"מקווים שנעסוק בזיכרון ולא בזעקה לשחרור חטופים": בליל שישי, כאשר כל עם ישראל היה דבוק למסכים עם הכרזת הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ על ההסכם המתגבש, היו מספר לא מבוטל של אנשים שהחלו לעבוד קשה בכדי לשנות טקסטים של טקס הזיכרון של משפחות 7 באוקטובר שייערך ביום שלישי בפארק הירקון. "יכול מאוד להיות שנצטרך לעשות אדפטציות" אומר הבוקר במאי הטקס, רון כרמי. "אבל חשוב לזכור שזהו טקס זיכרון לפני הכל".
כרמי, שכמו בשנה שעברה אמון על הטקס יחד עם המפיקה הראשית שלו, דגנית בראשי, עסוקים בימים אלו בהכנות האחרונות. ההכנות כוללות הרבה פגישות זום, וחזרות שמתקיימות בפארק הירקון עם האומנים השונים שיופיעו בו. לדבריהם, בניגוד לשנה שעברה, בה הטקס היה בסימן הכאב, השנה כפי שמגדירה זאת בראשי, הוא יעסוק יותר בשיקום ובהתמודדות.
"זה לא היה קל השנה לבחור מה יהיה המוטיב של הטקס, כי לצד זה שאנחנו עדיין בכאב ובטרגדיה, הם החלו להיות מנורמלים וחיפשנו חיבור אחר לשנה הזו", מסבירה בראשי. "כמעט כל הסיפורים שתשמעו בטקס יהיו על ההתמודדות ועל מה שאנשים חוו בשנתיים הללו, כלומר יש כאן גם את מרחב הפקסטיבה. לאור החדשות בימים האחרונים אנחנו מקווים שנצטרך לעשות שינויים, שהוא יעסוק בזיכרון ולא בזעקה למען שחרור החטופים. הייתי רוצה שאנשים ימצאו בטקס קצת נחמה שאפשר לצלוח את התקופה הזו ושעוד אנשים מרגישים כמוהם וייצאו ממנו עם תקווה לתקומה חדשה".
לטענת כרמי, החברה הישראלית עוברת שינוי מהכאב לקבלה: "הזמן שעבר גורם לנו להיות מעט כהיי חושים לגבי האובדן וזה לא לגיטימי, גם אם הטקס של מחרתיים יתקיים לצד תקווה גדולה לסיום המלחמה אסור לשכוח לרגע ממה התקווה הזו החלה, מטראומה גדולה".
בניגוד לשנה שעברה, נדמה כי טקס המשפחות של השנה מתקיים עם הרבה פחות לחץ פוליטי סביבו. בעוד שאשתקד היו אמנים שהיו צריכים לבחור היכן הם יופיעו - בטקס של המדינה או בטקס המשפחות, השנה נדמה שהלחץ מטעם הממשלה נגד הטקס קטן בהרבה ורשימת האומנים שכוללת 19 מהמובילים בתעשייה רק גדלה. בטקס עתידים להופיע אסתר רדא, ברי סחרוף, דניאל וייס, הדג נחש, התקווה 6, יובל רפאל, ירדנה ארזי, נועם קלינשטיין, עדן גולן, עדן חסון, עידן עמדי, עמיר בניון, ריטה, ריקי גל, רמי קלינשטיין, שירי מימון, שלום חנוך, שלומי שבת, שלמה ארצי, תמיר גרינברג.
כרמי ובראשי, כמו יתר חברי ההפקה, שומרים קרוב לחזה כמעט כל פרט לגבי מה שנראה על הבמה בפארק. "יהיו נאומים של אמהות לחטופים, אלמנה של רבש"צ אבל מעל לכל בכל הנאומים יש כאמור פרספקטיבה של זמן, מעין צוהר של רגש וגעגוע", בראשי משתפת.
כשאני שואל אותם האם ניסו להכתיב לכל אומן מה לשיר ומתי בטקס כרמי מיד מזדעק, "אתה לא יכול להחליט לאומן מה לשיר, היה פה דיאלוג לא פשוט, כי לפעמים אנחנו רצינו להגיד משהו ספציפי בחלק מהטקס ולכן ביקשנו מהם לשיר שיר ספציפי. ואכן השנה הרבה מהאומנים ישירו שירים שהם לא שלהם, זה מראה שהם משרתים משהו גדול יותר מהאגו שלהם. החוכמה של האמנים היא להתעלות מהמיקרו למקרו ובגלל זה גם בחרנו באומנים שאנחנו יודעים לעבוד עימם".
כרמי אף מדגיש כי הם בנו את הטקס במחשבה על המשפחות, על מה שהן אולי ירצו לראות על הבמה. "יש אנשים שיגיעו לטקס אחרי שנתיים שהם לא התאבלו על יקיריהם כי הם היו עסוקים מידיי בפרוצדורות מול הביטוח הלאומי והעברת קברים, כל מיני דברים הזויים שבלתי נתפסים. אנחנו רצינו שיהיה להם את הרגע הזה לשבת, לזכור, להתאבל. מעין פאוזה מהחיים בשביל לזכור את היקירים שאבדו להם".
כאמור, בשל העובדה שהמדינה החליטה שיום האבל הלאומי לאירועי 7 באוקטובר יתקיימו בתאריך העברי - קרי ה-16 באוקטובר, השנה, מלבד אירועי מחאה שצפויים להתרחש במהלך יום שלישי, הטקס שייערך ב-21:30 יהווה מעין רגע שיא לזכר השבת השחורה. כשאני שואל את כרמי לגבי העובדה שהם הטקס הבודד השנה ואין להם תחרות הוא מנפנף את השאלה: "גם בשנה שעברה לא היינו עסוקים בזה. כל העניין הזה של אתם ואנחנו הוא קצת מאחורינו, אנחנו מנסים לייצר רגע על כאב של בן אדם ואבל של בן אדם בערב הזה אנחנו לא מתעסקים בהגדרות שיר מרגש זה שיר מרגש וסרטון שפוצע את הלב הוא סרטון שפוצע את הלב".
רגע לפני הטקס, כאשר סוף המלחמה נמצא באוויר, אני שואל אותם האם לדעתם הטקס גם יתקיים בשנים הבאות, התשובה של בראשי ברורה וחדה. "תמיד יהיה מקום ל-7 באוקטובר כי מה שקרה פה גדול מאיתנו ברמה תנ"כית וזה אירוע שחייב להיזכר וחייבים להישמר בפניו בהמשך הוא לא נופל מה-11 בספטמבר שמצוין כבר 25 שנה. אולי נוכל להתרומם כאשר החטופים יחזרו והמלחמה תסתיים אבל הציון חייב להיות. זה כמו שמצעד החיים קורה כבר שישים שנה חייבים לזכור את מה שקרה".
