קורה שסרט דוקומנטרי אחד משנה את חייו של אדם מקצה לקצה. נדיר יותר ששני סרטים משנים את חייו של אותו אדם, באותה עוצמה. הסדרה "צל של אמת", שסיקרה את פרשיית הרצח של תאיר ראדה ז"ל, שינתה את חייה של אולה קרבצ'נקו במחי פרק אחד, שיוצריה העלו בעקשנות את הסברה שקרבצ'נקו, שכונתה אז א"ק, היא הרוצחת.
מתוך "אורות וצללים"
(באדיבות כאן)
הסדרה הסתמכה בעיקר על עדותו של אדיר חבני, בן זוגה לשעבר, שהתעלל בה במשך עשור עד שנפרדה ממנו. בהמשך להבטחתו שינקום בה, חבני טען שהתוודתה בפניו על ביצוע הרצח. הפרק של "צל של אמת" שעסק בקרבצ'נקו הסעיר, מבלי להגזים, מדינה שלמה, שהאמינה שהיא אכן רוצחת. זה המשיך לחקירות במשטרה, פתיחת תיק, אשפוזים פסיכיאטרים, התנכלויות בציבור ועזיבתה את הארץ.
לכתבות נוספות בנושא:
הסרט "צל כבד", ששודר כחמש שנים לאחר "צל של אמת" עשה עבור קרבצ'נקו את המסלול ההפוך. הבמאי, עידו הר, ביקר אותה בבית משפחתה באוקראינה וסיפק לצופים הזדמנות לראות ולשמוע את האדם שמאחורי ראשי התיבות. הבלתי-אמצעיות של "צל כבד", שהוטה לטובתה של קרבצ'נקו, יצר שינוי משמעותי בדעת הקהל לגביה והעניק לה רוח גבית בניסיון לנקות את שמה. "אורות וצללים", ששודר אמש (ה') בכאן, הוא החוליה הבאה באותו תהליך.
המצלמה של הר מלווה את קרבצ'נקו מהרגע שהיא מקבלת את ההודעה על קיום משפט חוזר לרומן זדורוב, החשוד ברצח ראדה, שבית המשפט העליון זיכה אותו מחמת הספק אתמול (ה') בבוקר. קרבצ'נקו נקראת למתן עדות ארוכה במשפט, נאבקת לסגירת התיק שלה, שנותר פתוח למרות שהמדינה ניקתה אותה מאשם, ונלחמת חזרה עם תביעת דיבה נגד יוצרי "צל של אמת", חבני ועו"ד ירום הלוי, הסניגור של זדורוב. המצלמה מלווה את קרבצ'נקו גם באירועים יותר משמחים - תערוכת הציורים שלה, ההכנות לקראת ספר הילדים שהיא מוציאה, והתגובות החמות והתומכות שהיא מקבלת ברחוב. "אורות וצללים" הוא תיעוד של אישה שמצליחה להתרומם עם הראש מעל המים ולקחת אוויר, אחרי שנים של צלילה.
המבט של הר דרך העדשה ניכר בתוצרי הצילום - מבט אינטימי, חומל, מעורר הזדהות, שלא מרגיש צורך להטיל את עצמו אל המסך כדי לזעזע או לטלטל את הצופה באגרסיביות כדי שיקבל את נקודת המבט של הגיבורה שלו. הוא סומך על הצופה ומזמין אותו אל עולמה של קרבצ'נקו. העובדה שהיא נטולת עור משרתת את הגישה המינורית של הסרט, והופכת אותה לגיבורה שאינה מבקשת להיות כזאת. היא לא זקוקה ליותר מליווי עדין וקשוב, והר יודע לאפשר לה אותו.
הסמיכות של שידור "אורות וצללים" לפרסום הכרעת הדין במשפט החוזר של זדורוב היא בעלת משמעות, לא רק מבחינת יחסי הציבור של הסרט. א"ק לא הייתה תוצר של מערכת המשפט אלא של הטלוויזיה. אם הפרק החדש בסדרת "צל של אמת", ששודר אתמול בבוקר (ה'), ניסה להוכיח שזדורוב הוא חף מפשע, "אורות וצללים" לא מנסה להוכיח דבר. היא תיעוד של התמודדות קפקאית מול מערכות כבירות, אבל היא גם מביאה איתה יותר משביב של אופטימיות ותחושה שגם האדם הקטן יכול לנצח, שלשפיות עדיין יש כוח. הסיפור של קרבצ'נקו מתפשט לשטחי מחייה הרבה יותר רחבים מאלה של אדם שהוטחה בו האשמה לא מבוססת. היא נציגתם של נשים שעברו התעללות מינית ונפשית, של מתמודדי נפש, של מהגרים מהפריפריה, שקל להתעמר בהם ולצפות שירכינו ראש. והיא ההוכחה שגם להם עוד יש סיכוי שהצדק יראה את פניו.
