לואי עלי (34) היה כבר בדרך הבטוחה להפוך לדבר הבא במוזיקה בישראל. אחרי שכיכב ב"אייל גולן קורא לך", הוא חתם בחברת ההפקות "ליאם הפקות", הופיע בטקס המשואות בהר הרצל, כיכב במחזמר "זה אני", וההופעות דפקו כמו שעון. היה לו אפילו סיבוב ב"הכוכב הבא לאירוויזיון". אבל אז, ביום אחד, זה נעצר. עלי החליט שהוא רוצה לבדוק מי הוא, והאם בכלל זה מתאים לו.
הוא נפרד מ"ליאם הפקות" בטונים צורמים שהובילו לתביעה שמתנהלת כבר שלוש שנים - ולקח הפסקה כללית למשך קצת יותר משנה. כדי להתפרנס ולקבל איכשהו "חמצן", הוא המשיך להופיע רק בחתונות ובאירועים פרטיים.
"שתקתי תקופה ואנשים שאלו אותי לאן נעלמתי. אני לא נעלמתי, פשוט איפסתי את עצמי. אחרי שיצאתי מ'ליאם הפקות' הייתי מבולבל. לא ידעתי מי אני. עשיתי סלט עם השירים שהוצאתי", הוא מספר בגילוי לב למגזין סופ"ש של ynet, "הייתי הולך לאולפנים ולא מוצא את עצמי. החלטתי שאני צריך הפסקה. לא רציתי אולפנים, לא רציתי שום דבר, רק הופעות באירועים. זמר צריך להיות מאוהב בשירים שהוא מוציא ולא הייתי מאוהב בהם".
בשלב הזה חשבת שתהיה במקום אחר בקריירה?
"בטח. היו כמה טעויות בדרך. ראיתי את עצמי במקום אחר לגמרי, התאכזבתי מאיך שהדברים התפתחו בקריירה שלי".
"גם אם הייתי מגיע למקומות יותר גבוהים בקריירה, עדיין הייתי רוצה להופיע בחתונות. אני כל כך אוהב להופיע בחתונות ובחינה, לשמח בני זוג, זה מספק אותי. עכשיו לדוגמא אני כבר שבוע חולה, מצונן, ועדיין הולך להופיע, מאוד נדיר שאבטל"
איפה היו הטעויות?
"כשאתה מביא מנהל לנהל אותך, הוא צריך להבין מי אתה. אצלי המנהל לקח קו - ואני הקשבתי לו כי חשבתי שהוא מבין יותר ממני. עם הזמן גיליתי שאני הולך לכיוון הלא נכון".
אתה מדבר על מנהל ספציפי?
"כל המנהלים שהיו לי. אף אחד מהם לא הבין אותי. השירים שאני התעקשתי עליהם הצליחו. היום אני מתקרב לחתימה אצל מנהל חדש. קיבלתי הצעה ממש טובה ואני מקווה שזה יקרה. הקלטתי EP קצבי ואני הולך לחזור בגדול".
אתה כבר שלוש שנים נמצא בהליך משפטי מול ליאם הפקות, החברה של אייל גולן שייצגה אותך. התאכזבת ממנו?
"הוא אמר לי מפורשות: 'אני לא מתערב', אז אני לא יכול להאשים אותו בכלום".
איך אתה מרגיש כלפי החברה?
"ברגע שמתנהלים דיונים בבית המשפט, אני לא רוצה לדבר על כך בהרחבה. בקצרה אגיד שנפגעתי, כן. אהבתי אותם מאוד ולא רציתי להגיע למקום הזה. אני בטוח שכמו שאני נפגעתי הם גם יכולים להגיד שאייל נפגע. הבעיה הייתה שלא ישבנו כמו שצריך".
אז אולי מכאן תעשה סולחה?
"לא לא, אם הם החליטו לתבוע אותי, אז הם מאמינים במה שהם עושים. אני מאמין בצדק שלי וסומך על בית המשפט במאה אחוז. בית המשפט יפסוק, ואם יקבע שאני חייב, אני אשלם".
בשנים האחרונות מאז שנפרד מליאם הפקות, עיקר עשייתו של עלי היא בהופעות באירועים פרטיים. "אני יכול להופיע בחתונה ביבנה ליהודים ולנסוע אחר כך לחתונה בכפר מעא'ר וזה אירוע אחר לגמרי", הוא מספר.
תאר את החוויה.
"אגיד ככה, גם אם הייתי מגיע למקומות יותר גבוהים בקריירה, עדיין הייתי רוצה להופיע בחתונות. אני כל כך אוהב להופיע בחתונות ובחינה, לשמח בני זוג, זה מספק אותי. עכשיו לדוגמא אני כבר שבוע חולה, מצונן, ועדיין הולך להופיע, מאוד נדיר שאבטל. ביום חמישי שעבר הופעתי והייתי גמור, למחרת כבר לא יכולתי ללכת, ובמוצאי שבת חזרתי. היה לי מאוד קשה. הופעות במגזר הדרוזי זה שלוש שעות. אתה האירוע. אם אתה מבטל, אתה הורס להם את החגיגה".
