המפיק הבריטי ג'רמי תומאס, מהדמויות המוערכות והמשפיעות בקולנוע העצמאי, הלך לעולמו אמש (שישי) בגיל 77. תומאס, שהיה חתום על יותר מ-80 סרטים לאורך קריירה של יותר מחמישה עשורים, מת בביתו באוקספורדשייר כשהוא מוקף בבני משפחתו - כך נמסר מטעם הצוות שלו.
ג'רמי תומאס
ג'רמי תומאס
ג'רמי תומאס
(צילום: Vianney Le Caer/Invision/AP)
בין הסרטים שעליהם עבד נמנים "אי-אה", שזכה ב-2022 בפרס חבר השופטים בפסטיבל קאן; "הקיסר האחרון", שזכה בתשעה פרסי אוסקר, בהם הסרט הטוב ביותר, ובארבעה פרסי גלובוס הזהב; ו"פינוקיו" מ-2019. לאורך הקריירה שלו ייסד תומאס את חברת ההפקות Recorded Picture Company, ובהמשך היה שותף להקמת חברת המכירות וההפצה HanWay Films.
"הקיסר האחרון" היה גם חלק משיתוף פעולה ממושך בין תומאס לברנרדו ברטולוצ'י, שהלך לעולמו ב-2018: השניים עבדו יחד על חמישה סרטים לאורך 17 שנים. זו הייתה רק אחת מכמה מערכות יחסים מקצועיות ארוכות שטיפח תומאס עם במאים בולטים לאורך הקריירה.
ברשימת ההפקות שלו נמצאים גם Sexy Beast, סרט הביכורים של ג'ונתן גלייזר, "קראש" של דייוויד קרוננברג ו"חג שמח, מר לורנס" של נגיסה אושימה ובכיכובו של דייוויד בואי. תומאס המשיך לעבוד עד ימיו האחרונים. סרטו האחרון, Bad Lieutenant: Tokyo, צפוי להיות מוצג בבכורה בפסטיבל טורונטו ב-14 בספטמבר.
ג'רמי תומאס וחברי הקאסט של "אי-אה" בפסטיבל קאן
ג'רמי תומאס וחברי הקאסט של "אי-אה" בפסטיבל קאן
ג'רמי תומאס והצוות של "אי-אה" בפסטיבל קאן
(צילום: AP Photo/Daniel Cole)
ב-2006 זכה תומאס בפרס הקולנוע האירופי על הישג יוצא דופן בקולנוע העולמי. ב-2021 עמד במרכז הסרט התיעודי The Storms of Jeremy Thomas, שתיעד את הקשר ארוך השנים שלו עם פסטיבל קאן ואת עבודתו כמפיק. לאחרונה הופיע גם בסרט התיעודי Joie De Vivre של לוקה גואדנינו, העוסק בקולנוע, באמנות ובחייו של ברנרדו ברטולוצ'י.
תומאס נולד בלונדון ב-1949 למשפחה של אנשי קולנוע: אביו, ראלף תומאס, היה במאי, וכך גם דודו ג'רלד תומאס. מיד לאחר שסיים את לימודיו החל לעבוד בתעשייה, תחילה בחדרי עריכה. אף שבתחילת דרכו רצה להיות במאי, תומאס פנה לבסוף להפקה.
הקרדיט הראשון שלו כמפיק היה Mad Dog Morgan מ-1976, שאותו הפיק באוסטרליה כשהיה בן 27. שנתיים לאחר מכן הפיק את The Shout של יז'י סקולימובסקי (שחתום גם על "אי-אה"), ההפקה הראשונה של Recorded Picture Company שהקים; הסרט התחרה על דקל הזהב בקאן וזכה בפרס חבר השופטים הגדול.