אין דבר מתוק יותר מאהבה שמגיעה מכיוון בלתי צפוי. מאז ימיו הראשונים של הבידור הטלוויזיוני והקולנועי מנסים היוצרים לבצע ליהוק מושכל, שלא לומר לסמן לצופים מהי חלוקת התפקידים של הדמויות בסדרה או בסרט. הטייפקאסט של הבחור הכריזמטי והנאה שכל הבנות מתאהבות בו נפוץ למדי וקל לזיהוי - דילן מ"בוורלי הילס", אנג'ל מ"באפי ציידת הערפדים" וצ'אד מ"מגרש ביתי". אבל אחת לכמה זמן צץ איזה פייסי מ"דוסון קריק" או, אם להתמקד בדוגמה המוצלחת מכולן, זאת שלא קמה לה מתחרה אמיתית למרות שעברו כבר 20 שנה, סת' כהן מ-The O.C (ובעברית מדוברת, "האו.סי.").
שני עשורים עברו מאז ש-The O.C. עלתה לראשונה בארה"ב והתפשטה למדינות אחרות, כולל ישראל. היא עלתה ב- 2003, בדיוק בזמן כדי למלא את החלל שהשאירה אחריה "דוסון קריק". הרבה הרבה מים זרמו בנהר הסטרימינג, חלקם מעופשים, חלקם נפלאים, ובכל זאת לסת' כהן תישמר תמיד פינה חמה בליבנו, וגם היום, בצפייה חוזרת, הקסם עובד. התפקיד של הבאד-בוי הכריזמטי יועד לדמות המרכזית השנייה בסיפור של 'האו.סי.', הלא הוא ריאן אטווד (בגילומו של בן מקנזי), שהגיע מהצד הלא נכון של המסילה. אבל לאט לאט, מבין חוברות הקומיקס והסדינים הבתוליים שלו הגיח סת' כהן, כשהוא מקבל רוח גבית מושלמת מהשחקן אדם ברודי, והפך לבחור שנשים חושקות בו. מה היה בו, בחנון הצנום עם הדיבור המהיר וההומור הציני, שהפך אותו לדמות האהובה ביותר בסדרה?
את סת' כהן יצר הכותב הצעיר של "האו.סי", ג'וש שוורץ, על פי דמותו שלו. כמו כהן, גם שוורץ נחת באוניברסיטת דרום קליפורניה בצעירותו, היישר מהחוף המזרחי, ולא מצא את עצמו בין כל המקומיים ש"נראו כאילו יצאו מקטלוג של אברקרומבי ופיץ'" (הוא אמר בריאיון ל"גארדיאן" ב-2005). הוא היה ילד מתבודד שנהג לשכב בחצר האחורית ולכתוב סיפורים קצרים או לשחק בשלל הצעצועים שלו. כשהגיש לרשת "פוקס" את הרעיון לסדרה, הם לא הפסיקו לדחוק בשוורץ עם השאלה "אם ראיין הוא הלוק פרי שלנו, מי הג'ייסון פריסטלי?". התשובה של שוורץ תמיד הייתה "אנחנו לא מצלמים את הסדרה הזאת". הרעיון שהזכר השני בסדרה יהיה חנון יהודי שאוהב קומיקס הייתה קשה לעיכול בקרב הרשת, והם אפילו הציעו לוותר על הדמות ולהוסיף לעלילה שהזוג כהן עברו הפלה. אבל כשברודי הגיע והביא איתו את הכריזמה והקסם, העניינים נרגעו.
לכתבות נוספות במדור טלוויזיה:
לשוורץ יש הסבר נהדר לשאלה איך הפך סת' כהן לחביב הקהל למרות המוזרות שלו. "אני חושב שזה נתן קול לסוג של ילד שידעו שברגע שהוא יגיע לקולג', הוא יהיה בסדר, הוא יצליח", הוא הסביר בראיון ל"טי.ווי גייד" ב-2013, "אבל בתיכון, שבו קונפורמיות היא המפתח, לילדים שלא ממש יכולים להתאים ורוצים לחיות קצת מחוץ למסגרת לא באמת הייתה דמות להזדהות איתה על המסך, מישהו שיש לו את כל התכונות האלו וזכה גם בנערה". ואכן, סת' היה אנדרדוג גאה ומעולם לא השתנה. הוא לא הפך לפופולרי פתאום ולא התערה בחברת נערי קליפורניה העליזים למעט הרומן הזה עם סאמר (רייצ'ל בילסון). הוא עשה מה שבתרבות הריאליטי היו מכנים "הלך עם האמת שלו", ומיקד את האנרגיה שלו בדברים החשובים באמת, כמו דחיפת החג המשותף לנוצרים (אמא שלו) ויהודים (אבא שלו), כריסמוקה.
סת' אמנם לא המציא את כריסמוקה, שילוב של כריסמס וחנוכה, אבל הוא בהחלט העניק לו את שמו, יחסי ציבור הגונים ואת המאפיינים הייחודיים שלו. את החג ההיברידי, שבעצם היה חגם של האאוטסיידרים מאחר ומשפחות מעורבות לא היו נפוצות בשכונה של משפחת כהן, תיאר סת' כ"שמונה ימים של מתנות ואחריו יום אחד של הרבה מתנות". בנוסף הוא כלל אכילת טייק-אווי סיני וצפייה בסרטים כמו "אלו חיים נפלאים" ו"כנר על הגג", ועטיית 'כיפאוס', כובע שמשלב בין כיפה למצנפת של סנטה קלאוס. סת' טען שזהו החג הגדול ביותר שידעה האנושות ומה אתם יודעים, יש לא מעט אנשים שחוגגים אותו גם היום בזכותו.
