מאז ירידתה של "משחקי הכס" ב-2019 יצאו לדרך אינספור הפקות טלוויזיונית שניסו למחזר את מאפייניה ואת סגנונה, ולשחזר את הצלחתה חסרת התקדים על המסך הקטן. למרבה האכזבה, אף אחת מהן לא עמדה ברף הציפיות הגבוה שהציבה הסדרה מבית HBO. האתחול של אמזון לכתבי "שר הטבעות" של טולקין, העיבוד של נטפליקס לסדרת ספרי "המכשף" של אנדז'יי ספקובסקי, החידוש של הפופלרי בדיסני+ לרומן "שוגון" מאת ג'יימס קלאוול, הם בין הרבים שניסו ונכשלו. וכך גם "בית הדרקון" של HBO שנוצרה כפריקוול למזימות הפוליטיות בווסטרוס כפי שהגה אותן ג'ורג' אר. אר. מרטין. עכשיו, הגיע תורם של דייויד בניוף ודי.בי. וייס, היוצרים של "משחקי הכס", לנסות את מזלם, הפעם בחסות נטפליקס, עם הסדרה החדשה והשאפתנית שלהם "בעיית שלושת הגופים".
"בעיית שלושת הגופים" – טריילר
(באדיבות נטפליקס)
לפחות על פי הפרק הראשון שהוקרן בבכורה על המסך הגדול בערב הפתיחה של פסטיבל SXSW באוסטין טקסס, "בעיית שלושת הגופים" היא אירוע טלוויזיוני מושקע, מרשים ומיוחס. אבל "משחקי הכס" הוא לא. חמש שנים אחרי הסדרה ההיא, בניוף ו-ווייס לקחו כיוון אחר לחלוטין, בסיוע המפיק השותף אלכסנדר וו ("דם אמיתי"), ומתרכזים יותר בדיונים פילוסופיים מעמיקים מאשר בתענוגות הזולים של סקס, אלימות ודרקונים. זה אתגר לא פשוט. במעמדם כתסריטאי-על, השניים יכולים להרשות לעצמם יותר חופש אמנותי ולהשתעשע בכתיבה חתרנית ומורכבת יותר, אבל האם ההפקה היקרה הזאת יכולה לשגשג ללא התענוגות הזולים שהורגלנו בהם? לא בטוח. כך או כך, שווה לנסות ולהתמסר לסדרה, עלילתה ודמויותיה שלכל הפחות מעוררים סקרנות ומפתחים את החשיבה. תיאורטית.
תיאוריות מדעיות וההפרכתן עומדות בבסיס התשתית העלילתית של "בעיית שלושת הגופים", שמבוססת על ספרו של ליו שיצ'ין הסיני. יצירת המדע הבדיוני הערמומית הצליחה לחמוק מעיניהם הבוחנות של הצנזורים בארצו והתרגום שלה סחף קהל קוראים גדול במערב. בניוף ו-ווייס לקחו על עצמם את עיבוד העלילה המורכבת מהדף למסך. השניים לוהקו תחילה לעבוד על סרטים חדשים מיקום "מלחמת הכוכבים", אבל הרעיון שגיבשו בנוגע לקורות הג'דיי הראשון נדחה על ידי לוקאספילם. השושבינים של החתונה הלא-מוצלחת הזו, המפיק הישראלי רם ברגמן ושותפו היצירתי ראיין ג'ונסון (שעמדו מאחורי "אחרוני הג'דיי", השני בסרטי הטרילוגיה האחרונה), לא אמרו נואש ושידכו את התסריטאים המוערכים לנטפליקס, שהעניקה להם אור ירוק להוביל את הסדרה החדשה שלהם.
הפרק הראשון של "בעיית שלושת הגופים" נפתח בבייג'ינג של שנת 1966 על רקע "המהפכה התרבותית" של מאו צה טונג שנועדה למגר את כל מה שאינו קומוניסטי מחיי היומיום של סין. קהל עצום של צעירים משולהבים צופים בביזויו של מדען נודע בידי פעילי מפלגת השלטון מעל במה בחוצות העיר. מה שאמור היה להיות שיימינג פומבי בשם האידיאולוגיה הקומוניסטית מסתיים כהוצאה להורג בשוגג. בתו, יה וונז'יה, צופה במתרחש מתוך ההמון ומזדעזעת. כמעט חמישים שנה לאחר מכן אנחנו פוגשים בה שוב לרגע, כשהיא קופצת אל מותה במאיץ חלקיקים בלונדון. היא לא היחידה. מסתבר שברחבי העולם אסטרופיזיקאים מתאבדים בעקבות ממצאים חדשים שמפריכים את התיאוריות המדעיות שהיוו את התשתית לתפיסת עולמם. אי-היכולת שלהם ליישב את הסטיות המהותיות שהתגלו פתאום, מטלטלת את אמנותם בחוקי הטבע, ומערערת את נפשם.
