כמעט כל רעש תזוזה או תנועה בלתי צפויים עלולים להפעיל מחדש את הטריגרים של יובל רפאל אחרי התופת שחוותה בנובה וההינצלות ההירואית. בתוך כך, קבלת הפנים על שטיח הטורקיז בבאזל הייתה גם מפגש פסיכולוגי טעון מול תנועת שחיטה של מפגין פרו-פלסטיני. אבל הפעם, לצד הפחד, הייתה גם הרגשה אחרת. "לפני הכול הרגשתי גאווה", היא אומרת בלי להסתיר את ההתרגשות, כשלפעמים מבליחות דמעות קטנטנות. "הרגשתי גאה לעלות לשם עם הדגל הכי יפה בעולם. אני לא אשקר. היה יום אפילו מפחיד, לעיתים. כולם ראו מה יצא ומה היה".
ראיון עם יובל רפאל נציגת ישראל לאירוויזיון 2025 בשוויץ
(צילום: גיל נחושתן)
מה הרגשת באותו רגע?
"היה פחד. אתה יודע, אני לא מכירה את הבן-אדם, אין לך מושג למה הוא מסוגל. אז היה פחד, היו רגעים של אי-נעימות, אבל בסוף יש לי את הצוות שלי, תודה לאל, ואת אימא שלי, שמזכירים לי למה אנחנו כאן - לנאמבר שאני רוצה לעשות בצורה הכי טובה שיש כדי להביא כבוד למדינה שלנו, מגיע לה. מתרכזים במה שבאמת צריך".
בריאיון ל"7 לילות" סיפרת שטיול תמים עם כלב לבד אחרי הנובה, הפעיל אצלך טריגרים. פתאום את מגיעה, שוב צעקות בערבית. תנועת שחיטה.
"תראה, בשנה הזאת התמודדתי עם הרבה מאוד דברים מהמקום האישי, מהטראומה האישית שלי, ופיתחתי הרבה מאוד שיטות - אם זה לבד, אם זה עם פסיכולוגים. למדתי לסגל לעצמי הרבה דרכים להרגיע את עצמי במצבים של לחץ, להתרגל לרעשים מסוימים, לתנועות מסוימות אפילו. אימא שלי, שעזרה לי בכל התהליך, היא פסיכולוגית, אבל אני עושה הרבה עבודה בשיח שלי לבד עם עצמי וגם בטיפולים אחרים".
מה זה אומר רגעים לא נעימים?
"יש סקאלה מאוד גדולה של רגעים כאלה. אבל אם אנחנו מתייחסים ספציפית לשטיח ולמה שקרה - הייתה מחאה והיה בן אדם ספציפי, שגם לא היה היחיד, שעשה תנועות מסוימות. לרגעים היה נורא מפחיד, אבל זה גם מחזיר אותי ישר למטרה האמיתית שלשמה אני כאן: להפיץ אהבה, להפיץ אור ולתת נאמבר כמה שיותר טוב. להביא כבוד למדינה הזאת. בסוף זו תחרות של מוזיקה וזה הדבר הכי חיובי שיכול להיות, ואני מאושרת להיות בצד הזה, להיות בצד האוהב. אני מרגישה זכייה ענקית לעשות את זה כחלק מקריירה. למען העם הזה".
היו סביבך לרגעים גם דגלי פלסטין.
"מלא. אבל הייתי מוקפת בדגלי ישראל. סגרנו את החלונות, אז לא שמענו מה הם צועקים בדיוק, אבל עשיתי לבבות ושלחתי אהבה לכולם, כי הייתה בקהל גם המון אהבה והיו גם הרבה דגלי ישראל פה ושם. היו כמויות של אהבה, והכי שמחתי בעולם לשלוח אותה בחזרה".
"לא משנה איפה אני מבחינת הדירוגים, ההימורים - אני באה לתת את הכי טוב שלי"
רפאל מייצגת את ישראל בשנה נוספת שבה המדינה נמצאת במלחמה מול עזה, בשנה שעברה הדבר השפיע רבות על השהות של המשלחת הישראלית והנציגה עדן גולן בשבדיה, כשברחובות העיר התקיימו הפגנות פרו-פלסטיניות של אלפים וכשבתוך התחרות דווח על מתחים בין גולן והמשלחת הישראלית ולנציגי מדינות אחרות ומשלחותיהם. אך בינתיים לרפאל חוויה שונה.
הגיעו כבר מהמשלחות האחרות ללחוץ ידיים? כי מעדן גולן במאלמו הרוב התעלמו.
