קודם כל הבה נטפל במה שבאמת (לא) חשוב: לאחר חיפושים וספקולציות שלא היו מביישים את הסריקות אחר הטלפון הסלולרי של הפרקליטה הצבאית הראשית לשעבר, המשפט שרוסליה אומרת בעברית באלבומה החדש אותר בשיר Novia Robot, שלא נכלל בגרסת הסטרימינג (יחד עם שני שירים נוספים, זה לא אנטישמי) אבל ניתן לאיתור ברשתות.
2 צפייה בגלריה
רוסליה
רוסליה
רוסליה
(צילום: JORGE GUERRERO/AFP)
להלן המשפט: נולדתי למרוד/ אני מורדת להיוולד מחדש/ אם לחץ מייצר יהלומים/ למה אנחנו כולנו לא מבריקים?". ציון למבטא: 7. תחביר: 5 (חסר "כדי" בין "מורדת" ל"להיוולד", ה"אנחנו" מיותר). גאווה: מיליון וחצי, בטח כשזוכרים כמה עברית יש בשיר שמייצג את מדינת העברית באירוויזיון. עכשיו אפשר להמשיך? תודה.
רוסליה לא צריכה לשיר ב-13 שפות כדי להראות שהיא מיוחדת, אבל דווקא המשפט שהיא אומרת בעברית מלמד הרבה על Lux, האלבום הרביעי בלבד של כוכבת הפופ הכי מורכבת, מרתקת ויומרנית במובן הכי חיובי של הביטוי. "נולדתי למרוד" הוא תמצית הזהות האמנותית של מי שהפכה את עבודת הגמר שלה באוניברסיטה לאלבום פריצה מסחרר, חתכה לפופ עתידני באלבום הקודם ועכשיו הרימה יצירה שכמעט מגוחך לכתוב עליה ביקורת מוזיקה: עדיף להתחיל ישר בדוקטורט.
Lux, שמושפע מדמויות נשיות שהוכתרו כ"קדושות" לאורך ההיסטוריה, הוא מפגן מרשים של חירות כמעט לא הגיונית (בטח לא מבחינה מסחרית) בעידן שלטון האלגוריתמים והבהלה לוויראליות. הוא נשען על מלחינים קלאסיים כמו באך באותה מידה שהוא ממשיך את האובססיה של רוסליה לתופעות מודרניות חריגות כמו ביורק (שגם מתארחת בשיר "ברגהיין"), פטי סמית' (שריאיון ישן שלה מסומפל בשיר La Yugular ואפקס טווין. ריבוי השפות במובן הזה הוא אירוע כמעט זניח לעומת התפוצצות של רעיונות מוזיקליים ורמת המיומנות והשליטה ברמת הביצוע שלהם. וזה עוד לפני שמתייחסים לקול של רוסליה, שמצליח להיות גם חרב וגם כנפיים: הוא טוב לאינטנסיביות של היפ-הופ, למלודרמה אופראית וגם כשרוצים לשרוט את הלב כמו ב"סוביניון בלאן", שמתחיל במשפט הנפלא: "אני אדליק את האור שלי/ עם הרולס רויס שאשרוף". מה שיעשה לך טוב, רק בבקשה לא לפגוע במיתרי הקול: השווי שלהם גורם לרולס רויס להיראות כמו סובארו סטיישן.
2 צפייה בגלריה
רוסליה
רוסליה
לא צריכה לשיר ב-13 שפות כדי להראות שהיא מיוחדת. רוסליה
(צילום: JORGE GUERRERO/AFP)
באותו שיר רוסליה מדגישה אלמנט חשוב אחר באלבום, והוא שאלת מקומו של אלוהים במסגרת מסע שלה לגיבוש עצמאות מוחלטת, כזאת שגם מנותקת מסממנים מוגזמים של עצמאות כלכלית. "אני אקשיב לאלוהים שלי, אני אשליך את הג'ימי צ'ו״, היא שרה, ואילו עטיפת האלבום מציבה אותה בשורה אחת עם הקדושות שהיא שואפת להידמות להן, ואחד השירים היפים באלבום נקרא Divinize, כלומר "להפוך לאלוהי". נדמה שככה רוסליה רואה את תפקידה בחיים האלה: ישות שיכולה לקחת את היומיום ולהכניס בו את הניצוץ שיכול להזכיר את הנוכחות החיובית של אלוהים בעולם. 98 אחוז מהאנשים שחושבים ככה צריכים להילקח לאבחון. אצל רוסליה זה נשמע הגיוני למדי.
אבל גם ללא הגדרות מפוצצות מדי, Lux מוכיח באותות ובמופתים את החשיבות של דחיקת גבולות ויצירה שמאמינה ביכולת של המאזינים והמאזינות לספוג אמנות שדורשת מהם יותר. נדמה שזה לא מקרי, ש-2025 הייתה שנה חלשה מאוד בכל הקשור לסינגלים לוהטים (מצעד ה"בילבורד" נראה כמו סופרמרקט שעבר שוד מזוין) אבל היא התחילה עם יצירות מענגות ותובעניות כמו Eusexua של FKA טוויגס ו-Debí Tirar Más Fotos של באד באני והיא כמעט מסתיימת עם THE BPM של Sudan Archives ועכשיו עם Lux של רוסליה: יש את אלה שנולדו למרוד ויש, ובכן, את מה שנהיה מטיילור סוויפט.