השחקן אריה מוסקונה, מהשמות הבולטים בטלוויזיה ובקולנוע ושזכה בשני פרסי אופיר, הלך לעולמו והוא בן 78. מוסקונה, שהותיר אחריו עשרה נכדים, ארבע בנות ואישה, נפטר בבית חולים השרון מקריסת מערכות, אחרי שבעבר הצליח להתגבר על מחלת הסרטן.
אשתו, עדינה, אישרה ל-ynet את דבר מותו ואמרה: "אריה היה אהבת חיי מהתיכון, עברנו ימים טובים ורעים, ותמיד חשבתי שאמות קודם והוא אמר לי 'אם את תמותי לא חושב שאוכל לחיות בלעדייך'. ואני אגיד את אותו משפט, כמה שהיינו שונים היינו עם האהבה הכי גדולה שיש".
"אריה מוסקונה חברי היקר. יצא לנו לחלוק במות בתיאטרון לחלוק השגים ופרסים ונחת בטלוויזיה ובקולנוע, אבל בעיקר חלקנו חברות אמת יקרה מפז", מסר צביקה הדר ל-ynet. "מחבק את שבט מוסקונה היקר שכל כך היית גאה בו - הנכדים, הנכדות, הבנות היקרות ועדינה הפולניה שלך מאז ימי התיכון. חיבוק, תנוח על משכבך בנחת בשלווה ובגאווה".
אסתי זקהיים ל-ynet: "אחד הדברים המדהימים אצל מוסקונה היה לא רק זה שהוא היה פרופורמר ענק, זמר מדהים, שחקן מצוין ומדבב, וכל דבר שהוא נגע בו היה תענוג לראות אותו - גם 'הופה היי' וגם תוכניות ילדים ועוד... זאת הוורסטיליות שלו. היכולת שלו להיות מצד אחד שחקן עמוק נוגע ללב, מרגש, פיוטי כמעט, ומצד שני גס רוח, מצחיק, תוקפני ואגרסיבי. לג'נגל בין סרטי בורקס ל'קזבלן', לרוץ, לשיר ולרקוד, לבין 'לילסדה', שעשה שם תפקיד מקסים ונוגע ללב ומרגש.
"גם ב'עפולה אקספרס' הוא הביא תפקיד שלם של איש בודד, עצוב ונוגע ללב, אבל גם גס רוח וקוסם. באיזשהו אופן הוא הצליח להפוך גם את הדמויות הבהמיות לפואטיות ונוגעות ללב. הן לא היו רק חד-כיווניות ושטחיות, הוא הצליח ליצור דמות מלאה שיש לה מלא רבדים ומלא עומקים. ותמיד יש את המבט הזה בסוף - מן חיוך דק על הפרצוף ומבט נוגה בעיניים. כמו ליצן עצוב כזה, קונדסון.
"זו הייתה אחת האיכויות הכי מרתקות ונוגעות ללב שהיו בו. הוא היה שחקן סופר מקצועי, ידע הכול, עשה עבודת דמות מדויקת, ומצד שני הביא אותה באיזה קלילות כאילו שולף מהשרוול בלי מאמץ. הצופה לא רואה את המאמץ של העבודה".
"את אריה מוסקונה הכרתי במהלך עבודתי על 'מאמי' - אופרת הרוק שיצאה ב1986", סיפר הלל מיטלפונקט ל-ynet. "זכור לי שחיפשנו זמר שהוא גם שחקן, ושיכול להחליף כמה דמויות במהלך כמה שירים ובאותה עלילה. אריה מוסקונה היה הבחירה המתבקשת. מעבר לקולו הנפלא בשירה, אריה הביא גם נוכחות משחקית, מעין חיוך וחצי קריצה, כאילו לקח על עצמו לתווך לקהל בידידות את המסרים הקשים. אריה היה פרטנר נפלא, אהוב על כל המשתתפים, מגויס תמיד לחומר בכל ערב מחדש. צר לי מאוד על לכתו. בהפקות ובתפקידים התיאטרליים מוזיקליים שביצע לא היה מי שישווה לו".
ניצה שאול ל-ynet: "את אריה הערצתי עוד בתור נערה, כשראיתי אותו בלהקת פיקוד צפון, ואחר כך כמובן לאורך כל הקריירה שלו - כזמר ושחקן, גם קומדיה גם דרמה. הכול. הוא היה איש כל כך מוכשר. אני זוכרת אותו שר רוקנ'רול - אחד הטובים שבהם. שיחקנו ב'גבעת חלפון', ושם ב-40 מעלות חום, הוא כל כך הצחיק והיה מקסים וניגן בגיטרה. אחרי כמה שנים טובות שיחקנו יחד בסדרה 'מתים לרגע', היינו שם בעל ואישה, ואחר כך ב'צומת מילר' בשתי עונות שיחקנו את ההורים של אשתו של אדיר. ושם באמת היה כיף גדול, אני חושבת שהצלחנו ליצור צמד-חמד. אפשר היה לעבוד עם אריה בחופשיות, היה לו כושר אלתור בלתי רגיל, למד מהר מאוד וניסה כל מיני דברים. אף טייק לא היה דומה לשני וזה תמיד היה מאתגר ומעניין, ואני מאוד אתגעגע אליו. אמן רב-תחומי שאני זוכרת אותו עושה את 'לילסדה' ו'עפולה אקספרס'. איזה שחקן. כואב הלב מאוד מאוד, אני עצובה מאוד".
