האקדמיה לקולנוע ולטלוויזיה הודיעה הבוקר (ראשון) על הענקת פרס מפעל חיים לשחקנית המוערכת לבנה פינקלשטיין ("מיתה טובה", "סיפור גדול").
הפרס יוענק לשחקנית בטקס פרסי אופיר 2026, שייערך ב-9 בספטמבר בהנחיית שני כהן ואדם גבאי. "לבנה פינקלשטיין היא מהשחקניות הוותיקות בישראל. עם קריירה ארוכה, פורייה ומגוונת - נראה שהייתה כאן תמיד", נכתב בנימוקי האקדמיה על הבחירה.
"פינקלשטיין הפכה לכוכבת לאחר שלוהקה לתפקיד הראשי בסרטו של מנחם גולן 'מרגו שלי' ב-1969 בהיותה חיילת בת 21. דרמה רומנטית זו על אהבה אסורה ובלתי אפשרית בינה ובין עודד תאומי, הייתה ללהיט ענק והפכה אותה לאהובת הקהל. שנים אחר כך במאי טברייני נוסף, שמי זרחין, יהפוך אותה לחלק בלתי נפרד מאנסמבל השחקנים הקבוע שלו בסרטים 'אביבה אהובתי', 'העולם מצחיק', 'המילים הטובות' ו'חמדה'.
מתוך "מיתה טובה"
(צילום מסך, סרטי יונייטד קינג)
"על תפקידה ב'סיפור גדול' זכתה בפרס אופיר לשחקנית משנה. היא גנבה את ההצגה בתפקיד בלתי נשכח ב'מיתה טובה' וב'מזל חתולה' והוכיחה שאין דבר כזה 'תפקידים קטנים'. במשך שבעה עשורים היא קיבעה את מעמדה כשחקנית דרמטית מרגשת ושוברת לב וגם כקומיקאית מעולה. למשל בתפקיד נטול המילים, שנכתב במיוחד עבורה, ב'השתיקה', עם יכולות של מימיקה צ'פלינית".
בתגובה לזכייה, מסרה פינקלשטיין: "כשבישרו לי פתאום נהיה לי קר בכל הגוף, ממש צמרמורת מרוב התרגשות. בימים מתוחים וכבדים כאלה, התרבות והאמנות הן המקום שמרומם את הנפש, מנחם ועושה טוב בלב לאנשים, בין אם זה לגרום להם לצחוק, לבכות או לקחת איתם מחשבה שמלווה אותם ימים קדימה. כמי שנולדה בבולגריה, תמיד הרגשתי שאני נמצאת על התפר שבין מזרח ומערב. זכיתי לגלם לאורך השנים פסיפס שלם של נשים בחברה הישראלית - מרוקאיות, אשכנזיות, תימניות, טריפוליטאיות - כולן היו בנותיי, ועשיתי את כולן באהבה גדולה ומכל הלב. כולנו כאן מעורבבים ומחוברים וחשוב שניתן לתרבות את הכבוד הראוי לה, כי בלי תרבות מה בעצם שווים כל הדברים".
מתוך "סיפור גדול"
(צילום מסך)
פינקלשטיין נולדה בבולגריה ב-1947, וכבר בשנות ה-20 לחייה החלה את דרכה כשחקנית בישראל. בשנת 1967 סיימה את לימודיה בבית צבי, הייתה ממייסדי תיאטרון צה"ל והשתתפה בעשרות סרטים, בהם "אני אוהב אותך רוזה" (1972) של משה מזרחי, "סלומוניקו", "משפחת צנעני" (1976) ו"סוסעץ". לאחר הפסקה מהמסך חזרה ב-1989 בסרטה של מיכל בת אדם, "אלף נשותיו של נפתלי סימן טוב", ומאז המשיכה לעבוד בקולנוע. במקביל הופיעה לאורך השנים בכל תיאטראות הרפרטואר הגדולים: הבימה, הקאמרי, בית ליסין וגשר.
על פועלה זכתה פינקלשטיין בשורה של פרסים, בהם פרס אופיר לשחקנית המשנה הטובה ביותר על "סיפור גדול" ב-2009, פרס השחקנית הטובה ביותר בפסטיבל חיפה על "מיתה טובה" ב-2014 ופרס השחקנית הראשית בפסטיבל ירושלים על "אמא ו'" ב-2001. לצד המשחק, פינקלשטיין עוסקת גם בפיסול. יצירות הברונזה שלה מוצגות במוזיאונים בישראל ובבולגריה, ובהן הפסל הציבורי "רעות", המוצב בשגרירות בולגריה כאות תודה על הצלת יהודים בשואה.
