תחקיר של "הניו יורק טיימס" טוען כי ממשלת ישראל הפעילה במשך שנים קמפיין מאורגן להשפעה על ההצבעה באירוויזיון, כחלק ממאמץ לשפר את תדמיתה הבינלאומית בזמן המלחמה.
5 צפייה בגלריה
נועם בתן בחזרה על במת האירוויזיון
(צילום: Corinne Cumming, European Broadcasting Union)
התחקיר, שפורסם היום (שני) - יום לפני שישראל תנסה להעפיל לגמר האירוויזיון השנה - מתבסס לטענת העיתון על נתוני הצבעה שטרם פורסמו, מסמכים של התחרות וריאיונות עם יותר מ-50 בני אדם. המטרה: לחשוף קמפיין מאורגן היטב של ממשלת ישראל בראשות נתניהו, שלטענתם "אימצה את האירוויזיון ככלי של עוצמה רכה", והוסיפו ש"נתונים שהגיעו לידי ה'טיימס' מראים גם כיצד הקמפיין הישראלי יכול היה להשפיע בקלות על ההצבעה בתחרות בשנה שעברה".
הכתבה נפתחת בתיאור התחרות השנה, לאחר שרשויות שידור מרחבי אירופה פעלו להדיח את ישראל מהתחרות. "התחרות השנה תיפתח לאחר המשבר הגדול ביותר בתולדות האירוויזיון, שמתקיים כבר 70 שנה", נכתב שם. "איסלנד ועוד ארבע מדינות מחרימות את האירוע במחאה על השתתפות ישראל, ואיגוד השידור האירופי מתמודד עם אתגרים כלכליים".
עוד תואר כי מאמציה של ישראל להשפיע על ההצבעה באירוויזיון היו רחבים מהידוע, כשלפי רישומים פיננסיים שהגיעו לידם ישראל הוציאה לפחות מיליון דולר על שיווק סביב התחרות. לדברי התחקיר, חלק מהכסף מגוף הסברה במשרד רה"מ (ככל הנראה מערך ההסברה הלאומי שבמשרד רה"מ).
למרות שזה לא היה מנוגד לחוקים באותה תקופה - הכתבה מצביעה על כך שממשלת ישראל קידמה את נציגיה לפחות מאז 2018, כשלפי ציטוט של דורון מדלי הממשלה הוציאה באותה שנה יותר מ-100 אלף דולר על קידום ברשתות החברתיות. מדובר בשנה שבה ישראל ניצחה עם השיר Toy שביצעה נטע ברזילי, הזכייה הרביעית של ישראל בסך הכל בתחרות. כל זאת בתקופה לפני שישראל היתה מעורבת בלחימה פעילה בעזה, ולפני הקמפיין הבינלאומי החריף נגדה.
עוד נטען כי למרות שבמדינות מסוימות ישראל אינה נהנית מפופולריות גבוהה לפי סקרים, הנציגה הישראלית יובל רפאל הצליחה לזכות בהצבעת הקהל בשנה שעברה - כשניתוח הנתונים מראה כי לעיתים די היה בכמה מאות מצביעים כדי להטות את התוצאה. לצד זאת, לא נמצאו ראיות לכך שישראל השתמשה בבוטים או באמצעים סמויים אחרים כדי להשפיע על ההצבעה, כפי שטענו חלק ממעריצי האירוויזיון.
"המארגנים שמרו על נתוני ההצבעה המלאים כסוד שמור היטב, אפילו מתאגידי השידור עצמם", נכתב שם. "לנוכח המרדות פנימית ואיומים מצד בעלות בריתה של ישראל בתחרות, הם הקטינו בפומבי את ממדי קמפיין ההצבעה הישראלי ולא חקרו אותו לעומק. מארגני התחרות הזמינו בדיקה של עמדות תאגידי השידור כלפי ישראל, אך שמרו את הדו"ח המלא בסוד. הם קראו להצבעה על השארת ישראל בתחרות - ואז ביטלו אותה בפתאומיות. בנוסף, הם ניסו להרתיע תאגידי שידור מלדבר עם עיתונאים".
על פי התחקיר, רישומים מראים כי ממשלת ישראל הגדילה את ההוצאות לקראת התחרות במאלמו - שם ההוצאה עמדה על יותר מ-800 אלף דולר על פרסום הקשור לאירוויזיון, לפי נתוני לשכת הפרסום הממשלתית. הנתונים, שהושגו על ידי "העין השביעית" והועברו ל"טיימס", מראים כי עיקר הכסף הגיע ממשרד החוץ. סעיף תקציבי ממשרד ההסברה של ראש הממשלה הראה כי הוקצו גם כספים ל"קידום הצבעה".
אחרי שטענו כי גם במקרה של עדן גולן דעת הקהל הייתה נגד ישראל ולכן מקומה השני בהצבעת הקהל מפתיע, עברו ב"טיימס" להתייחס למקום השני הכללי של יובל רפאל בשנה שעברה. באמצעות ספריית הפרסומות של גוגל, עיתונאים מתאגיד השידור הפיני חשפו כי ממשלת ישראל רכשה פרסומות מקוונות במספר שפות, שקראו לציבור להצביע למועמדת הישראלית, רפאל, עד למקסימום של 20 פעמים.
עוד צויין כי "ראש הממשלה בנימין נתניהו עצמו פרסם ברשתות החברתיות גרפיקה שקראה להצביע 20 פעמים לרפאל, וכי סגן שגריר ישראל באוסטריה, אילי לוי יודקובסקי, אמר ל'טיימס' כי פנה לקבוצת תפוצה יהודית כדי לגייס תמיכה לרפאל".