נשמע לא פשוט.
"זה כיף ענק! אתה לא מבין כמה. בשנה שעברה היו לי הופעות בחתונות דרוזיות במשך ארבעה ימים ברצף. כלומר בכל יום לשיר בלי הפסקה במשך שלוש שעות. אתה אחראי על האירוע וזו אחריות מאוד גדולה. באחת ההופעות היה לי כבר קשה לשיר, הרגשתי משהו בגרון. הלכתי למיון מיד אחרי ההופעה - והרופא אמר שיש לי דלקת בדרכי הנשימה. אתה לא מבין מה קרה לי. איך אני אודיע לאנשים שאני מבטל להם הופעות בחתונות? אני האירוע! אלה הופעות שנסגרו שנה לפני!".
מה עשית?
"לקחתי אנטיביוטיקה והופעתי. אבל זה חזר לי באקסטרים. כמה שהייתי גמור קודם - הייתי במצב הרבה יותר קשה עכשיו. התברר שקיבלתי טיפול לא נכון. בפעם הראשונה בחיי, הופעתי וסבלתי. לילה אחד ממש בכיתי, לא היה לי אוויר. הבאתי זמרי ליווי כדי שייתנו לי חיזוק ואמרתי להם: 'אתם שרים איתי, אתם לא מלווים'. רק אחרי כמה ימים הייתה לי הפסקה וקיבלתי מהרופא את הטיפול הנכון. נחתי והכול עבר. מאז אני מטפטף שמן אורגנו לגרון, זו אנטיביוטיקה טבעית".
"זה שעברתי למרכז לא אומר שהשתניתי"
עלי בן ה-34, נולד בכפר מעא'ר שבצפון. אביו הוא העיתונאי הוותיק ריאד עלי. לתודעה הוא פרץ לפני כעשור בריאליטי "אייל גולן קורא לך". הוא אמנם הודח ברבע הגמר, אבל הצליח למנף את הההשתתפות בתוכנית. עלי היה הדרוזי הראשון שהופיע בטקס הדלקת המשואות ביום העצמאות בהר הרצל והוא לקח חלק גם באירוויזיון שנערך בישראל.
"אני בעצמי לא חוויתי שום קיפוח במוזיקה, להפך. תמיד חיבקו אותי בישראל ונתנו לי להרגיש טוב מאוד. להגיד לך שאני מדבר בטלפון בערבית ברחובות ולא מסתכלים עליי? כן, מסתכלים עליי אחרת. מי שמזהה אותי מחייך ישר ומי שלא, מרים גבה. אני מבין אותם מצד אחד ומצד שני - למה? מה עשיתי לך?"
כיום עלי מתגורר עם אשתו ובתם בת ה-4 ברחובות, הרחק מהכפר שבו נולד. "היו כמה פעמים שזרקו לי הערות בקרב הדרוזים ש'התגיירתי'", הוא מגלה, "זה לא מציק לי. אני יודע מי אני, מאיפה באתי ולאן אני הולך. זה שהחלטתי לעבור למרכז, לא אומר שהשתניתי. אני דרוזי עם הערכים שלי. הבת שלי הולכת לגן יהודי, וכשיש חגים יהודיים וקבלת שבת, היא יודעת שהיא מכבדת. זה כמו שאם חבר יזמין אותי לארוחת שישי, אני אעשה בדיוק מה שהוא עושה, כי אני מכבד את הדת שלו. ואם אתה תלך לקבר יתרו - אתה תחבוש כובע, תכסה את הראש, תשים חולצה ארוכה ותוריד נעליים, נכון? זה לכבד דת. אבל הבת שלי כן אומרת לילדים בגן: 'אני דרוזית ויש דברים שאני עושה ואתם לא'. הגננת סיפרה לי שהיא שמעה אותה מסבירה להם את זה. ופתאום הילדים רצו להיות דרוזים (צוחק)".
איך אבא שלך עם זה?
"אבא שלי תמיד אומר לי: 'אמא ואני לימדנו אותך 50 אחוז מתוך מאה, אי אפשר יותר. עכשיו אתה תחליט איך ה-50 אחוז האחרים ייראו. הוא סומך עליי. אני בעצמי לא חוויתי שום קיפוח במוזיקה, להפך. תמיד חיבקו אותי בישראל ונתנו לי להרגיש טוב מאוד. להגיד לך שאני מדבר בטלפון בערבית ברחובות ולא מסתכלים עליי? כן, מסתכלים עליי אחרת. מי שמזהה אותי מחייך ישר ומי שלא, מרים גבה. אני מבין אותם מצד אחד ומצד שני - למה? מה עשיתי לך?".
אתה מרגיש מחויב לעדה באיזשהו מקום?
