הביאנלה של ונציה 2026 מסתמנת כאחת המורכבות והטעונות בתולדות הביתן הישראלי. עוד לפני שנפתחה רשמית (אתמול, שבת) - כבר נרשמה דרמה מול הביתן הישראלי במתחם הארסנלה בעיר. בפנים חיבקו תומכים וחברים את האמן הישראלי הבינלאומי בלו-סימיון פיינרו, ואילו בחוץ - כמה עשרות מפגינים פרו-פלסטינים קיימו הפגנה קצרה אך סוערת, עם קריאות כמו Free Palestine ו-From the River to the Sea, לצד קריאות מותאמות לאירוע כמו Shut down the 2026 genocide pavilion.
ביאנלה ונציה, הביתן הישראלי
(צילום יוליה פריליק-ניב)
איש העסקים וחובב האמנות אייל ולדמן, ששכל את בתו דניאל ב-7 באוקטובר, נכח אף הוא במקום במטרה לתמוך בפיינרו. ברגע שדלתות הזכוכית ננעלו על רקע ההפגנה, הוא יצא אל ההמון, ניסה להסביר ולהידבר, אך נענה בקריאות כמו "רוצח". זאת, אגב, לא הייתה ההפגנה האחרונה. גם בסוף השבוע האחרון נערכה הפגנה נוספת - וניתן להעריך בזהירות שיערכו מחאות נוספות מול הביתן.
יש דיסוננס חד בין המיצב הכמעט-מדיטטיבי של פיינרו, "שושנת האין" (Rose of Nothingness, אוצרים: אביטל בר-שי, זוגתו של פיינרו, וסורין הלר), לבין הדרמות המתרחשות בחוץ. ולא מדובר רק בהפגנה הזו - אלא כנראה בסנונית ראשונה מיני רבות בביאנלה ה-61 לאמנות, תחת התמה In Minor Keys, שתוצג עד 22 בנובמבר. פיינרו מספר על לחצים כבדים, מבית ומחוץ, לסרב להשתתף.
"התגובות שקיבלתי בארץ היו 'אל תציג', 'אתה מייצג ממשלה קיצונית' ו'אתה הופך לאמן של המדינה'", הוא משחזר בשיחה עם ynet, "אבל אני יודע שאמנות ומדינה לא הולכים יחד. כיליד רומניה בתקופה הקומוניסטית, אני מבין שאז היו אמנים של משטר, שהוזמנו ליצור פרופגנדה. אבל אני לא מייצג את הממשלה. אנשים שאני מכיר - וגם כאלה שלא - התבטאו נגדי, גם בארץ וגם בחו"ל".
בעצם אתה הולך נגד הזרם.
"כן. המסר, גם מבית וגם מבחוץ, הוא בעצם 'אין לך מקום'. שתי גלריות בחו"ל שבהן אני מציג הזהירו אותי שהמהלך לא טוב עבורי, ושיש חשש שהן יזוהו עם ישראל. הן הזהירו מחרמות. גם אוצרים בינלאומיים פנו ואמרו שזה לא הזמן להציג בביתן הישראלי. אמרו לי: 'מה שעובר עליך יעבור גם עלינו - אנחנו לא רוצים להיות קשורים לחרמות'. מכל צד יש לחצים וטלפונים".
איך אתה מתמודד? הרי ב-2019 ייצגת את רומניה.
"אנשים לא מרוצים מכך שישראל מיוצגת כאן. זה לחץ אדיר. אני לא יודע איך, אבל אני מצליח להתנתק. לצד זאת, אני מקבל גם חיזוקים וחיבוקים. למשל, כשצוות השיפוט התפטר לפני כמה ימים על רקע השתתפות ישראל ורוסיה - קיבלתי תמיכה מלאה משר התרבות האיטלקי, אלסנדרו ג'ולי. הוא לא רק דיבר איתי והתנצל על היחס שאני מקבל, אלא גם פרסם הצהרה רשמית. זה מראה שהפוקוס צריך להיות על האמנות. אני לא חושב שהוא התקשר לאמנים אחרים. גם ראש ממשלת איטליה, ג'ורג'ה מלוני, התייחסה לכך".
מיצב "שושונת האין" בביאנלה, ונציה
(יוליה פריליק-ניב)
מה אמר לך השר בעקבות ההתפטרות?
"הוא אמר דברים מאוד יפים עליי, וגיבה אותי ואת האמנות שלי במאה אחוז. הוא כמובן לא יכול להתערב, כי קרן הביאנלה עצמאית, אבל הבטיח לקדם אותי גם בהמשך".
יותר קל לייצג את רומניה או את ישראל?
"את רומניה. כשאתה מייצג את ישראל - רואים קודם את הדרכון. אבל אני אומר: תסתכלו עליי כאמן. לצד הקושי, אני גם מקבל חיבוקים - אישיים, שקטים, מרגשים. לעומת זאת, החרם רועש ופומבי. זה יוצר לחץ גדול".
"קבענו מזוזות, ותלינו מנעולים עם מילים כמו 'ואהבת' ו'ושמחת'"
האמן בן ה-67 הוא יליד רומניה הפועל בין חיפה לבלגיה. בסבב הלחימה הקודם מול איראן, "עם כלביא", נפגע ביתם של פיינרו, בר-שי וילדיהם בחיפה. בספטמבר 2025 כתב: "אנחנו בעיצומו של שיקום ובנייה מחדש של הבית והסטודיו, שנפגעו מטיל איראני. זהו תהליך לא פשוט, אך מלא תקווה ואמונה בחזרה לשגרה. אני מקווה שהעבודות יושלמו לקראת השנה החדשה, ושהמרחב יחזור לשמש שוב מקום של יצירה, אור ושקט".
