בוקר טוב לכל מי שציפה למפגש מרוכך ומפויס של דיירי העונה המחוסלת של "האח", עם הפרספקטיבה הבריאה של העולם שבחוץ, עם צניעות והומור עצמי, וקיבל עוד פרק של "האח הגדול", לוקיישן והכול, שגיא זו-ארץ שותל מדי פעם נפצים קטנים בשיחה ואז זז אחורה ומחכה שזה יתלקח. פייר, יש בזה משהו מדהים, בהתמסרות ובלויאליות של הדיירים האלה לתפקיד שלהם כחלק מהעונה המצליחה ביותר של רשת. הם שם לגמרי, עדיין, שבוע (או כמה ימים, אין לי מושג מתי זה צולם) אחרי שיובל לקח את המקום הראשון וכיבה את האור.
מתוך "האח הגדול - פגישת מחזור"
(באדיבות רשת 13)
זה היה מפגש סוער שאליו לפחות רוב הדיירים הגיעו אחרי שעשו קצת שיעורי בית ולמדו את האופן שבו תפסו אותם בחוץ, כדי למצוא את האשמים ולהבהיר עד כמה הם לא מרוצים מהתוצאות. השיחה של זו-ארץ עם יובל לימדה אותנו עד כמה יובל לא סגור על עצמו, כי פתאום מתברר שהוא לא היה מתבודד, הוא פשוט הלך הצידה כי שני אמרה לו שאף אחד לא רוצה להיות חבר שלו. זו-ארץ מצידו ניסה לפצח את המקרה המוזר של בן אדם שכמעט לא היה באינטרקציה עם אף אחד בבית, דיבר אפילו פחות מילים משון, ובכל זאת זכה במקום הראשון.
זה היה משדר מוזר ומאלף, שהמחיש בעיקר שאין גבול ליכולת של אדם לסוב סביב עצמו, צרי העולם שהתכנסו שוב בסלון (עדיין מלוכלך, הפטירה יוכי) הביטו בזעם אחורה וניסו לנסח אמנה, שתהיה מוסכמת מעכשיו והלאה, למי מגיע לזכות בעונות של "האח הגדול" ומה צריך הזוכה להיות. האם הוא צריך להיות דומיננטי? כלומר מישהו שכל הזמן שומעים אותו מכריז על דעותיו? או מישהו חברותי שיש לו הרבה אינטרקציות בבית? או מישהו שעבר תהליך ויצא מאזור הנוחות שלו? אני מודה שאני מתחילה ללכת לאיבוד בתוך הקונסטיטוציה הזאת.
אני יכולה להבין את הזעם של חלק מהדיירים - מבחינתם התרחש פה מחטף. מה שיובל עשה יותר גרוע אפילו ממה ששאול עשה (ואגב, שאול, תספורת נהדרת! היא אפילו גורמת לך להיראות קצת יותר חכם, סטיק וית' איט) כשלחץ על הסייב והעלים להם 50 אלף. יובל כמעט לא היה בבית אבל הגיח ברגע האחרון רק בשביל לקחת 950 אלף לפני מס, והשטיח מתחת לרגליים שלהם נמשך באופן בלתי צפוי. כל מה שלימדו אותם על בית האח הגדול קרס לנגד עיניים ובשביל מי? מילא אם זה היה בשביל איסקוב, צדיק בדורו, מלך האנדלים וראשוני האדם, בחור ראוי שיודע להטיל מרות. אבל לא, זה היה יובל, בחור נמוך עם עיניים כחולות שהפך את האיפוק לאמנות, וגם הפעם הצליח להתמודד עם הטלות האשמה בשיקול דעת וענייניות ולא היה לו אפילו את הנימוס האלמנטרי לזנק לגיגית הבוץ ולתת קצת ג'וס קרינג'י בפעם האחרונה. בושה.
אבל קרינג' לא חסר. חוסר היכולת של שני לפרגן ליובל (למה לא שלחת הודעה, אדוני?) עד לכדי נכונות להעביר את הפרס והטייטל לאיסקוב; יוסי בובליל, שבלי להתבלבל העמיס על עצמו את הקרדיט לניצחון של יובל (אם העצות שלך כל כך טובות למה לא הענקת לעצמך אחת או שתיים?) ומאור שנזכרת בערגה במקום שבו עמדה במטבח ועשתה "שניצל מה זה אומר". ההסתערות של חלק מהדיירים על תרצה כאילו היא זכתה ולא הגיעה רק למקום השלישי. שלקה הייתה היחידה שהייתה קרובה לסוג של הומור עצמי ומבט מהצד על הסיטואציה. חבל שאיסקוב לא היה שם כדי לתת את השני גרוש שלו ולהסביר למה הוא היה צריך לזכות, אבל כמו שזכינו לראות, המפגש הזה ענה על עוד אחת מהתהיות לגבי העונה הזאת - כנראה שגם בלי איסקוב היא הייתה עולה באש, רק בדרכים אחרות.
2 צפייה בגלריה
כנראה שגם בלי איסקוב העונה הייתה עולה באש, רק בדרכים אחרות. מתוך "האח הגדול - פגישת מחזור"
(צילום: באדיבות רשת)
היו שלום ותודה על העונה. למדתי משהו חשוב על עצמי בחודשים האלה - אם אני ממש מרוכזת אני יכולה להבין מה אומרים אפילו בפאסט פורוורד, בתנאי שיש כתוביות - האדם הנכון ניצח מבחינתי, וזה כבר סיפוק עצום. עונה נוספת מן הסתם תפציע בחורף מה שאומר שהבריכה תהיה מחוממת והפוך מפתה, ותזכרו, אתם חייתם איתם שלושה חודשים, אבל מעכשיו הם יצטרכו לחיות עם עצמם. תראו ישועות.
