במוצרי סוטיס פריז | צילומים: טל שחר, אלון גלבוע, מתוך אינסטגרם.