"פגשתי חלק מהאמנים לזמן קצר בטקס, כי היה יום מאוד עמוס לכולם וכל אחד היה צריך להיות בתחנות שלו. עוד לא הוחלפו טלפונים, אבל חלקם אמרו שלום, חייכו. אני ממש מחכה להיכנס לשלב הבמה ומקווה מאוד להמשיך לפגוש אמנים אחרים, ליצור איתם קשרים ולדבר איתם על מוזיקה".
יש כבר מכר ראשון?
"הזמר של השיר 'אספרסו מקיאטו' שאני כל כך אוהבת (טומי קאש המייצג את אסטוניה, ר"ש). הוא אמר שלום, ניגש, לחצנו יד מאוד בקטנה. אנחנו נכנסים לשבוע מאוד מרגש, מקווה גם שיהיה לנו זמן לדבר מאחורי הקלעים".
מה הפתיע אותך לטובה עד עכשיו, בימים שאת פה, ומה לרעה?
"מה זה להפתיע? היינו מוכנים להכול. הכנו את עצמנו נפשית להכול, אבל באמת האירוע בשטיח הטורקיז היה פחות נעים".
3 צפייה בגלריה


"הכנו את עצמנו נפשית להכול. זה היה פחות נעים". יובל רפאל במצעד המשלחות של אירוויזיון 2025
(צילום: Fabrice COFFRINI / AFP)
עדן גולן חוותה את זה בחזרה הראשונה בפני קהל, לא היה לה את אירוע הפתיחה. את כבר יודעת איך זה מבחינת ההרגשה. אז אולי יש גם איזה יתרון מסוים?
"הרגשתי מוכנה להכול בכל מקרה, אבל מה שהכי משאיר אותי מפוקסת בתוך הסיטואציה הזאת זו האג'נדה שהכנסתי לעצמי במשך שלושה חודשים: אני הולכת להיות מרוכזת אך ורק בנאמבר שלי. שום דבר אחר לא יעזור לי להביא את התוצאה הטובה ביותר, רק להיות מרוכזת אך ורק בזה ולשים את כל האנרגיה שלי בתוך הדבר הזה, לזכור את המטרה שלי - לתת ביצוע טוב ולהביא כבוד למדינה שלנו".
איך את מרגישה ברמה המקצועית לפני חצי הגמר?
"תקשיב, אחד הרגעים הכי מרגשים שהיו כאן זה לעלות בפעם הראשונה על הבמה ולראות את התפאורה שלי בפעם הראשונה, ואז לבצע את השיר. כאילו שעד עכשיו התכוננתי על כלום. הייתי עושה כאילו את העלייה במדרגות בצעדים במקום. אז זה היה וואו. עברה בי תחושה שזכיתי בענק להיות במקום הזה ולהיות במעמד הזה. אושר, כבוד, התרגשות מאוד גדולה. בחזרה הראשונה ישר אמרתי לצוות: 'לא בא לי לרדת מהבמה. בא לי להישאר פה, לעשות את זה כל היום, כל הזמן'. אז זהו, אני ממש ממש ממש מתרגשת".
יש דברים טובים, כמו העובדה שאת מדורגת באופן יציב מאוד גבוה בהימורים. זה מלחיץ גם? יש ציפיות. בארץ כבר רוצים ניצחון.
"שתדע לך שלא משנה מה, אני מקבלת כמות מטורפת של אהבה, ותמיכה וגב - ואין מחזק מזה. אבל לא משנה איפה אני נמצאת, מה הדירוגים, ההימורים, אני באה לתת את הכי טוב שלי. המשלחת לא מתעסקת בזה בכלל. אני אתן את המאה אחוז שלי, לא משנה באיזו סיטואציה, לא משנה איפה, לא משנה מתי, וכך גם כל המשלחת. אנחנו כולם באותו סטייט אוף מיינד".
קרן פלס אמרה שאת כאן אחרי שניצחת את האויבים הכי מרים שיש, כלומר את הניצחון שלך כבר עשית, בעצם ההגעה לאירוויזיון.
"מקווה בשביל כל המדינה שלנו שאנחנו קודם כול מרגישים ניצחון כבר. כבוד לי. אין הנחתום מעיד על עיסתו".
ב-7 באוקטובר ניצלת בנס, פחות משנתיים אחרי את על הבמה הכי גדולה באירופה. טוויסט עצום. עכשיו תורן של הדמעות להגיע שוב.
"זה מרגש, זה מטורף וזה מצד אחד לא נתפס, אבל מצד שני אני כל כך בתוך הסיטואציה ומרגישה גם כל כך מוכנה אליה. ושוב אני אגיד, כי זה באמת הדבר שהכי מלווה אותי - כבוד ענק להיות פה בשבילי".










