פרנק בירד, המתופף הוותיק של להקת הרוק זי זי טופ, הלך לעולמו ביום שני בגיל 77. בוב מרליס, נציג הלהקה, אישר את דבר מותו ומסר כי בירד מת בעת שהיה בטיפול הוספיס, כשבני משפחתו לצדו, בחווה שלו בריצ'מונד שבטקסס. סיבת המוות המדויקת לא נמסרה.
בעקבות מותו הודיעה הלהקה על ביטול הופעתה שהייתה אמורה להתקיים הערב (שלישי) בסולט לייק סיטי, וכן הופעה נוספת שתוכננה למחר בקולורדו ספרינגס. סיבוב ההופעות הנוכחי של הלהקה צפוי להתחדש בסוף השבוע באוסטין.
בירד התמודד לאורך השנים עם כמה בעיות בריאותיות חמורות. ב-2002 נעדר מכמה הופעות לאחר שעבר ניתוח חירום להסרת התוספתן, וב-2025 פרש "זמנית" מפעילות הלהקה בשל בעיות בריאותיות שלא פורטו. מוקדם יותר החודש ביטלה זי זי טופ במפתיע הופעה בהוליווד בול שבלוס אנג'לס בשל מה שהוגדר כ"מכשולים שלא ניתן להתגבר עליהם". בהמשך התברר כי מצבו הבריאותי של בירד הוא שהוביל לביטול, אך גם אז לא נמסרו פרטים נוספים.
אף שלא היה חבר מייסד של הלהקה מבחינה רשמית, בירד היה למתופף המזוהה והוותיק של הלהקה הטקסנית. הוא חבר לגיטריסט והסולן בילי גיבונס לאחר שזי זי טופ כבר הוציאה את סינגל הבכורה שלה, Salt Lick, ובהמשך היה זה בירד שהביא להרכב את הבסיסט דאסטי היל.
פרנק בירד (משאמל) עם חברי זי זי טופ
(צילום: AP Photo/Tina Fineberg)
בעוד שחלק גדול מהדימוי של הלהקה נבנה סביב המלודיות, הריפים וכמובן הזקנים של חבריה, דווקא בירד נטול הזקן היה העוגן שלה. הוא נחשב לאמן של ה"טקסס שאפל" - מקצב תופים מדויק ויציב שהיה הבסיס לאופי הייחודי של הלהקה בלהיטים קלאסיים כמו Tush ו-La Grange.
בירד נולד ב-11 ביוני 1949 בעיירה פרנקסטון שבטקסס. הוא החל לנגן בלהקות בתקופת התיכון, ובהמשך הפך לדמות קבועה בסצנת המוזיקה של דאלאס, שם פגש את היל. השניים ניגנו יחד בכמה הרכבים במהלך שנות ה-60, בהם The Warlocks ו-American Blues.
הקריירה של המתופף כמעט ונעצרה לאחר שבת זוגו נכנסה להיריון. השניים נישאו, החלו לגדל את ילדם ואף התגוררו במשך תקופה עם הוריו של בירד. אולם לאחר שהעביר את משפחתו ליוסטון, הכיר בירד את גיבונס, שבאותה תקופה ניגן בהרכב בשם The Moving Sidewalks. בירד הצטרף במהרה להרכב, הביא עמו את היל, והלהקה שינתה את שמה לזי זי טופ.
בשנים הראשונות הלהקה הופיעה בלי הפסקה בכל מקום שבו התאפשר לה לנגן. הפריצה הגדולה שלהם הגיעה באמצע שנות ה-70, כאשר אלבומה Tres Hombres מ-1974 נכנס לעשירייה הראשונה במצעד 200 האלבומים של בילבורד, זכה למעמד אלבום זהב מטעם ה-RIAA וכלל את La Grange. האלבום הבא, Fandango! מ-1975, זכה להצלחה דומה.
פרנק בירד
(צילום: Frazer Harrison/Getty Images for Stagecoach)
לאחר יציאת האלבום Tejas ב-1976, יצאה הלהקה להפסקה קצרה, בין היתר כדי שבירד יוכל להיגמל מסמים. בדוקו בשם That Little Ol' Band from Texas, הודה בירד כי הוציא חלק גדול מהכסף שהרוויח באותה תקופה על סמים, ובעיקר על כדורים, קוקאין והרואין. הלהקה חזרה לפעילות ב-1979, והוציאה את אלבומה השישי, Degüello שפתח תקופה מצליחה במיוחד שבמהלכה נהנתה הלהקה משיא מסחרי ממושך לאורך שנות ה-80 ותחילת שנות ה-90.
בעשורים הבאים המשיכה זי זי טופ להקליט ולהופיע. ב-2004 נכנסה הלהקה להיכל התהילה של הרוקנרול, וב-2012 הוציאה את La Futura, שהתברר בדיעבד כאלבומה האחרון עם היל, שמת ב-2021. גיבונס ובירד המשיכו להופיע גם ללא היל, אף שבעיותיו הבריאותיות של בירד אילצו אותו לעתים להיעדר מסיבובי ההופעות.
מחוץ למוזיקה, בירד היה הבעלים והמפעיל של חווה בריצ'מונד, טקסס, והיה חובב גולף ומרוצי מכוניות. לו ולאשתו דבי נולדו בנים תאומים, והשניים גם סייעו לגדל את בתו של בירד מנישואים קודמים.
