בשיתוף יד ושם
צפו בכתבה המלאה:
התיאטרון הוא "פתח הצצה" לעולם עשיר הרבה יותר – הצצה לחיים שהיו באמת.
(צילום: ירון שרון )
במשך עשרות שנים, זכרון השואה נשמר בעיקר דרך מסמכים, חפצים, תמונות בשחור-לבן ועדויות מוקלטות. אך ככל שחולף הזמן, האתגר של הנגשת הזיכרון בכלל ולדורות הצעירים בפרט, הופך מורכב יותר. כיצד מחברים ילד שנולד לעולם של מסכים ורשתות חברתיות לסיפורו של ילד שחי לפני למעלה מ-80 שנה במציאות של פחד ומסתור? ביד ושם החליטו לענות על האתגר הזה בדרך יצירתית במיוחד: להוציא את הסיפור מהוויטרינה ולהעלות אותו על במת התיאטרון.
המיזם החדש - תיאטרון "לגעת בזיכרון" הוא הרבה יותר מהצגת ילדים. המיזם כולל ארבעה מחזות מקוריים המבוססים על סיפורים אמיתיים מתוך האוספים העצומים של יד ושם. אחד המופעים המרגשים במיזם הוא הצגת היחיד "בֵּר ומחתרת הצעצועים", המגוללת את סיפורו של פרד לסינג ודובון הצעצוע שליווה אותו לאורך כל השנים בהן הוא חי במסתור.
השחקן יולי סקר, המגלם את הילד פרד בהצגה, עומד כל שבוע מול קהל מגוון, הכולל לא פעם גם בני נוער. "אני משחק בשלל תיאטראות בישראל ובשנה האחרונה גם כאן", הוא מספר תוך כדי התארגנות לבואו של הקהל. "השואה זה לא סיפור אחד, זה אין סוף סיפורים. כשאני רואה קהל של ילדים ובני נוער מגיעים להצגה הזאת, הם לא רואים איזו תמונה ישנה בשחור לבן, הם לא רואים את הסיפור של סבא וסבתא של ההורים שלהם, הם רואים את עצמם".
סקר מדגיש כי התיאטרון מצליח לשבור את המחיצות שהמוזיאון הקלאסי לעיתים מייצר. הוא מסביר כי הציפייה הראשונית של המבקרים היא "נבוא ונראה מוצגים סטטיים" וכי "קהל היעד של נוער שמגיע ליד ושם, זה בדיוק כאילו הגיל הכי ציני ולצחוק על כל הסיטואציה", כך שהעברת המסר, צריכה להיעשות בצורה שונה מהרגיל ונראה שתיאטרון "לגעת בזכרון" מצליח לעשות זאת.
"הרבה פעמים אני מרגיש שכשהם נכנסים לאולם, זה המצב שלהם. והם יוצאים משהו אחר לגמרי", אומר סקר. "אנחנו תופסים אותם באופן שבו, למרבה הצער, סרט של אולי של איזה עדות לא תמיד יתפוס אותם, כי אין כבר יש פחות ופחות אנשים שישבו פיזית ויספרו את הסיפור האמיתי".
האוצרות של יד ושם
מאחורי הקלעים של היצירה התיאטרלית, עומדת עבודה ארכיונית ואוצרותית קפדנית. נעה אור, אוצרת משנה באוסף החפצים של יד ושם, מסבירה שעקרון ההתחדשות הוא בסיסי במוסד. "יש לנו אוספים מאוד גדולים ומאוד מעניינים, ותמיד המטרה הייתה לחשוף אותם. התיאטרון זה היה עוד רעיון, באמת יותר יצירתי ולא שגרתי, שיביא קהל חדש וגם צעיר יותר".
לדברי אור, הבחירה בסיפורו של פרד הייתה טבעית. "משהו בפרד עצמו וגם בבֵּר הקטן, תפס ביד ושם כבר מההתחלה. מאז שהוא הגיע לתערוכה בשנות התשעים, הוא תמיד היה מוקד לקהל". עם זאת, היא מציינת כי האביזרים בהצגה אינם החפצים המקוריים, אלא העתקים שמייצגים במדויק את הסיפור. "אי אפשר בתיאטרון להשתמש בבֵּר האמיתי, בפריט האמיתי. מבחינה שימורית", מסבירה אור.
מבחינת אור והצוות שלה, התיאטרון הוא "פתח הצצה" לעולם עשיר הרבה יותר – הצצה לחיים שהיו באמת. ממש בסמוך לאולמות התיאטרון ניצבת התערוכה "זיכרון חי- אוספי יד ושם בין עבר לעתיד", בה ניתן לצפות בכ-400 פריטים נדירים מאוספי יד ושם המוצגים, רובם, לראשונה.
התערוכה לוקחת את המבקרים למסע דרך שלוש שכבות של זיכרון: תיעוד בזמן אמת, עדות והנצחה לאחר השואה ויצירת שפה חזותית שהפכה לחלק בלתי נפרד מהזיכרון הקולקטיבי. לצד הפריטים ההיסטוריים מוצג קיר עדויות וידאו של ניצולים, המלווה את המסע בקולותיהם החיים ויוצר חוויה ישירה ומוחשית יותר.
"התערוכה עוסקת בזיכרון – איך אנחנו כדור שלישי ורביעי נעביר את הזיכרון של השואה הלאה. אנחנו מספרים שם על האוספים שלנו, איך הם הגיעו, מה אנחנו עושים איתם מבחינת שימור וטיפול", מסבירה אור. "אלו פריטים שאנחנו קוראים להם 'אוצרות של יד ושם'". לצד התצוגה, מוצבות עמדות אינטראקטיביות המזמינות את המבקרים להיחשף מקרוב לעבודה השוטפת במוסד - שימור, קטלוג ומחקר – המאפשרת את המשך קיומו של הזיכרון והעברתו לדורות הבאים.
אותו אלמנט של עדות חיה קיים גם בסוף ההצגה. "ממש בסוף ההצגה, לפני ההשתחוויה, אור יורד עליי ועולה וידאו מאחורה של פרד האמיתי, פרד המבוגר, המספר את הסיפור שלו", מספר סקר. "זה הרגע שבו באמת נעתקת להם הנשימה, כי הסיפור הזה שהם ראו עכשיו, ההצגה הזאת, מתחברת ומתמזגת עם המציאות והם מבינים שכל מה שהם ראו כאן קרה".
בֵּר המקורי, מוצג בתערוכה "זיכרון חי" (צילום: ירון שרון )
לא רק בֵּר: המסע שמתחיל על הבמה וממשיך אל תוך הארכיון
נכון לזמן זה, קיימות ארבע הצגות בתיאטרון "לגעת בזכרון", שלוש מהן מתאימות למבוגרים ונוער בלבד: לאו – צייר האמת והשקר, וּנְתַנֶּה תֹּוקֶף - עוצמת הרוח היהודית והאוצרת, אך הרביעית, בֵּר ומחתרת הצעצועים מתאימה גם לצעירים, החל מגיל 10. תדירות ההצגות הינה קבועה והצפייה בהן מותנת ברכישת כרטיסים מראש באתר יד ושם.
השילוב בין הצגה אינטימית ומרגשת לבין ביקור בתערוכה המציגה את החפצים המקוריים, מציע למשפחות ולמוסדות דרך חדשה, רגישה ומעמיקה לעסוק בשואה. זהו יותר משיעור בהיסטוריה, זהו שימוש מיטבי בכוחו של הדמיון.
למידע נוסף ורכישת כרטיסים, יש ללחוץ כאן
בשיתוף יד ושם
