אם הרגשתם וייבים של "עקרות בית נואשות" כשצפיתם ב"שכנים מסוכנים" (The Burbs) שעלתה בHOT ו-yes, זה לא רק בגלל שסיפור המסגרת שלהן דומה - הסיפור שאמריקה כל כך אוהבת, על פרבר אמריקני לבן ואידיאלי שמסתיר סודות אפלים - אלא ש"שכנים מסוכנים" צולמה ממש בוויסטריה ליין. כלומר ברחוב האולפני שבו צולמה "עקרות בית", זכותה תגן עלינו. אבל הדמיון ל"עקרות בית" לא נגמר בלוקיישן - "שכנים מסוכנים" בהחלט יושבת על נישת הדרמה הקומית עם מוטיב המסתורין שדיירות וויסטריה ליין הטיבו כל כך לשנע, פלוס כמה היבטים עדכניים יותר .
"שכנים מסוכנים" – טריילר
(צילום: באדיבות Peacock )
בעיבוד עדכני לקומדית האימה הקולנועית "שכנים" (1989) שהפכה לקאלט, סמירה ורוב פישר הם זוג הורים טרי. בצר להם הם עוברים להתגורר בבית ילדותו של רוב בעיירה הפרברית הינקלי הילס, שיצרה לעצמה מוניטין של "העיירה הבטוחה ביותר באמריקה". סמירה (קיקי פאלמר), עורכת דין במקצועה, מפתחת מתוך שיממון חופשת הלידה שלה אובססיה לבית ויקטוריאני מוזנח ומסתורי שממוקם מעבר לרחוב. על אף הפערים הראשוניים בינה ובין השכנות הלבנות להפליא שלה, היא קושרת אתן קשרי חברות - לין (ג'וליה דאפי), אלמנה שעדיין מתאבלת על בעלה, דנה (פולה פל הנהדרת תמיד, מ-SNL ו"בנות לנצח"), חיילת מארינס בדימוס ולסבית, וטוד (מארק פרוקש), טיפוס מופנם וקונספירטיבי - ויושבת איתן לשיחות רוויות יין על המרפסת וריכולים על השכונה.
באופן מפתיע, על הבית הנטוש צץ שלט "למכירה", כשבאותה מהירות הוא גם יורד: גבר בשם גארי (ג'סטין קירק מ"העשב של השכן", עוד סדרת פרברים אמריקנית) רכש את הבית, רישת אותו במצלמות אבטחה וברור שהוא מעורב בעניין מפוקפק כלשהו שחבורת חובבות היין יעוטו עליו בעניין. הסיפור של הבית הולך ונפתח לאיטו, יש שיגידו לאיטו מדי - הכול מתחיל מסיפור על נערה שמתה בבית ונקברה בו על ידי משפחתה, אבל ככל שעובר הזמן ונוספים פרטים ואירועים, מתבררים הפרטים האמיתיים והעובדה שכמעט כל שכן, כולל רוב עצמו (שמגלם ג'ייק ווייטהול), מסתיר נגיעה כלשהי לאירועים.
"שכנים מסוכנים" שומרת לפחות על הטון והכוונה של הסרט המקורי (יש גם מחווה לטום הנקס, כוכב הסרט, שתמונתו מופיעה בסדרה כמייסד העיירה), ומצליחה לצקת אל הדמויות שלה את הקסם שהופך את העלילה למהנה. היא משתמשת במוטיבים של אימה כסאטירה על הז'אנר ומצליחה להעמיד תסריט שנון וחם, שהופך את "שכנים מסוכנים" לתמזיג יפה בין "רק רוצחים בבניין" ל"עקרות בית נואשות". פאלמר מובילה ביד רמה את הקאסט ומשדרגת את הקומדיה, אבל גם השחקנים האחרים מחזיקים את האלונקה ביד יציבה. הפרק האחרון סוגר את התעלומה הנוכחית אבל פותח תעלומה אחרת, אלא שבז'אנר הזה, יאמר לזכותו, עלילת המתח לא באמת תהיה הדבר עליו תחזיק או תיפול הסדרה.
נכון לימים שחלפו מאז שעלתה, "שכנים מסוכנים" ממוקמת במקום הראשון במצעד הצפיות של פלטפורמת הסטרימינג Peacock, עם שמונה פרקים ששוחררו בבת אחת ומן הסתם קסמו לצופי הסטרימינג. מאחר ופיקוק נשענת על התכנים והקטלוג של חברת האם, NBC יוניברסל, משתלם לה לפשפש בהם ולמצוא מותגים קולנועיים בעלי זיכיון שאפשר למתוח על מיטת הסדום הטלוויזיונית - שמונה פרקים של קצת פחות משעה. זה מתבטא בריבוטים למיניהם ("הנסיך המדליק מבל איר", "מופע שנות ה-70"), או סת' מקפרלן (היוצר של "איש משפחה") שכבר עשה את זה עבור Peacock עם "טד", והוא גם זה שניסה - והצליח - לרענן את "שכנים" לטובת הגרסה הטלוויזיונית שלה. במובן הזה, Peacock השיגה את המטרה: בידור חכם וקליל, לא הפקה יוקרתית עטורת כוכבים שתביא לה פרסים או באזז אבל בהחלט בינג' לא מתאמץ, שיתן תמורה הולמת ביותר לזמן שתשקיעו בו, רצוי עם כוס יין לבן גדולה בצד.
