השחקן הגרמני אודו קיר הלך לעולמו בגיל 81, כך הודיע אתמול (שבת) בן זוגו האמן דלברט מקברייד, אשר איתו התגורר בעיר פאלם ספרינגס שבקליפורניה.
לאורך הקריירה הארוכה והמפותלת שלו, קיר שיתף פעולה עם במאי הקולנוע לארס פון טרייר, וים וונדרס, גאס ואן סנט, אלכסנדר פיין, וורנר הרצוג, ואפילו הקולנוענים הישראליים גיא משה ולאון פרודובסקי. היום הם ורבים וטובים אחרים מתאבלים על לכתו.
קיר נולד בעיר קלן שבגרמניה ב-1944 בשלבי הסיום של מלחמת העולם השנייה, ולפי הסיפור המשפחתי בית היולדות הופצץ על ידי כוחות הברית, ואימו מצאה עצמה עם בנה העולל מתחת להריסות כבר בימים הראשונים לחייו. היה זה אקט פתיחה רועש לקורות חייו הצבעוניים והגרנדיוזיים של קיר.
"אני ממזר. אבא שלי, שאותו מעולם לא פגשתי, הכניס את אימא להריון והתארס איתה, בלי להגיד לה שהוא נשוי ואב לשלושה ילדים", אמר קיר בריאיון לאמיר קמינר ב-ynet ב-2023. "בבית החולים, ביום שנולדתי, אחות אספה את התינוקות מהאימהות ושמה אותם בחדר מיוחד עם קיר מזכוכית. אימא שלי ביקשה מהאחיות להחזיק אותי עוד קצת, ואז התחילה הפגזה. אמא ראתה את הקיר נופל ומתרסק. האחות קפצה על התינוקות, אבל הם נהרגו. אנחנו ניצלנו, כי המיטה של אמא הייתה בפינת החדר. יכול להיות יום הולדת דרמטי יותר? הזיכרון החזק הזה עיצב אותי והפך אותי למה שאני".
בנעוריו היגר קיר ללונדון ולוהק לשלל תפקידים שנויים במחלוקת, שהכתיבו את הכיוון לקריירה רווית השערוריות שלו שנישאה על נועזותו, כישרון המשחק שלו, המבט הנוקב וגם המבטא הגרמני הכבד. הוא הופיע לראשונה על המסך ב-1966 כג'יגולו ב"הדרך לסאן טרופז" של מייקל סרנה. שבע שנים לאחר מכן כיכב בסרט האימה הפורנוגרפי של פול מוריסי "בשר לפרנקנשטיין", שנודע בכינויו "פרנקנשטיין של וורהול", בגלל מעורבותו של האמן האגדי בהפקה. שנה לאחר מכן הוביל גם את שיתוף הפעולה הבא של וורהול והבמאי מוריסי "דם לדרקולה", שזכה גם הוא לכינוי תואם "דרקולה של וורהול".
מאז הפך קיר למזוהה עם זוועתונים דלי תקציב שהקנו לו בבוא העת מעמד של איקון אימה. הוא הופיע ב"סוספירה" של דריו ארג'נטו (1977), "המנסרים מגרמניה" (1990), "פרנויה 1.0" (2004), פרויקט "גריינדהאוס" של רוברט רודריגז וקוונטין טרנטינו (2007), "האלווין" של רוב זומבי (2007), "איירון סקיי" (2012) ועוד הפקות אימה רבות אחרות שאכלסו חלק נכבד מהפילמוגרפיה המפוארת שלו שכוללת יותר מ-200 סרטים בסך הכול.
לצד הנתיב הז'אנרי, קיר בעל העיניים התכולות והמבט החודר לוהק על ידי הקולנוען הגרמני הנערץ ריינר ורנר פסבינדר ליצירותיו הטלוויזיונית "אשת מנהל התחנה" (1977) ו"ברלין אלכסנדרפלץ" (1980) ולסרטיו "הדור השלישי" (1979), "לולה" (1981) ו"לילי מרלן" (1981). מאוחר יותר אימץ אותו לארס פון טרייר הדני כאחד משחקני הבית שלו, וכיבד בנוכחותו כמעט את כל סרטיו מ"המגפה" (1987), דרך "רכבות לילה" (1991), "לשבור את הגלים" (1996), "רוקדת בחשכה" (2000), "דוגוויל" (2002), מלנכוליה" (2011) ו"נימפומנית" (2013).
