לפני ארבע שנים, במהלך אירועי ה-CinemaCon בלאס וגאס, עלתה לבמה הבמאית והשחקנית אוליביה ווילד, כדי להציג את הסרט החדש שלה, Don't Worry Darling. בעוד היא נואמת ניגש אליה אדם מהשורות הראשונות והגיש לה מעטפה. "זה תסריט?", תהתה ווילד, אבל אז פתחה את המעטפה והבינה, מדובר במסמכי משמורת שקשורים למאבק שלה ושל הפרוד שלה באותה תקופה, ג'ייסון סודייקיס (כן, טד לאסו שלנו). היא הציצה בהם, סגרה את המעטפה והמשיכה בנאום. לימים טען סודייקיס שלא היה לו מושג שהמסמכים יגיעו ככה אל ווילד, אבל עורכי הדין שלה טענו שזה היה ניסיון להשפיל ולהפחיד את הלקוחה שלהם.
"דו קרב" - טריילר
(באדיבות HBO)
אם צפיתם ב"דו קרב" (WAR), הפקה משותפת של HBO ו-Sky TV, שמשודרת אצלנו בהוט ובסלקום TV, מן הסתם זיהיתם כבר בפרק הראשון שחזור די שקוף של הסיפור. קרלה דובל, כוכבת קולנוע בריטית שכבר עברה את שיא הקריירה שלה (סיינה מילר), נשואה למורגן הנדרסון, יזם טכנולוגיה מיליארדר שהתעשר מהקמת רשת חברתית - כנראה רעילה, אבל איזו רשת לא.
אנחנו פוגשים אותם בדיוק כשהנישואים מתחילים להתפרק, ואולי אפילו רגע אחרי. הנדרסון בוגד באשתו עם צעירה, אלא שבהמשך מתברר שהיא נשלחה אליו דווקא על ידי קרלה, כדי לספק לה הוכחות לבגידה ולשמש קלף מיקוח בדרך לגירושים.
מהרגע הראשון נכנסים לתמונה עורכי הדין של שני הצדדים - שני משרדים יוקרתיים ויריבים בלונדון, האחד ותיק וממסדי, השני מודרני ונועז, ושניהם מוכנים לעשות הכול כדי לנצח. ביניהם מתמרן ג'וני וורן (ארצ'י רנו), עורך דין צעיר ושאפתן שזה עתה סיים התמחות בארה"ב ונפלט ממנה בנסיבות שעדיין אינן ברורות.
לקראת סוף הפרק הראשון מגיע גם השחזור הבולט ביותר של פרשת סודייקיס-וויילד: קרלה מגיעה לפרמיירה של סרטה החדש יחד עם מורגן, ועל השטיח האדום נמסרת לה מעטפה מאישה בקהל. בפנים מחכים מסמכי הגירושים. מורגן הקדים אותה. יריית הפתיחה נשמעה.
"דו קרב" היא תצוגת תכלית מוצלחת של סגנון אהוב, שאפשר לתמצת אותו לשתי מילים: באנו ליהנות. ג'ורג' קיי, היוצר, הוא סוחר מיומן בסגנון הזה – מנגנון עלילה מהודק (חטיפה, פשע, שערוריה) עטוף בקצב מהיר ודיאלוגים שנונים, כשהכול עובר דרך מבט משועשע וציני על אנשים בעמדת כוח. הוא הוקסם מסדרות כמו "אלי מקביל" ו"הבית הלבן" ומבכר בלי שום יסורי מצפון דרמה מהנה על פני דרמה עמוקה ורצינית. ולראייה: "הייג'אק" ו"לופן", הסדרות הקודמות המפורסמות שלו.
אוליביה ווילד וג'ייסון סודייקיס
(צילום: gettyimages)
יותר מש"דו קרב" היא סדרה על בני זוג שמתגרשים, היא סדרה על עורכי הדין שנאבקים עבורם, ולעתים קרובות נלהבים לנצח את הצד השני יותר מאשר הלקוחות שלהם. פיבי פוקס וג'יימס מקארדל מגלמים את עורכי הדין בצד של קרלה, ופיפ טורנס ונינה סוסניה בפינה של מורגן. באמצע, כמו תמיד כמעט, נמחץ גבריאל (ארן מרפי, הבן של קיליאן) הצאצא בן ה-16 של קרלה ומורגן, שהופך לפיון במאבק ביניהם.
קיי סומך לא מעט על כך שהקשר בין המציאות לתסריט ישלים עבורנו, הצופים, חלק מהחוויה - ושחלק מהסיפור יתרחש בכלל בראש שלנו. גם ווסט וגם מילר היו מעורבים בעבר בפרשות בגידה, משני צדי המתרס. ב-2005 מילר נבגדה על ידי ארוסה דאז, ג'וד לאו, שניהל רומן עם המטפלת של ילדיו. לאו התנצל בפומבי, אך האירוסים בוטלו. אגב, ביום שבו פרסם את ההתנצלות מילר שיחקה בווסט אנד ב"כטוב בעיניכם" לצד לא אחר מאשר דומיניק ווסט.
מתוך "דו קרב"
(צילום: באדיבות HBO MAX, HOT וסלקום TV)
כמה שנים לאחר מכן מצאה את עצמה מילר בצד השני, כשניהלה רומן עם השחקן בלת'זר גטי, שהיה נשוי. ווסט, מצדו, תועד ברומא בסיטואציות אינטימיות עם לילי ג'יימס במהלך צילומי סדרה משותפת, אך הוא ואשתו קתרין פיצג'רלד מיהרו להבהיר שנישואיהם אינם בסכנה. בהמשך אף סיפר ווסט כי השתמש בחוויה הזו כשגילם את הנסיך צ'ארלס ב"הכתר".
אז נכון, ההנאה והקריצה של קיי מגיעים לא פעם על חשבון העומק או האמירה – אל תצפו לחוש אמפתיה או הזדהות עם אף אחת מהדמויות. כמעט כולם אכזריים, רודפי בצע, אנוכיים וחסרי מודעות, ולא תראו פה תובנה זוגית או רגשית ממשפחת "תמונות מחיי הנישואים", אבל מצד שני קיי מצליח למצות עבור הצופה את ההנאה הגולמית המופקת מדרמה משפטית מהירה ומחוכמת, מסוג הסיפוק ש"האישה הטובה" (שגם היא החלה בפרשיית בגידה) מעניקה לצופים שלה. הדיאלוג השנון שלה מרגיש כמו גלישה מענגת לג'קוזי מבעבע ואיכויות המשחק של כולם, גם אם מדובר בדמויות שטחיות, מבטיחות שתשלחו את היד אל הפופקורן ולא אל הסלולרי.
מתוך "דו קרב"
(צילום: באדיבות HBO MAX, HOT וסלקום TV)
והעתיד נראה אופטימי. HBO ו-Sky התחייבו מראש לשתי עונות, וכבר הכריזו על "דו קרב" כאנתולוגיה. בעונה השנייה, שתעסוק בתיק דיבה שמסתבך, יככבו מריסה טומיי, קלי מקדונלד ודייויד הרווד - והצופים כבר יכולים להתחיל לנחש איזו פרשה אמיתית מסתתרת מאחוריה. זה מהלך מבריק, כי הוא הופך את המציאות למאגר תסריטים כמעט בלתי נדלה, כזה שאף עורך דין לא יכול לתבוע עליו בעלות. ואם כן - זה כבר חומר לעונה הבאה. ריאן מרפי, אני מקווה שאתה רושם הכול.
