כבר מעל 15 שנים שד"ר אילן שחורי, היסטוריון וחוקר תולדות תל אביב, מעביר סיורים על אריק איינשטיין ומורשתו כזמר ואייקון תל אביבי. "את הסיורים התחלתי עוד בחייו של אריק", אומר ד"ר שחורי, "מדי פעם הייתי מבקר אצלו בבית. אריק ידע שאני עושה סיורים עליו. אני זוכר ששאל אותי: 'בשביל מה צריך?', ועניתי, 'חשוב שיכירו את המורשת שלך בתל אביב'. מאוד אהבתי לספר שכל חייו סבבו סביב קמ"ר אחד". איינשטיין כזכור נפטר לפני יותר מ-13 שנה, ושחורי ממשיך בסיורים מתוך רצון להנציח את הדמות שאהב והעריץ. אלא שלא כולם אוהבים את זה - ואתמול נחת בתיבת המייל שלו מכתב. על החתום: עו"ד שימי קדוש, פרקליטה של משפחת איינשטיין, בשם בני המשפחה.
"למרשיי נודע", כך נכתב, "כי הינך עורך מפגשים, סיורים והרצאות ללא שקיבלת כל אישור לכך מבעלי הזכויות. זהו שימוש אסור המקים עילות נזיקיות. אבקש כי יופסק השימוש והפרסום לאלתר, וכן שתשלח דו"ח ובו מפורטים כלל הסיורים החל משנת 2019 ועד היום, כדי שנאמוד את גובה הפיצוי המגיע ליורשים עד כה, ונציע מתווה התקשרות צופה פני עתיד". שחורי היה מזועזע, וגם יממה אחרי ניכר שהוא עדיין פגוע עד עמקי נשמתו.
"התקשרתי לעורך הדין", הוא מספר, "ושאלתי: 'אולי זו טעות?', אבל התשובה הייתה: 'תפצה אותנו'. אני כל כך מפרגן לאריק ומדבר עליו בכל הזדמנות כגדול זמרי ישראל, ופתאום חשתי כאילו נעצו לי סכין בבטן. אני עושה עבור איינשטיין וזכרו כל כך הרבה, ופתאום מנסים לסחוט ממני כספים, וחשוב לי להגיד שאני לא מתעשר מזה. בהתחלה היו יותר, אבל כבר כמה שנים יש אולי סיור פעם בחודש, כמה זוגות שבאים בימי שישי. אין פה משהו גדול ואינסופי. אין חוק שאוסר סיורי מורשת", מוסיף שחורי. "עושים את זה בכל העולם. אני עושה סיור על אלתרמן, ומעולם הנכד שלו, נתן סלור, אמר לי מילה. כנ"ל יונה וולך, רחל המשוררת, נעמי שמר, מעולם לא שמעתי מהם. מה נרוויח אם נפסיק להדריך על המורשת של איינשטיין? ההפסד יהיה לו ולמשפחתו".
ד"ר אילן שחורי בעת הדרכה של סיור
יש לומר כי סיפורו של שחורי, ששפך את ליבו בפני קולגות, טלטל את כולם. "אני עושה הרבה סיורים בעקבות אמנים אחרים", אומר אחד מהם, "מעולם לא קיבלתי כזו דרישה. אני מדבר על רחוב דיזנגוף, אז מה, אני עושה כסף על גב יורשיו? ובן גוריון? אבסורד". "מה זה הדבר הזה?", מתפלץ מדריך נוסף, "אם אני משמיע את השיר 'מבית אלפא עד נהלל', אני צריך לשלם לבית אלפא? אני 37 שנה בתחום, בעבר היינו עושים סיורי אהוד מנור בטונות, בחיים לא שמעתי מילה מהמשפחה. ובכלל, אין כבר הרבה סיורי אריק, היה בום ונגמר. יש לי אולי פעם בשנה. למה? כי כולם כבר עשו את הסיור הזה ורוצים להתחדש".
ד"ר אילן שחורי
(צילום: מוטי קמחי)
"עשרות פעמים ביום מפירים את זכויות היוצרים של אריק", אומר שימי קדוש, עורך דינה של המשפחה, ל-ynet. "אז נכון, אני לא אלך לכל טקס סיום בית ספר ואתבע אותם על השימוש בשיר 'עוף גוזל', אבל כשאת קונה כרטיסים לסיור בגלל איינשטיין, ומשמיעה בו שירים ומציגה תמונות, יש פה שימוש במוניטין והפרה של זכויות יוצרים. אנחנו לא מחפשים ריבים וזה לא ש'פתאום נזכרנו', אבל יוצרים מתפרנסים מתמלוגים. תחשבי שכל מה שאריק הוריש להם זה את זכויותיו. אם זה שלהם, למה לא לכבד את זה? המתלונן הוא אדם שהחליט לעשות כסף על גבו של אריק, וצריך לשלם על זה. בסופו של יום אנחנו מחפשים שקט, ולהסדיר את הדברים בנימוס, נועם ורוח טובה".
שלט בית ביתו של אריק איינשטיין ז"ל, הבית בו גדל ברחוב גורדון 31 תל אביב
(צילום: מוטי קמחי)
״זכות הפרסום היא זכות של אדם לשלוט בשימוש המסחרי שנעשה בשמו, בדמותו או בקולו להפקת תועלת כלכלית", אומרת עו"ד דורית בלר דה בר, מומחית בקניין רוחני ממשרד AYR. "בישראל אין חוק ספציפי שמגן על ׳זכות הפרסום׳, אבל בתי המשפט הכירו בה, וגם בזכות היורשים לתבוע כאשר נעשה שימוש מסחרי בזכות הזו ללא הסכמה, וכאשר נעשה ניצול של הערך הכלכלי של השם והדמות על חשבון המפורסם״.
האם עכשיו כל מי שעושה סיור על דמות מפורסמת, ממדריכים בוונציה ועד תל אביב, צריך לחשוש?
״לא. למעשה, יש כאן התנגשות בין שתי זכויות. זכות הפרסום של האדם ויורשיו, אל מול חופש הביטוי ושימושים שנחשבים הוגנים ועל כן מותרים. חשוב לזכור שערך ההנצחה של גיבור תרבות הוא אינטרס ציבורי ממדרגה עליונה, ולפעמים זה יכול לבוא על חשבון הזכות הפרטית. איני מכירה את פרטי המקרה הספציפי, אך ככל שהשימוש בזכות נועד בעיקרו למשוך לקוחות ולייצר הכנסות על בסיס המוניטין של המפורסם, הדבר נוטה לכיוון הפרה. מנגד, ככל שמדובר בשימוש שהוא בעיקרו אינפורמטיבי, שנועד להציע למשתתפים סקירה היסטורית של דמות, של תקופה, של יצירה תרבותית, ייתכן שייחשב לשימוש הוגן״.