את החקירה בנוגע להתאבדויות הסדרתיות מוביל הבלש דה שי (בנדיקט וונג), אבל העלילה שואבת את ייחודה מחקירה מהותית יותר בנוגע לתעלומה המסתורית של הייקום שעובר על החוקים של עצמו, ועלול להביא לשינוי תפיסת הזמן והמרחב בדרך להכחדתו. צוות של מדענים צעירים, בני טיפוחיה של יה וונז'יה, אמונים על פענוח הממצאים החדשים וגיבושה של תיאוריה עדכנית מתקבלת על הדעת. סול דורנד (ג'ובן אדפו), ג'ן צ'נג (ג'ס הונג), וויל דאונינג (אלכס שארפ), ג'ק רוני (ג'ון ברדלי) ואוגוסטינה סלזאר (אייזה רודריגז) יוצאים למשימה מדעית לכאורה, אבל זו צפויה להתפתח להרפתקה בהיקף קוסמי עם השלכות קריטיות לאנושות. הם לא מודעים לכך שבדרך הם יצטרכו להתמודד עם תככים ומזימות מבית, וניסיונות השתלטות עוינת של חוצנים מחוץ. הם גם לא מודעים לסיפור הרקע שאמור להעניק לנו הצופים רמזים נוספים לגבי התעלומה מתוך ההיסטוריה האישית של יה וונגז'יה הצעירה, שנשלפת ממושבת עונשין בסין לטובת מתקן סודי של הממשלה שנועד לתקשורת עם החלל החיצון.
3 צפייה בגלריה
מתמודדיים עם תככים מבית ואיומים מחוץ. מתוך "בעיית שלושת הגופים"
(צילום: באדיבות נטפליקס)
"בעיית שלושת הגופים" היא הפקה רבת תקציב ונהנית מאריזה מרהיבה שמשלבת בין לונדון העכשווית לנופי סין של שנות ה-60 וצפויה להיות מרשימה עוד יותר בהמשך. לפחות על פי הפרק הראשון והמבטיח, גם התוכן צפוי להיות עשיר ואינטליגנטי. כבר בשלב מוקדם זה, העלילה מושכת אותנו לדון באמונה במדע מול האמונה באלוהים. המאמינים באלוהים מאמצים את אקסיומת קיומו שמכתיבה את המצוות, תפיסות המוסר וחוקי ה"עשה" ו"אל תעשה" שבין אדם לחברו ובין האדם למקום. לעומת זאת, תיאוריות מדעיות מסתמכות על רצף של ממצאים אמפיריים טעוני הוכחה שחוברים במקרה הטוב לכדי תיאוריה מדעית שרירה וקיימת, לפחות עד שמישהו מצליח להפריך אותה (מהלך בלתי אפשרי במקרה של הדת).
אלו רעיונות מהותיים למדען המתחיל כפי שנוסחו על ידי הפילוסוף הנודע קארל פופר, שאלברט איינשטיין עצמו התקשה לקבל כשממצאי מכניקת הקוונטים סרבו ליישר קו עם תיאוריות היחסות שלו. "אלוהים לא משחק בקוביות", הסביר באמירה המפורסמת שלו. אפשר להבין את הרהורי הכפירה שלו, במדע. וזה מה שקורה גם לגיבורנו האסטרופיזיקאים שניצבים חסרי אונים מול התופעות הבלתי-מוסברות והטלת הספק שמתחייבת בעקבותיהן. בעולם שבו לחוקי הטבע אין המשכיות, אין תוקף לתיאוריה המדעית, אלוהים הוא האלטרנטיבה המיידית. בלי צורך להוכיח דבר מבחינה אמפירית, אפשר לטעון לאלוהים קפריזי עם נטייה לשינוי מצב רוח קיצוניים, או לחילופין חייזר שמסוגל לתמרן את המציאות כרצונו. מבחינת "בעיית שלושת הגופים", כל תיאוריה - מדעית או דתית - היא תיאוריית קונספירציה, נתונה למניפולציה של המושכים בחוטים. מבפנים או מבחוץ.
3 צפייה בגלריה
כל תיאוריה היא תיאוריית קונספירציה. מתוך "בעיית שלושת הגופים"
(צילום: באדיבות נטפליקס)
מה שבטוח הוא שלבניוף, וייס ו-וו יש הרבה עם מה לעבוד בתוך העולם וסיפור הרקע שהגה ליו שיצ'ין. יש פה פוטנציאל לעלילת מתח מסועפת ומתגמלת שנושאת על גבה דיונים פילוסופים מורכבים ומעמיקים ומתגמלים לא פחות. אפשר לשער שבהמשך ישולבו גם סצנות אקשן מושקעות, שיהדהדו ולו במעט את "משחקי הכס". כתזכורת לסדרה ההיא, בניוף ו-ווייס הביאו איתם את ג'ון ברדלי, ליאם קנינגהאם וג'ונתן פרייס ששירתו אותם כסאמוול טארלי, דאבוס סיוורת' והדרור העליון. הם ייבאו אותם מחבל הארץ הפנטסטי של ווסטרוס לזה המוכר לנו מהמציאות על הכדור שלנו וההיגיון הפנימי שמאפשר את קיומו, ומתערער על פי העלילה הבדיונית של הסדרה.
האם כל זה יספיק כדי לשחזר את הצלחתם הקומדת? סביר להניח שלא. כפי שבניוף, ווייס ובעלי הבית שלהם בנטפליקס עתידים לגלות, לרעיונות מבריקים וכתיבה מהוקצעת יש חשיבות גדולה, אבל אם להיות כנים, ההצלחה של "משחקי הכס" לא הייתה תלויה בכישרונם. המעלות של הסדרה החדשה לא יכולות לפצות על היעדר אלימות קשה וסצנות מין בוטות, ששברו אז כל טאבו אפשרי על המסך הקטן, והפכו לשיחת היום, שלא לומר השנה. וזה כנראה המכשול העיקרי שעומד בין "בעיית שלושת הגופים" למעמד של תופעה תרבותית דומה: היא יותר אינטליגנטית אבל רף הגירוי של הקהל הרבה יותר גבוה היום. כמה גופות מדממות של מדענים מתים לא יעשו את העבודה, ועל גופים עירומים בכלל אין מה לדבר. וזו עלולה להיות בעיה.
