מאות בני אדם בהם אמנים ואישי ציבור רבים, בני משפחה וגם חברי ילדות וחברים מקיבוץ כפר החורש שבו גדל, התאספו הבוקר (שישי) בבית העלמין מנוחה נכונה בנתניה כדי ללוות את האמן והסאטיריקן יאיר גרבוז, מהאמנים הבולטים בתולדות ישראל שהלך לעולמו אתמול בגיל 80, בדרכו האחרונה.
בין אנשי התרבות שהגיעו לבית העלמין נמצאים רבקה מיכאלי, שלמה ניצן, דני קרמן, חיים באר, השחקנית רבקה ניומן, נשיא המדינה לשעבר רובי ריבלין, אפרים סידון, אהוד בנאי, אחיינו של גרבוז אסף הראל, הלית ישורון ונורית גלרון.
במהלך הלוויה ספדו לו רבים מקרוביו בהם דני קרמן וגם האמן דורון רבינא, אלמנתו מרגלית, וגם בתו ונכדתו של גרבוז, נעמה, שקראה קטע מהספר "תמיד פולני".
"יאיר האהוב", ספד לו קרמן. "גם בחייו היה קשה מאוד להצחיק את יאיר. היינו רואים מחמאה גדולה אם אחרי משהו שאמרנו יאיר היה צוחק, זה קרה לעיתים רחוקות. החברים פה יכולים להעיד. יאיר גרבוז איש עם ההומור הכי נפלא שהיה פה, בבית שלי תלויה עבודה של עיר ובה כתוב: 'נביא זעם, נביא שקר, נביא פיצוחים, נביא בירה, נעשה מסיבה'.
"יאיר, האיש שרצה שיזכרו אותו כמו שאהב את העברית, ומצד שני התייחס קצת בזילזול למשחקי מילים, הצליח להעביר אותנו במשפט אחד מהגברים של התנ"ך למציאות הטיפשית. פעם שאלו אותו למה 'אתה לא כמו כולם?' אז יאיר ענה 'אני רוצה להיות כמו כולם אבל כולם מסרבים'. פעם כשראיתי שהוא שינה סגנון שאלתי אותו: 'מה קרה לסגנון שלך?' אז יאיר ענה 'הוא עזב אותי לצייר אחר'.
"יאיר גדול ההומוריסטיים שלנו ניסה כל חייו להסביר לנו כמה עומק יש בטיפשות, רק צריך להסתכל עליה, להבין מה הכיוון הנכון ולפעמים להשקיע המון עבודה. פעם שעבדנו ב'דבר אחר' הוא יצר צילום של הפסל דוד של מיכאלאנג'לו עם הראש של הנשיא הרצוג הראשון. הגיעו אלינו כ-50 גלויות מחאה שנכתב בהן 'איך העזתם להציג את נשיא המדינה עירום כביום היוולדו'. יאיר ענה לכל אחת מהגלויות: 'אם ככה היה הרצוג נראה ביום יוולדו. אני מסיר את הכובע'.
"יאיר היה האיש הכי חכם והכי מקורי שהכרתי, זה לא יהיה מבחינת אחרי מות קדושים לומר את הדברים האלה שאני אומר כבר שנים רבות, אומנם לא בפניו, כדי לא להביך אותו. אבל ב-24 השעות האחרונות הבנתי כמה נגע יאיר בחיים של אחרים.
"יאיר היה מתנה לכולנו. היה חבר נפלא. היו לו מעריצים רבים, אבל יאיר עצמו הריץ רק אדם אחת את מרגלית. אין לי ספק שאם יש גן עדן יאיר התקבל אליו מיד. ולא בזכות כל הדברים הנפלאים שהוא עשה בחייו, אלא בזכות הנאום ההוא שבגללו רצו רבים להרוג אותו, נאום שניבא לנו בדיוק את מה שקורה פה היום. אפשר היה לסכם במשפט המתבקש - 'נגמרה לנו תקופה'. אבל התקופה של יאיר נגמרה כבר לפני שנים. יאיר גרבוז איש אהוב".
לאורך הקריירה שלו עסק גרבוז בציור ובכתיבה והיה חתום על המדור הסאטירי "דבר אחר", על תוכנית הטלוויזיה "אין עם מי לדבר" וכן על ספרים כדוגמת "תמיד פולני", "אוי ארצי" ו"בית בגליל". הוא זכה בפרסים רבים, בהם פרס א.מ.ת ופרס סוקולוב, ולפני כעשור עמד במרכז סערה ציבורית כשנשא את נאום "מנשקי הקמעות" (הידוע גם כ"נאום הקומץ") בעצרת שנערכה בכיכר רבין בתל אביב.
הסופר חיים באר, חברו הקרוב, ספד לו בשיחה עם ynet: "אני כל כך מבועת ועצוב. לא חשבתי שסופו כל כך קרוב. הוא היה אמן טוטאלי, מאוד מחויב לאמנות. איש אמיץ מאוד".
גרבוז הותיר אחריו את אשתו מרגלית, שלושה ילדים ואת אחיו אלון.