"לפעמים אני מרגיש שכל העדה על הכתפיים שלי, זו העדה שלי והרבה רואים בי כפנים שלהם. אבא שלי מצפה ממני להגיד את הדברים הנכונים כי הוא חינך אותי לכך. אני יודע מתי אני צריך לדבר ומתי לא. הרבה אזרחים דרוזים מרגישים שחוק הלאום גורם להם להרגיש סוג ב' - וזה לא בסדר. גם על הטבח בסוריה לא יכולתי לשתוק. הרגשתי שזה כמו ה-7 באוקטובר של הדרוזים. נשים נאנסו ונרצחו. אם נחזור אחורה מבחינת הזמנים אני לגמרי יכולתי להיוולד בסוריה. שינוי קטן של ההיסטוריה וזה הייתי אני. קיבלתי סרטוני זוועות של מה שחוו הדרוזים בסוריה וזה היה בלתי נסבל. לא הצלחתי לישון בלילה. הם צעקו לנו תעזרו לנו! ילדים נחטפו, נשים נאנסו ונרצחו רק בגלל שהם דרוזים. בדיוק כמו היהודים ב-7 באוקטובר. ציפיתי שמדינת ישראל תתערב יותר. ראש הממשלה הבטיח שאף אחד לא ייגע בדרוזים, אבל הם יכלו לעשות יותר. הם יכלו לעצור את זה".
היו דרוזים ישראלים שנכנסו לסוריה. עבר לך בראש להיכנס?
"זה חימם לי את הלב לראות את האחווה הדרוזית והדאגה לאחים שלנו בסוריה, אבל מצד שני אסור לקחת את החוק לידיים. צריך לסמוך על המדינה ועל הממשלה".
במקביל לקריירה המוזיקלית שלו - עלי מפלרטט גם עם עולם המשחק. הוא שיחק ב"פאודה" מחבל של חיזבאללה, ועכשיו בעונה החדשה של "זגורי אימפריה" הוא מגלם רב דובר ערבית. "כיף לי לעשות תפקיד כזה", הוא מספר, "זה משהו חדש עבורי. אני תמיד רוצה שייצאו מהקופסא בתפקידים שמציעים לי. מאור זגורי ידע לעשות את זה בצורה מאוד חכמה ויפה. הוא עשה את זה גם במחזמר 'זה אני', כששיחקתי ערבי ממזרח ירושלים שרוצה להיות שייך, ב'משמר הגבול' שיחקתי לוחם דרוזי במג"ב. אלה דברים כייפים. נמאס לי לקבל אותן הצעות כל הזמן".
אתה מרגיש שאתה מקוטלג בתפקידים?
"ברור. כל הזמן מציעים לי תפקידים של מחבלים. די עם המובן מאליו. למה אני תמיד המחבל או האיש הרע? אני שירתי כלוחם בצה"ל ואתם שולחים לי רק תפקידים של מחבלים? אחרי 7 באוקטובר אני לא מוכן יותר! לא אשחק תפקידים של מחבלים. מספיק עם זה. הייתה סדרה שלוהקתי אליה וטסתי לצילומים ביוון. יצאתי מחדר המדידה, הסתכלתי במראה ורציתי לירוק עליה. אני במדים של מחבל?! אחרי ה-7 באוקטובר? אני לא מוכן! זה לא יקרה! ויתרתי על שבועיים של צילומים עם הרבה כסף. ויתרתי לא פעם ולא פעמיים על תפקידים, זה עשרות אלפי דולרים. אני לא רוצה לשחק יותר מחבלים! אמרתי לסוכנות שלי שאם מישהו שולח הצעה כזו במייל - למחוק אותה ולא להעביר אליי".
5 צפייה בגלריה
"הסתכלתי במראה ורציתי לירוק עליה. אני במדים של מחבל?!". לואי עלי (משמאל) מתוך "זגורי אימפריה"
(צילום: באדיבות HOT ואולפני הרצליה)
ואם יגידו שאין עוד תפקידים וזה מה שמציעים לך?
"אז אני לא רוצה לשחק. ב'פאודה' שיחקתי תפקיד של איש חיזבאללה, אבל היום זה שונה. כשקיבלתי הצעות כאלו אחרי 7 באוקטובר, אמרתי: 'אתם רציניים? למה שאעשה תפקיד כזה! אני ישראלי כמוכם! התעוררתי ב-6:30 כמו כל המדינה, ראיתי את החרדות של הבת שלי ושל אשתי בעיניים, ואתם שולחים לי תפקידים של מחבל?'. אני לא מתחבר לזה נפשית. לא הכול זה כסף בחיים, אם אתה לא מתחבר לתפקיד, אתה לא תשחק טוב ולדבר הזה אני לא יכול ולא רוצה להתחבר. אני שחקן, אבל לא בכל מחיר. אני מופיע וברוך ה' יש לי את העבודה שלי. אני לא מוכר את העקרונות שלי בשביל כסף".