"מכה קשה, איש כל כך טוב וברוך כשרונות, שחקן מחונן, זמר אדיר, ועל אף נסיונו העשיר ואינספור הישגיו - תמיד צנוע, מסור, נטול אגו, אפילו תמים", ספד לו שמי זרחין בשיחה עם ynet. "הנוכחות שלו בעשייה של 'לילסדה', סרטי הראשון, הייתה מתנה אמיתית, אריה היה עסוק בנתינה ופיזר הומור, חום ואהבה על כל הפרטנרים שלו וגם עליי, ותמיד בהתלהבות ובשמחה, כאילו זו הפעם הראשונה שלו על סט. רק לפני כמה ימים נודע לי שהוא חולה. ניסיתי להגיע אליו כדי להזמין ולשתף אותו באירוע לרגל 30 שנה ל'לילסדה' שייערך בנובמבר, אך הוא כבר לא היה במצב שאיפשר לו לענות. צער גדול. אהבתי אותו מאוד".
ג'ולי שלז, שביימה את "עפולה אקספרס", ספדה לו: "כבר באודישן, החיבור שלו עם צביקה הדר היה מיידי, והיה ברור שזה האיש שחיפשנו. לאורך הצילומים הוא וצביקה לא הפסיקו להפתיע, להביא רעיונות. הוא התחבר לדמות של האנדרדוג הלוזר שבטוח שבסוף ישחק אותה. הוא היה איש יקר ושחקן נשמה".
איגוד אמני ישראל נפרד בצער עמוק מהשחקן אריה מוסקונה ז"ל: "איגוד אמני ישראל, מרכין ראש עם לכתו של אריה מוסקונה – שחקן, קומיקאי וזמר שהשאיר חותם עמוק בתרבות הישראלית. יצירתו של מוסקונה נגעה בלבבות דורות שלמים והשפעתו תמשיך ללוות את התרבות הישראלית עוד שנים רבות. אנו שולחים תנחומים חמים למשפחתו, לחבריו ולחברות ולחברים לקהילה האמנותית. יהי זכרו ברוך".
מוסקונה החל את דרכו האמנותית בלהקת פיקוד צפון ולאחר שחרורו מצה"ל הצטרף ללהקת פיקוד דיזנגוף. בשנות ה-70 פרץ אל הבמות והמסכים, והפך לדמות מוכרת ואהובה במשך כחמישה עשורים.
במהלך הקריירה שלו זכה מוסקונה פעמיים בפרס אופיר: כשחקן הראשי הטוב ביותר על תפקידו בסרט "מעבר לים" (1991), וכשחקן המשנה הטוב ביותר על תפקידו ב"עפולה אקספרס" (1997).
בנוסף, הוא הופיע בשורה ארוכה של סרטי קולנוע שהפכו לחלק בלתי נפרד מהקאנון המקומי, בהם "מלכת הכביש", "קזבלן", "גבעת חלפון אינה עונה", "מבצע יונתן", "טיפת מזל", "לילסדה", "זולגות הדמעות מעצמן" ו"הכול מתחיל בים".
גם על המסך הקטן היה מוסקונה דמות מוכרת, והוא השתתף בסדרות ובתוכניות כמו "חדווה ושמוליק", "הופה היי", "המחסן של כאילו", "שמש", "דני הוליווד", "גאליס", "מתים לרגע", "ככה זה" ו"צומת מילר". כמדבב לקח חלק בפרויקטים רבים, ובהם שיר הפתיחה העברי של סדרת האנימציה המיתולוגית "טוב טוב הגמד".
מוסקונה זכה לככב גם בשלל הצגות תיאטרון, והשתתף בהפקות שונות בתיאטרון חיפה, בתיאטרון הבימה, תיאטרון חולון ועוד, ואף השתתף ב"היי-סקול פסטיגל" (2015), בתפקיד מנהל התיכון.
בנוסף לפעילותו כשחקן, היה מוסקונה גם זמר והוציא את אלבומו הראשון בשנת 1990. במקביל, הופיע עם להקת חבל על הזמן, שביצעה גרסאות כיסוי לשירי שנות ה-60.
הלוויתו תתקיים מחר (א'), בשעה 12:00 בבית העלמין ירקון.