ניתוח של נתוני ההצבעה מצא לטענתם כי מאמצי הקידום של ישראל יכלו להשפיע בקלות על הצבעת הקהל. זאת משום שבחלק מהמדינות, כך עולה מהרישומים, מספר המצביעים כה קטן עד שכמה מאות מצביעים שיצביעו שוב ושוב יכולים לשנות את התוצאה.
לכן, לאחר התחרות, תאגיד השידור של סלובניה דרש שוב את נתוני ההצבעה ואיים לפרוש. גורמים נוספים קראו באופן פרטי לחקירה חיצונית. מרטין גרין, מנהל האירוויזיון, הבטיח כי הגוף המנהל של התחרות יבחן את ההצבעה. אך אותו גוף לא קיבל מעולם ניתוח מלא של הנתונים - רק נתונים כלליים, כפי שהודה גרין. "אנחנו מאוד מאוד מרוצים מכך שהתוצאה נכונה, הוגנת ומנותחת", אמר גרין.
הכתבה גם מצביעה על שיקולים כלכליים שהיו יכולים להטות את הכף בעת הדיון על השתתפות ישראל בתחרות מוקדם יותר השנה. "המארגנים נקלעו בין מחנות יריבים. שמועות התרוצצו כי נורבגיה ופורטוגל עשויות להצטרף לחמש המדינות המתנגדות אם ישראל תישאר על הבמה. מנגד, מסמכים מראים כי בעלות בריתה של ישראל, כמו גרמניה ואסטוניה, התנגדו להדחתה.
"המארגנים חישבו את ההשלכות הכלכליות של שני התרחישים: אובדן המבקרים של ישראל או אובדן ישראל ותומכיה. לפי הרישומים, אף אחת מהאפשרויות לא הייתה טובה, והערכות מסוימות דיברו על הפסד של יותר מ-600 אלף דולר בדמי השתתפות. המצב הידרדר עד כדי כך שגם ראש תאגיד השידור הלאומי של אוסטריה העלה בשיחה פנימית אפשרות שארצו תפרוש כתמיכה בישראל, לפי אדם המעורה בפרטים. מהלך כזה היה משאיר את תחרות 2026, שאמורה להיערך בווינה, ללא מדינה מארחת".
מאחורי הקלעים, עורכי הדין של האירוויזיון נתנו עצה חריגה ואמרו כי המארגנים יכולים להדיר את ישראל מבחינה משפטית אם ירצו בכך. אך כעבור כמה שבועות ביטל האירוויזיון את הצבעת החירום, בנימוק של הפסקת האש החדשה בעזה, ודחה את ההכרעה לדצמבר.
לאחר מכן איגוד השידור האירופי ארגן הצבעה על הגבלת מספר ההצבעות לכל צופה ל-10 בלבד במקום 20, ועל "הרתעת קמפיינים לקידום לא פרופורציונלי". "אבל היה טוויסט: אם החברים יאשרו את השינויים, הם למעשה יסכימו להשאיר את ישראל באירוויזיון - מבלי להצביע על כך במפורש", נטע בכתבה של ה"טיימס".
בכתבה צוטטה גם נשיאת איגוד השידור, דלפין ארנוט קונסי, שהודתה כי הסידור "עשוי להיראות מוזר למדי". אך לדבריה, אי-הצבעה הייתה "הפתרון הדמוקרטי ביותר האפשרי", לפי פרוטוקול הישיבה.
בהתייחסות לימים אלו תיארה הכתבה כיצד פרסומת ישראלית שוב מעוררת מחלוקת. צוות מאחורי הנציג הישראלי, נועם בתן, הפיץ ברשתות החברתיות קמפיין שקרא לציבור להצביע עבורו 10 פעמים. מארגני האירוויזיון, שמנסים להימנע מחזרה על אירועי השנה שעברה, הזהירו רשמית את תאגיד השידור וביקשו להסיר את הפרסומים. "קריאה ישירה לפעולה להצביע 10 פעמים לאמן או לשיר מסוים אינה עולה בקנה אחד עם הכללים שלנו או עם רוח התחרות", אמר גרין.
"ממשלת ישראל השתלטה על האירוויזיון", אמר שם סטפן יון האפסטיין, יו"ר מועצת המנהלים של תאגיד השידור הציבורי של איסלנד - שידועה כאחת המדינות היותר עוינות כלפי ישראל בתחרות.
תאגיד השידור כאן מסר: "כאן, תאגיד השידור הישראלי, פועל כל העת אך ורק תחת כללי איגוד השידור האירופי ומקפיד עליהם קלה כבחמורה.
"כאן לא היה מעורב, ולא ידע בזמן אמת על קמפיינים שמומנו על ידי הממשלה - ככל שהיו כאלה, ומכל מקום צריך להבהיר, כפי שמצויין בכתבה עצמה, קמפיינים ממומנים כאלה, לעידוד הצבעה, היו מותרים עד השנה, ולא היוו הפרה של הכללים. זאת ועוד - כפי שמצויין בכתבה, איגוד השידור האירופי הבהיר, אחרי שבדק שההצבעות בעד ישראל בשנה שעברה לא היטו את התוצאות".
משרד החוץ הישראלי לא הגיב לפניותיו של "הניו יורק טיימס", אך דובר מטעם לשכת נתניהו אמר כי יעבור על השאלות וישקול להשיב - אך לא חזר עם תגובה.
מנהל האירוויזיון, מרטין גרין, אמר בריאיון כי פעולותיה של ישראל בשנה שעברה היו מוגזמות, אך לא תרמו למקום השני שבו סיימה. בשבוע שעבר מסרה הפקת האירוויזיון כי לא ראתה בקידומים הישראליים מ-2024 חריגים.
פורסם לראשונה: 17:18, 11.05.26