לצד עבודותיו עם טובי במאי אירופה, בהם גם בני ארצו ורנר הרצוג ו-וים וונדרס, קיר השתלב גם בקולנוע האמריקני, בהפקות עצמאיות צנועות לצד להיטים הוליוודיים גדולים. הוא צץ ב"מוסקבה על ההדסון" של פול מזורסקי בכיכובו של רובין וויליאמס ב-1984, וב"כסף או אהבה" של בארי זוננפלד עם מייקל ג'יי. פוקס (1993), והשתלב בדרמות של גאס ואן סנט "איידהו שלי" עם ריבר פיניקס וקיאנו ריבס (1991), "גם לבוקרות יש רגעים קודרים" עם אומה תורמן (1993) ו"אל דאגה, הוא לא יגיע רחוק ברגל" עם חואקין פיניקס (2018).
במקביל לוהק לקומדיות המסחריות "אייס ונטורה" לצד ג'ים קארי (1994), "ג'וני נמוניק" לצד קיאנו ריבס (1995), "חתיכה דוקרנית" לצד פמלה אנדרסון (1996), ואף הופיע בשובר הקופות "ארמגדון" של מייקל ביי לצד ברוס וויליס ובן אפלק (1998) ו"בלייד" בכיכובו של ווסלי סנייפס.
קיר היה רב מעללים ואף ניסה את מזלו בהצלחה כמדובב של סרטי אנימציה וגם משחקי מחשב Command & Conquer: Red Alert 2 ו-Call of Duty: WWII. הוא גם השתלב בתעשיית המוזיקה לאחר שיתוף פעולה מוצלח עם מדונה באלבום הצילומים השערורייתי שלה מ-1992 "סקס" ובמקביל הופיע בקליפים ללהיטיה Deeper and Deeper ו-Erotica שיצאו באותה שנה. הוא צץ גם בקליפ של גוון סטפני ואווה Let Me Blow Ya Mind ובזה של להקת קורן Make Me Bad. כשחקן בעל שם עולמי עם נטייה לשערוריות וגרנדיוזיות, הוא גם מעולם לא הסתיר את היותו הומוסקסואל ואף מיצב את עצמו כאייקון להט"בי על המסך הגדול, וככזה הוא אף הוביל את הדרמה המוזיקלית "שירת הברבור" של טד סטיבנס בא כיכב לצד ג'ניפר קולידג' ולינדה אוואנס כדראג-קווין מזדקן שחוזר לעיר הולדתו למופע אחד אחרון לפני מותו.
בשנים האחרונות, קיר המשיך לעבוד במרץ אך בקצב איטי יותר, והוא בלט בעיקר בעבודתו עם הבמאי הברזילאי חובב השערוריות קלבר מנדונצ'ה פיליו. הוא הופיע במותחן האקשן הפרוע שלו "באקוראו" לצד קייט בלנשט (2019) ולאחרונה הגיח גם בדרמה ההיסטורית "סוכן חשאי" שהוקרן בבכורה בפסטיבל קאן השנה ונחשב לאחד המועמדים המובילים לזכייה באוסקר הזר. קיר אף זכה לשתף פעולה עם במאים ישראלים. ב-2006 הוא לוהק לדרמה "הולי" של הבמאי גיא משה, ואילו לפני שלוש שנים גילם את דמותו של מר הרצוג הנחשד כאדולף היטלר בדרמה הקומית של לאון פרודובסקי "השכן שלי אדולף" שהוקרנה בבכורה בפסטיבל לוקרנו ב-2022 (והתקבלה בקריאות להחרימה בגלל המפיקים הישראלים). שנה לאחר מכן, קיר הופיע שוב כהיטלר המזדקן בעונה השניה של "ציידים" מבית אמזון פריים בכיכובם של לוגן לרמן ואל פצ'ינו.
"מישהו חייב לשחק את היטלר כדי להראות איזה רשע הוא היה", הסביר קיר בריאיון ל-ynet, "רשע זו מילה קטנה מדי לדברים הבלתי נתפסים שהוא עשה. כפי שכולנו יודעים היטלר הוא האדם הכי נורא שחי אי-פעם. יש לי הרבה חברים יהודיים בתעשיית הקולנוע בקליפורניה ושאלתי אותם בעבר אם זה בסדר שאשחק את היטלר והם אמרו שכן. כשחקן, למה שלא אוכל לשחק אותו או דמות של נאצי? לא לשחק אותו רק בגלל שהיה רשע? אני לא מסכים עם העמדה הזו".