אז נכון, סת' הוא סרקסטי, תכונה שאנשים מבוגרים לומדים להיגמל ממנה, אבל גם אם ההומור שלו נתפס לפעמים כבלתי מנומס האופי שלו עדיין חיובי. הנוירוטיות והאובססיביות שלו מבטיחות שהוא לעולם לא ישקע ברגעים דביקים מדי, ומתחת לכל זה מסתתר, כמו שאומרת הקלישאה, לב טוב. הוא לא יצליח לסתום את הפה גם אם החיים שלו יהיו תלויים בזה, אבל למזלו הוא מסוג האנשים שגם אתם לא תרצו שהוא יסתום את הפה. הוא וודי אלן בעולם של קלינט איסטוודים. יש לו ציר חזק משלו וסוס צעצוע בשם 'קפטן אוטס', שמלווה אותו ברגעים קשים במיוחד ותמיד מעניק לו עצות נבונות.
ומעל הכול, סת' כהן מצחיק. בלי ההומור, כהן היה עוד בחור מעצבן שלא קורא נכון את החדר, אבל ההומור של סת' מציל אותו מכל סיטואציה והופך את הקושי והחרדה שלו למקסימים ואת העצב שלו למושך, גם כשהוא מתנהג כמו פרחח אנוכי, מפונק או סתם דושבאג. הוא תמיד שם על תקן האתנחתא הקומית עד לרגע שאתם מבינים שמצדכם כל הסדרה הזאת יכולה להיות אתנחתא קומית אחת ארוכה, ושמריסה, ראיין ושאר האנשים העצובים בניופורט יכולים לחפש לעצמם סדרה אחרת.
ברודי, שנבחן גם לסדרה "דוסון קריק" ולא התקבל, לא קטף מייד את התפקיד של סת'. לאודישן הראשון שלו הוא הגיע לא מוכן וניסה לאלתר דיאלוג. בהמשך הסביר שבעצם רצה לקרוא את התפקיד של ריאן אטווד, אבל סורב. שוורץ לא רצה אותו בסדרה וההפקה המשיכה בסבב החיפושים, אבל לשווא. בסופו של דבר התעקש במאי הליהוק שיש בברודי משהו שעשוי להתאים והביא אותו לאודישן נוסף אחרי חודש. הפעם ברודי כבר נעץ את זה והפך את סת' כהן, שתוכנן במקור להיות דמות הרבה יותר מעצבנת וקשה, לממתק טלוויזיוני. הוא הפיח חיים בטקסט של סת' ומצא בדיוק את האינטונציה הנכונה (בדיעבד הוא אמר שהוא פשוט חיקה את שוורץ) כדי לגרום לזה לעבוד.
4 צפייה בגלריה
עודד מתבגרים לאמץ את המוזרות שלהם ונתן להם מישהו להדהות איתו. מתוך "האו. סי."
(צילום מסך, וורנר)
כש"האו.סי." יצאה לדרך ברודי נאלץ לעזוב את "בנות גילמור", שם גילם דמות משנה בשם דייב ריגלסקי. כדי לתרץ את היעלמותו של ריגלסקי נכתב בתסריט שהוא החליט ללכת ללמוד בקולג' בקליפורניה. עם הזמן הדמות של סת' הלכה והתעצבה, שוורץ המשיך להזין אותו בתור הדמות האהובה עליו והעניק לו את השורות הכי טובות, ולא עבר זמן רב עד שמערכת היחסים של סת' עם סאמר משכה את תשומת הלב של הצופים יותר מכל מערכת יחסים אחרת בסדרה. סורי מריסה. היא אפילו הפכה את העונות השלישית והרביעית לנסבלות, למרות השינויים המעיקים שהרשת התעקשה להכניס לתסריט, שינויים שקברו סופית את הסדרה.
אז נכון, יש בו איזו נאיביות שמונעת ממנו לפרש נכון סיטואציות חברתיות ומערכות יחסים, והוא נקלע ללא מעט צרות בעקבות זה, הוא מהיר לשון ושנון מבלי להיות מרושע. הבדידות שלו לא נובעת מהזנחה, סיפור חיים טרגי או הורים קשי יום, להיפך. ההורים שלו הם הורים נהדרים ותומכים, והוא מחזיר להם יחס בהתאם. יש לו לאן ליפול. סת' כהן נולד לעולם פריווילגי בכל מובן, ודווקא בגלל זה קל יותר להזדהות עם הקושי החברתי שלו ועם העובדה שהוא אאוטסיידר. הוא עודד מתבגרים לאמץ את המוזרות שלהם ונתן להם מישהו להדהות איתו כשהם מרגישים שהם לא מתאימים. הוא הבחור הרגיל, היפה אבל לא היפה מדי, שמעולם לא היה לנו. אנחנו רואים אותך, סת' כהן, אנחנו, כל האנשים-ילדים שלעולם לא היו משתלבים באליטה של ניופורט ביץ', ביץ'. תודה על הכול.