פיינרו הוא דמות ייחודית: אמן, אוצר, יזם וחוקר של זהות ומרחב. עבודותיו עוסקות בזיכרון, נדודים והשראה מעולמות השירה והיהדות. הוא חתן פרס ישראל לעיצוב ואמנות בינתחומית לשנת 2025.
לאחר שב-2024 הביתן הישראלי נותר סגור במחאה, חוזר הביתן עם עבודה עוצמתית במבנה היסטורי בן יותר מ-500 שנה. על רקע הקריאות לחרם, ועדת האיתור בחרה בפיינרו - אמן בעל נוכחות בינלאומית - כגשר תרבותי. אם יצליח לממש את חזונו, ייתכן שהמבקרים לא יראו בביתן הישראלי זרוע של הסברה - אלא יצירת אמנות עכשווית, מורכבת ומעוררת מחשבה, בתוך מציאות טעונה.
יש סיכוי לא רע שדווקא הדרמות סביב השתתפות ישראל בביאנלה ה-61 יסייעו לביתן ולפיינרו להתבלט. לצד החשיפה התקשורתית הרבה, התפטרות חבר השופטים הובילה לשינוי חריג: גם המבקרים יוכלו להצביע ישירות - בדומה לשיטה באירוויזיון, שבה יש משקל משמעותי לבחירת הקהל.
עוד לפני כן, מספר פיינרו על שורה ארוכה של אתגרים - לא כולם קשורים ישירות למעמדה של ישראל בעולם. את העבודה "שושנת האין", שבמרכזה בריכה כהה ומערכת טפטפות הפועלת במחזוריות, הוא כבר הציג בעבר במוזיאונים מובילים, בהם מוזיאון בווינה ו-Art Basel בפריז. הבחירה בו והקמת המיצב התנהלו במירוץ נגד הזמן, תוך מחסור בתקציב ובכוח אדם. לדבריו, מדובר כמעט בנס שהעבודה הוקמה בזמן בתוך חלל הארסנלה - מתחם מחסנים היסטורי ששימש בעבר את צי הספינות של ונציה.
"זאת עבודה מאוד מורכבת", הוא אומר. "אהבו את הרעיון שהיא משתמשת בטפטפות - המצאה ישראלית. חשבתי שהיא מתאימה במיוחד לביתן הישראלי, וגם לאדריכלות של החלל. בעבר הגשתי מועמדות ולא התקבלתי - הפעם כן, אבל בתנאים קשים".
למה תנאים קשים?
"יש את היחס לישראל בעולם, ויש את גורם הזמן. בדרך כלל יש לפחות שנה להתכונן, לגייס תקציבים ולהיערך. התקציב הממשלתי עומד על כ-1.5 מיליון דולר - מעט מאוד לעומת מדינות כמו ארצות הברית, שמגיעות לחמישה מיליון דולר ויותר".
ואז אתה צריך לגייס תרומות?
"כן. אחרים הצליחו להכפיל את התקציב, אבל להם היה זמן. לנו לא. התחלנו רק בדצמבר-ינואר, והנה - כבר מאי ואנחנו מציגים".
ידעת מראש שזה יהיה בארסנלה?
"לא. כשהגענו, זה היה מחסן מלא ציוד, אפילו לא היה מפתח. עבדנו בתנאים לא פשוטים, עם מכרזים ובירוקרטיה. ובמקביל - גם לחץ וביקורת מכל כיוון".
מה המשמעות של התפטרות צוות השיפוט?
"הבנתי שהבחירה תהיה דמוקרטית יותר - הקהל יחליט, כולל הצבעה אונליין, כמו באירוויזיון".
מלבד היצירה הראשית, בביתן מפוזרות עוד יצירות קטנות של פיינרו. הנכנסים למקום נחשפים מיד למקפיא (אמיתי) שבו ממוסגרת שושנה אחת שחורה על גבי גוש קרח. זו היצירה "שושנה שחורה", שבשביל פיינרו מסמלת חיפוש פנימי הנע בין חושך לאור, בין טוב לרע. יצירה נוספת היא שרוול של חולצה לבנה עם כיס ממולא באדמת ירושלים, עבודה של פיינרו מ-2012 בשם "ירושלים בתוך הכיס".
עבור "שושנת האין", החלל עתיר הקשתות מולא במערכת טפטוף מחזורית של מים - עבודה רבת סמלים, מהקשר הברור למים בעיר ונציה ועד משמעויות רוחניות, קבליות ויהודיות. "קבענו מזוזות, ותלינו מנעולים עם מילים כמו 'ואהבת' ו'ושמחת'", מספר פיינרו.
למה מים?
"מים הם מקור החיים. הם יכולים להיות גם מקור לקונפליקט וגם לבסיס לשלום. יש כאן גם חיבור ללידה, לחקלאות, ולרוחניות. כשהטפטוף נפסק - פני המים הופכים למראה. זה רגע רגוע, למרות שהמים שחורים, כמו דיו".
הכתבת הוזמנה לסקר את התערוכה במסגרת יחסי הציבור של ביתן ישראל בביאנלה.
